קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש – די, שקט שם. מספיק. בואו נדבר עכשיו על תרבות, על סרטים ועל רגולציה. בואו נתחיל לדבר על תרבות, כן. בואו נתחיל לדבר על תרבות. בואו נתחיל לדבר אולי על הטיקט היחיד שמדינת ישראל יכולה להתגאות בו, וזה היצירה המקורית.
מדינת ישראל – עדיין חוק התקשורת הוא 40 שנה אחורה. כן, 40 שנה אחורה. היום כל שוק התקשורת השתנה. הכול משודר באינטרנט. כל אחד יכול מבחינתו לפתוח ערוץ ולהתחיל לשדר מה שהוא רוצה או מה שהיא רוצה, היעדר רגולציה, בלי לראות את הפקות המקור, בלי לראות את היוצרות ואת היוצרים.
– – בתחום התרבות זה עשיית הסרטים. כן, אנחנו נשלחות ונשלחים למדינות אחרות, מייצגות את מדינת ישראל. כן, התרבות מצליחה לספר את הסיפור האמיתי של החברה הישראלית. התרבות הישראלית מצליחה להסתכל על המוחלשים. התרבות, הסרטים והקולנוע הם היחידים שמצליחים לספר את האמת, את האמת של המוחלשים, את האמת של הקול שלא נשמע. התרבות הישראלית והסרטים של מדינת ישראל בכל השפות – בעברית, בערבית, באמהרית, ברוסית, כל השפות – כל התמהיל הזה של החברה הישראלית חייב להיות על המסך, בטלוויזיה.
הסדרת חוק התקשורת – זה המאני-טיים שלנו. זה הזמן לעשות את הסדר הזה. זה הזמן להביא את הקולות האלה ואת היוצרות והיוצרים האלה, שעושים עבודה מצוינת, להביא את זה אל המסך. צריך רגולציה, צריך פיקוח כדי שהילדות והילדים שלכם לא ישבו כל היום מול הטלוויזיה בלי רגולציה, בלי פיקוח, בלי לראות את העובדות ואת העובדים של היצירה של ישראל, ערבית ועברית, בחיים משותפים. כן, אנחנו רוצים לראות את זה על המסך. אם אנחנו נכשלים כאן בפוליטיקה, הם יכולים להצליח על מסך הטלוויזיה.
הסיפור שלך, קרעי, והסיפור שלי – לגיטימי שיהיה, והוא יהיה. אם אתה רוצה את הסיפור שלך, צריך שגם הסיפור שלי יהיה, ואנחנו יודעות לספר אותו, יודעות לספר אותו טוב מאוד על מסך הטלוויזיה והקולנוע. היוצרות והיוצרים, חברים שלי, הם השופר האמיתי של החברה הישראלית. אסור להדיר אותם. אסור לנצל אותם. אסור לשלוח אותם להיות מאחור, שתהיה אבטלה. ממש לא. זה חטא.
אדוני, אני מסיימת. לפני שנהייתי ח"כית – באתי אחרי 18 שנה שבהן עבדתי כבמאית קולנוע וטלוויזיה.
כן יצרתי סרטים, כן סיפרתי את הסיפורים של האחרים והאחרות.
כן התגאיתי בזהות הערבית שלי, בזהות הפלסטינית שלי – –
ואת התרבות הזאת אנחנו ננכיח, וחוק התקשורת הזה הוא קריטי – –
386 מילים של אבתיסאם מראענה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.