מעמד הביניים כורע תחת נטל השכירות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, כולנו זקוקים לקורת גג ראויה כדי לחיות בכבוד. לצערנו, המחירים בשוק השכירות משתוללים. הדרך לרכוש דירה למגורים בישראל תלויה בחיסכון של שנים רבות. לפי מחקר שערכה חברת אלדר – שיווק נדל"ן, כדי לרכוש דירה בישראל צריך לעבוד כ-17 שנים, ונדרשות לשם כך כ-203 משכורות. כיום בישראל, כשאי-אפשר לרכוש דירה, השכירות היא הברירה היחידה שנותרה. לדברי מר ארז רוזנבוך, יו"ר קרן הריט מגוריט, הביקוש לדירות עצום. בכל הפרויקטים יש רשימות המתנה. בחולון ניגשו 250 משפחות ל-13 דירות שהוצעו בהגרלה. לדברי מר רוזנבוך, מי ששוכר דירה, מצבו הכלכלי גרוע משל רוכש דירה, וכ-30% מכלל התושבים בארץ גרים בשכירות.

המדינה מעניקה סיוע לרוכשי דירות, למשל בתוכנית מחיר למשתכן. משרד האוצר מסר שעד היום המדינה הוציאה על תוכניות כאלה 29 מיליארד שקל. לעומת זאת השוכרים לא קיבלו מהמדינה כספי סיוע. עבור אנשים אלו, עלייה במחיר השכירות ב-1,000 שקל בחודש זו עלייה שרבים מהם יתקשו לעמוד בה. במצב שנוצר, אנו עלולים לראות משפחות שלא ימצאו דירות ומשפחות שלא יתפנו מהדירות כי לא ימצאו פתרון לילדים וקורת גג ראויה.

עליית מחירי השכירות פוגעת בעיקר בקבוצות המוחלשות בחברה. רבות מהן זכאיות לדירה בדיור הציבורי והן עדיין ממתינות. המצב בלתי אפשרי. לפי נתוני משרד השיכון, לדיור הציבורי עומדים בתור 6,000 זכאים, 30,000 ממתינים לבירור מצבם, ו-8,000 מחכים לבירור של ועדות חריגים. בישראל חיים כ-180,000 זכאים לסיוע בשכר דירה. המענקים שהם מקבלים נותרו בעינם, וכשהמחירים עולים אין להם אפשרות להמשיך לשכור דירה. סיוון, בת 40 מדרום הארץ, אם לשלושה ילדים, מנהלת מאבק על קורת גג כבר קרוב לעשור. לסיוון שני ילדים על הרצף האוטיסטי ותינוקת בת חמישה חודשים. היא עצמה חולה במחלה. בעלה נהג אוטובוס אבל מתקשה להחזיק משרה יציבה בגלל המצב בבית. הילדים זקוקים לעזרה 24 שעות ביממה, סיפרה סיוון לעיתונות. מאוד קשה לי לטפל בהם ובתינוקת במצבי. הגשנו בקשה נוספת לדיור ציבורי אבל אין דירה מתאימה עבורנו והשכירות שלנו לא מפסיקה לעלות. שוכרת דירה במרכז תל אביב סיפרה: בשנתיים האחרונות אני והשותף שלי שילמנו 5,900 שקלים על דירת שני חדרים צנועה, אבל לאחרונה בעל הדירה החליט להעלות את שכר הדירה שלנו ב-1,100 שקלים, ל-7,000 שקלים בחודש. נכון שאנחנו יכולים לעבור, אבל לחפש דירה בעיר הזאת זה כמו עוד עבודה ועולה לא מעט כסף, אז חידשנו חוזה בלית ברירה.

הדוגמאות האלה כואבות, ומזכירות לנו שמדובר בתופעה שמתמודדים איתה אלפים של שוכרים ברחבי הארץ. אסור לנו להשאיר את מעמד הביניים והשכבות החלשות להתמודד עם המצוקה לבד. אני קוראת לחברי הכנסת לקיים דיון בכובד ראש, לתת את הדעת ולחשב צעדים כדי לפתור את המצוקה או לפחות לצמצם אותה כבר עכשיו. הממשלה חייבת להרחיב את היצע הדירות שלה ולדאוג שיושכרו לטווח ארוך, כפי שנוהגים באירופה ובארצות הברית. נוסף על כך, יש ליזום פיקוח הדוק על מחירי השכירות באמצעות הגבלת העלאת המחירים באופן דרסטי מעבר לאחוז מסוים. אסור לנו להזניח את עתיד האוכלוסייה. בואו ונעשה טוב לאזרחי ישראל. תודה רבה.