אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני, אני לא בן 34, וזו הפעם הרביעית שהכנסת מתפזרת. אני יכול לומר לך שאתמול, כשהצבענו בלילה על פיזור הכנסת, נפלה עליי עצבות עמוקה, כי זאת עדות לכמה שברירית הדמוקרטיה הישראלית. אני רק יכול לקוות שלקראת הבחירות הקרובות, או אולי אחריהן, אנחנו נוכל לוודא או לתקף מחדש את ההנחה אולי הכי חיונית בדמוקרטיה שלפיה כולנו יכולים לשבת יחד חרף המחלוקות שלנו – העובדה שאנחנו לא מסכימים אחד עם השני לא אומרת שאנחנו שונאים אחד את השני – ואולי לקוות שבכנסת הבאה נוכל לבנות קואליציה רחבה ככל הניתן, שנוכל יחד לקדם את הדברים שנמצאים במכנה המשותף הרחב ביותר. אשר למחלוקות שלנו – שנדע לשבת וללבן אותן יחד, מתוך כבוד הדדי ורעות האחד כלפי השני, שנדע לעשות זאת למען אחדות העם ולמען החברה הישראלית. תודה רבה.
128 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.