נכבדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, חברי ואהובי יואב, חברת הכנסת אורלי – חברים כולם – הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 19 ביוני 2022. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את המשך הדיון בהצעה לשלושה חודשים. זו הייתה ההחלטה. יכול להיות שכבר צפו את פני העתיד. כיוון שכך, ובהתאם לסעיף 66ה' לתקנון הממשלה, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהן ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן.
עד כאן אמרתי – – –
תן לי רגע, משה. חבר הכנסת ארבל, תן לי, בבקשה.
תאמין לי, כשאתה מדבר על עניים ואתה מדבר איתי, תן לי הזדמנות לפרוס בפניך את משך חיי שבו עסקתי רק בעניינים הללו. האמן לי. אני אומר יותר מזה – מדובר בנושא שהוא מוכר לי היטב מתפקידיי הקודמים. מי כמוני יודע ומי כמוך יודע, יואב, כמה שנים אנחנו עוסקים בסוגיה.
אבל מסתבר שגם לזעקה הזו היו אוזניים קשובות, ותכף תשמעו את אמירת המשרד, ואמירת המשרד מלמדת שגם המשרד קשוב. אולי לא נצא עם כל תאוותנו בידנו – אנחנו נמצאים בתוך תהליך שתכף נתייחס אליו – אבל בהחלט יש רגישות.
אני רוצה להגיד עוד משפט אחד מחוץ לדברים הכתובים. בתקציב המשרד הועברו 300 מיליון שקלים, שלא היו בעבר, לטובת שוויון הזדמנויות לילדים שצריכים סיוע בנושא כספי. כאשר אציג את הרפורמה של החינוך המעצים, של החינוך הבלתי-פורמלי, אין לי ספק, אורלי, שאת תהיי ראשונת התומכים, כי הוא בהחלט פונה לכיוונים הללו.
אני אתייחס עכשיו לגופה של תשובה, ברשותכם. לגופו של עניין, הצעת החוק מפנה להגדרות הקבועות כיום בחוק זכויות התלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים – חשוב שאקריא את מה שנאמר פה – התשס"ח–2008, אשר כלל אינו חל על מערכת החינוך עד סיום כיתה י"ב. חשוב שתדע את זה. ההגדרות מופיעות בחוק זה מתייחסות לאבחונים – – –
אני חוזר עוד פעם, אני חוזר על מה שנאמר: הצעת החוק מפנה להגדרות הקבועות כיום בחוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה, עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים – שמעת, אורלי? כן – אשר כלל אינן חלות על מערכת החינוך עד סיום כיתה י"ב. שווה לבדוק את זה, יואב. ההגדרות המופיעות בחוק זה מתייחסות לאבחונים המבוצעים במוסדות על-תיכוניים, ואינם מתאימים לדרישות הייחודיות לאבחון תלמידים במערכת החינוך, ובפרט בבתי הספר היסודיים.
כמו כן, הותקנו תקנות מכוח החוק אשר קובעות מיהו – טרם הותקנו תקנות מכוח החוק אשר קובעות מיהו מאבחן מוכר ומהו אבחון מוכר.
שנייה, לא, לא. אם תקשיבו עד הסוף תקבלו תשובה מלאה. אנחנו לא מראים את חצי הדרך.
בנוסף, הצעת החוק אינה כוללת התייחסות לגיל התלמידים הזכאים לאבחון, שכן ידוע, אורלי, כי יש משמעות – –
בוודאי, יואב, אתה מכיר את זה מעברך כמחנך. – – כי יש משמעות להבדלים בין קבוצות הגיל השונות באשר לנחיצות האבחונים עבורם. יתר על כן – –
– – על פי המלצת – דקה, דקה. אני אסיים ואני אהיה פתוח לשאלות, ברשותך.
יתר על כן, על פי המלצת גורמי המקצוע במשרד, במקרים שבהם נדרש אבחון, יתבצע תחילה אבחון דידקטי, וזאת בניגוד לנאמר בהצעת החוק שלפניכם.
חשוב לציין כי כבר כיום – – אורלי, יואב.
– – מוקצב מדי שנה סכום למימון מלא של אבחונים לתלמידי כיתות ח'–י' ממשפחות מעוטות יכולת, קורה הלכה למעשה, כשקיים חשד ללקויות למידה, וזאת באמצעות ועדות שהוקמו בכל מחוז של משרד החינוך. רוצה לומר שהזעקה נשמעת, ויש תהליך שהוא תהליך מתגלגל, ואני מאוד מקווה שעוד נשלים אותו. משרד החינוך מקצה מדי שנה בין 1,000 ל-2,000 מלגות אבחון לתלמידים מאוכלוסייה מעוטת יכולת על מנת להתגבר על היעדר השוויוניות, בכפוף לקיומו של תקציב. זאת אומרת, יש כאן בהחלט הבנה לאמירות שלכם. אמרתי, יש כאן אוזניים קשובות, אבל יש כאן הליך שהוא הליך מודרג. דרך אגב, זו סוגיה מאוד מורכבת. מאוד מורכבת.
