אימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של ארגון IHRA (International Holocaust Remembrance Alliance) על ידי הכנסת, לצורך זיהוי של תקריות וגילויים אנטישמיים ולמניעתם

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההצעה הזאת כל כך נבזית ומרתיחה, ואם צריך להוסיף חטא על פשע, גם האדון כבוד היושב-ראש אומר שזה לא פוליטי. אז קודם כול, זה פוליטי, ואני אסביר גם מדוע זה פוליטי ומדוע ההצעה הזאת כל כך בזויה.

במרץ 2021 פורסמה הצהרת ירושלים על אנטישמיות שעליה חתומים כ-350 חוקרים ישראלים ובין-לאומיים, היסטוריונים, מומחים בחקר השואה ובלימודי יהדות, לימודי ישראל ופלסטין, לימודי המזרח התיכון והאסלאם ועוד, 350 מומחים, פרופסורים וחוקרים. במסמך זה יוצאים אותם מומחים, בעלי השקפות פוליטיות מגוונות, נגד הגדרת העבודה שנתנה הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה, IHRA, לאנטישמיות. נגד. הצהרת ירושלים מסתייגת מהתמקדותה של IHRA בביקורות על מדינת ישראל במקום בפשע האנטישמיות עצמו. כך, 7 מתוך 11 הדוגמאות לאנטישמיות שמציינת IHRA עוסקות בישראל, אך לא בשנאת ישראל.

ההצעה שלפנינו, כמו ההגדרה והדוגמאות של IHRA, מונעת ומוטה פוליטית, והופכת למעשה כל ביקורת על מדינת ישראל ועל הציונות לאנטישמיות.

זוהי גישה אנטי-דמוקרטית, גסה – –

– – הפוגעת בחופש הביטוי והביקורת – –

– – ואף עלולה דווקא לעודד אנטישמיות אמיתית. הבושה היא שלך, חבר כנסת גינזבורג, על הבורות ועל השקרנות.

מי מדבר על זה? מי מדבר על זה? מה אתה מקשקש? תקשיב קודם.

תקשיב קודם. לפני שאתה מפזר שטויות לחלל האוויר, תקשיב.

מטרת הצהרת ירושלים שהזכרתי, אם כך, היא להבהיר ללא הטיה פוליטית ומשוא פנים מהי אנטישמיות וכיצד היא באה לידי ביטוי, וזאת במטרה כפולה: 1. להיאבק ללא חת באנטישמיות, אבל באמת בה ורק בה; 2. להגן על חופש הביטוי ולאפשר ביקורת עניינית ולגיטימית על ישראל ועל הציונות בלי להיות מוכפשים בכחש ובכזב.

לפי הצהרת ירושלים, אנטישמיות היא סוג של גזענות, אחד מני רבים, ומשמעה: אפליה, דעה קדומה, עוינות או אלימות נגד יהודים או נגד מוסדות יהודיים מעצם היותם יהודיים. בהגדרה הזאת טמונים מרכיבים שבהכרח מאפיינים כל גזענות, ובהם למשל מהותנות – הכללת תכונות מולדות כביכול ושליליות בעיקרן על קבוצה שלמה.

הפריעו לי, אני מבקש שתיתן לי עוד כמה שניות.

תודה. ההצהרה גם מגדירה פעולות שהן כשלעצמן אינן אנטישמיות: א. תמיכה בדרישות הפלסטינים, למשל, לזכויות אדם; ב. העברת ביקורת על הציונות או התנגדות לה ותמיכה בשוויון זכויות מלא לכל התושבים בין הנהר והים בצורה של שתי מדינות, מדינה אחת או כל צורה אחרת; ג. ביקורת על ישראל כמדינה, לרבות על מוסדותיה ועל עקרונות היסוד שלה; ד. השוואה של ישראל למקרים אחרים, לרבות קולוניאליזם או אפרטהייד; ה. חרם וסנקציות – –

– – בצורות לא אלימות של מחאה פוליטית.

כל אלה הם לא אנטישמיות. זה שקר.

אני מסיים, משפט אחד, ברשותך.

אנחנו חייבים להילחם באנטישמיות ובכל סוגי הגזענות מלחמת חורמה. בדיוק לשם כך – ולא פחות חשוב, למען הזכות להעביר ביקורת – אסור לאמץ את ההגדרה הספציפית הזאת.

לפני שאני אקרא את ההצעה שלי, אני חייב להגיב לדברי ההבל והבלע, שלא לומר ההסתה, גם של הדובר הקודם, ולצערי, גם של היושב-ראש, שבדרך כלל אני מאוד מכבד, ואכזב אותי עד מאוד, בלשון המעטה. הרבה מאוד נקודות שפל ראיתי בבית הזה במעט השנים שאני נמצא פה, והיום הוא אחת מנקודות השפל הגרועות ביותר. מדוע? משום ששמו להם פה כמה אנשים – שמו להם או לקחו להם את האנטישמיות, אחד מהפשעים האיומים והגרועים ביותר בהיסטוריה האנושית, לקחו את האנטישמיות ועשו בה שימוש פוליטי. מה יותר מבזה מזה, לקחת את אחת העוולות, הפשעים האיומים בהיסטוריה האנושית, ולעשות בה שימוש פוליטי? כי זה מה ש-IHRA עשתה.

אני התייחסתי פה וציטטתי מתוך מסמך של מאות פרופסורים להיסטוריה, חוקרי השואה ואנטישמיות, יהודים ואחרים. הם הוציאו מסמך שיוצא נגד ההגדרה של IHRA. מישהו יגיד על פרופ' משה צימרמן שהוא אנטישמי ולא יודע מה זאת אנטישמיות?

מישהו יאמר על 350 חוקרי שואה – –

– – שהם לא יודעים מה זאת אנטישמיות, ורק כבוד היושב-ראש ואיש הפסטיבל סן רמו יודעים? תתביישו, איך אתם עושים שימוש פוליטי.

להלן ההצעה שלי – שלנו, סליחה – – –

להלן ההצעה שלנו: כולנו חייבים להילחם באנטישמיות ובכל סוגי הגזענות מלחמת חורמה. בדיוק לשם כך, ולא פחות חשוב, למען הזכות להעביר ביקורת, אסור לנו לאמץ את הגדרת העבודה המעוותת של IHRA. כפי שהראו מומחים, היסטוריונים, מומחים בחקר השואה ואחרים במסגרת הצהרת ירושלים, הגדרת העבודה שנתנה הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה, IHRA, מוטה ומונעת פוליטית. הגדרה זו, לצד הדוגמאות ש-IHRA נתנה, מתייחסות לכל ביקורת על ישראל והציונות כאל אנטישמיות, ובכך גם מערערות על זכות הביקורת וגם מקטינות מנפשעותה של האנטישמיות האמיתית. הווי אומר – וזאת ההגדרה של הצהרת ירושלים – אפליה, דעה קדומה, עוינות או אלימות נגד יהודים או נגד מוסדות יהודיים מעצם היותם יהודים. זאת ההגדרה של אנטישמיות, לא ההגדרה של IHRA, ובאנטישמיות הזאת חובה עלינו להילחם מלחמת חורמה, ואתם לא מאפשרים את זה.

לאור זאת, אנחנו מתנגדים להצעתו של חבר הכנסת האוזר, ותומכים באימוץ ההגדרה של הצהרת ירושלים לאנטישמיות שכרגע הקראתי, הכורכת אותה בשאר סוגי הגזענות, למען המאבק באנטישמיות ובגזענות ולמען הזכות לבקר את המדינה ומוסדותיה.