באשר לתלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ניתן לקיים בעבורם – תקשיבו לזה, בבקשה – אבחונים על ידי השפ"ח, השירות הפסיכולוגי הייעוצי החינוכי הרשותי, ללא השתתפות כספית מטעם הורי התלמידים. ניתן לעשות זאת. אני יכול לספר לכם שבעיר אחת שאני מכיר היטב זה נעשה. אני יכול להניח שהיום – כשאני מכיר את רגישותם של ראשי הרשויות, ויש לנו 250 ראשי רשויות – אני יכול להגיד כמעט בוודאות מלאה שהם קשובים ורגישים.
משרד החינוך משקיע כיום את מרב המאמצים – זה גם התייחס לחוק שלכם, הרב יואב בן צור – לאתר תלמידים מתקשים ולצמצם פערים. הרי אנחנו יודעים להגיד שהאבחון הוא השלב המשמעותי ביותר בתוך הליך הטיפול. במסגרת זו אף הקצה המשרד לאחרונה – תקשיבי, אורלי – כ-8 מיליון שקלים להרחבת יישום התוכנית ללקויות ללמידה. רוצה לומר שיש כאן עוד אירוע שמלמד על האוזן הקשובה והרגישה, מן הסתם, המחויבת מציאות. אף אחד לא עושה פה מערופים, אף אחד לא עושה טובות. צריך לבצע זאת. זוהי תוכנית מערכתית כוללנית המתייחסת לתהליכי איתור, התערבות וטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב לצד הקניית כלים ומיומנויות לצוותי החינוך.
כיום – וגם את זה כדאי שנשמע, יואב, ואם את שואלת, אורלי, זה אחד האתגרים היותר-גדולים; כסף אפשר להביא, האמינו לי, אבל יש כאן אתגר יותר משמעותי, וכדאי שנקשיב לו. זה חלק מהזעקות שלנו בימים הללו. כיום ניצב המשרד בפני קושי משמעותי באיתור וגיוס מאבחנים מקצועיים ואיכותיים. קושי זה, לצערנו הגדול, צפוי להתעצם לנוכח הגדלת היקף האבחונים שיידרשו כאמור לפי הצעת החוק. זאת אומרת, יש כאן הצעת חוק שמאתגרת מאוד, ולכן אני חושב שצריך ללכת ולתת למשרד להמשיך לעבוד בצורה מודרגת, כי המשרד בהחלט מבין את גודל האתגר.
נציין כי הצעת החוק כפי שהוגשה כרוכה בתוספת תקציבית המוערכת על ידי גורמי המקצוע במשהו בסדר גודל של כ-25 מיליון שקלים לבסיס התקציב.
לאור הדברים האמורים, אני רוצה לסכם ולומר – ואחרי זה כמובן אני ממליץ לחברי הכנסת שהציעו את ההצעה להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעה מהטעמים שכבר מנינו – אני רוצה לומר את הדברים שלדעתי הם אמירות הליבה. אמירה אחת: יש משרד שקשוב לעניין של איתור.
האמת, אתה לא מבין מה אתה מעלה עכשיו. אתה יודע שיש לי מלוא ההערכה – – –
יושב כאן מנטור של הרבה מאוד אנשים, כולל של עבדכם הנאמן, כך שאני אומר את זה באהבה גדולה, ולא רק משום שאנחנו נמצאים באותו שושלת ובאותו עץ, אבל בהחלט ראוי. ולכן אני אומר במילת הכבוד ובמילת החסד גם לך וגם לך אורלי – ואני בדקתי את זה לפני שבאתי להשיב – –
– – שהמשרד קשוב לאתגר הנכון והצודק. אני רוצה להגיד, אורלי והרב יואב, שנעשות פעולות, כפי שציינתי. אתם שואלים: האם סיימנו את החלק? התשובה היא לא. האם המשרד מתכוון להמשיך ולטפל טוב באירוע? התשובה היא כן. כל זמן שאני יושב במשרד – אני לא יודע מה המשך – אז היו סמוכים ובטוחים שהנושאים שקשורים לאוכלוסיות שזקוקות להתייחסות נוספת, אחרת, חריגה, משום האתגרים שלהם, תיפולנה לאוזניים קשובות.
אני רוצה להגיד משפט לסיכום. אני חושב, הרב יואב, אני אומר לך, צריך להמשיך ללוות את הנושא ביחד עם המשרד. אין צורך, כפי שאמרת, לחלק את זה, לפלג את זה. כולם מבינים את הצורך לטפל בילדים הללו. גם המשרד קשוב, ולכן אני מציע שנדחה את הנושא, כפי שוועדת השרים החליטה, בשלושה חודשים, ונדון בו בהמשך. אני מאוד מודה לכם. תודה רבה.
1,109 מילים של מאיר יצחק-הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.