קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נשתדל גם לקצר. יש אנשים שנשארו במיוחד, כמו נירה, עידית ומשה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – מה, את מחכה שאני אגיד "שר הסיבים", אה? אין. אני רואה בעיניים שלך שאת מחכה שאגיד את זה. זה בסדר. אני לא – אם הכנסת מסכימה, זה בסדר.
לא, לא, היא הסתכלה עליי כשאמרתי "כבוד השר", היא חיכתה ל"שר הסיבים", אז השלמתי לה. לא – – –
אגב, קודם נירה פנתה – נירה, אפשר להגיד למה פנית אליי?
נירה פנתה אליי ואמרה: אולי צריך לשנות, במקום להגיד "תהיה גבר", למצוא משהו אחר. אני אומר: לא, תהיה אמיץ. הכי פשוט – לא, נירה? מסכימה איתי? קח את האומץ.
אבל באמת לעניינו של החוק – – –
על זה רק מרב מיכאלי יכולה לענות, לא הוא. זה לא קשור אליו. שלא ידרכו אחד על השני.
האמת שבפייסבוק שלי – ואיך זה נקרא?
לא יודע. באינסטגרם – אני מכיר אינסטנט פודינג, מה שאשתי שולחת אותי לקנות, לא אינסטגרם.
חבריי חברי הכנסת, האמת שזה גם מרגש להביא חוק שהוא בקריאה ראשונה – ואני מקווה שאולי הוא גם יגיע בהסכמות, בסופו של דבר – של חברי חבר הכנסת משה ארבל ושלי, שאנחנו שותפים לדרך בהרבה חוקים, וכמו שאמרת, משלימים אחד את השני. זה חוק שהוא חשוב – חוק על מה שעבר ב-2017, חיסכון לכל ילד. זה היה אז ביוזמתו של הרב ליצמן. הרב ליצמן עבד על זה שיהיו 50 שקלים לכל ילד, וכחלון היה שר האוצר, ובאמת הביאו אז בשורה. אני רוצה להגיד לכם שבאמת מאז אנשים מספרים שהם חוסכים לילדים שלהם, מה שלפני זה לא ידעו לעשות, והיום הם חוסכים כביכול בעל כורחם אבל מרצונם הטוב, ויש כאלה שגם הוסיפו את ה-50 שקלים המשלימים.
אבל מה קורה? עשו בדיקה, סוג של מחקר – אגב, הביטוח הלאומי בעצמו – וראו שיש איזשהו פער בין אותם אלה שחוסכים – הייתה אפשרות לחסוך בבנק, שזו ברירת המחדל, בסיכון נמוך – לבין חיסכון בקופות הגמל בסיכון המוגבר. אם, בעצם, אתה לא בא ואומר: אני רוצה את זה, לשים את זה בקופת גמל בסיכון המוגבר, זה הולך אוטומטית לבנק בסיכון הנמוך, ואז מה שקורה זה שלאחר 18 שנה – עשו חשבון שבממוצע מי שהפקיד בבנק מגיע ל-30,000 שקל, ומי שהפקיד בקופות הגמל בסיכון המוגבר יכול להגיע ל-80,000 שקל; פערים עצומים. מי נפגע מזה? אותם אנשים חלשים, אותם אנשים בפריפריה, אותם אנשים שמרוויחים את שכר המינימום ונלחמים על כל שקל, על כל פרוסת לחם. אין מי שידריך אותם. הם תמיד נמצאים באיזשהו פחד. גילוי נאות: גם אני לא שמתי לב, והילדים – החיסכון שלהם נמצא שם, בבנק, בסיכון הנמוך ביותר, ואני לא יודע גם מה יהיה.
הצעת החוק באה ואומרת: בואו נעשה תיקון, ויכול להיות שזה אפילו תיקון עוול שלא היה במכוון – לא היה מישהו שכיוון דווקא לבנק או למשהו אחר. אם נעשה תיקון – התיקון פה בחוק אומר: בואו ונשים את זה כך שברירת המחדל תהיה בהפקדה ותהיה עבור קופת הגמל בסיכון המוגבר ל-15 שנה. לאחר 15 שנה זה יעבור לסיכון הנמוך או הבינוני – זה עדיין יידון בוועדה – אבל לפחות הוא ידע שבמרווח של כמה שנים הסיכון לא כזה גדול, כי בסופו של דבר זה יותר טוב מאשר לשים אותו בבנק בסיכון הנמוך.
לכן, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמיטיבה עם השכבות החלשות, עם אותם אנשים מהפריפריה, עם אותם אנשים שלא בטוח שיש מי שידריך אותם, ואמרתי שגם אני מאלה, ועד שנחשפתי לזה לא ידעתי. ולכן אני חושב – מבקש שהצעת החוק הטובה הזאת תעבור היום, בבקשה מכם. אני רוצה להודות לשר הרווחה, שבאמת עמד על זה שזה יימשך ויגיע לקריאה הראשונה אף על פי שהקריאה הממשלתית עדיין לא הגיעה – ויכול להיות שהיא גם לא תגיע, אבל הוא מבין ואמר לי שצריך את זה – ולמנכ"ל הביטוח הלאומי, האיש עם הלב הרחב, מאיר שפיגלר, שעושה מהפכה ועשה מהפכה בביטוח הלאומי – –
לב רחב ושכל ישר. – – ליניר קוזין, שכל הזמן עושה רק טוב לכולנו, וכמובן, לידידי היקר אלכס קושניר – – –
יניר, אני לא מצפה ממך, אני אומר לך את האמת. הינה, אני אומר את זה פה, מעל דוכן הכנסת. אני לא מצפה ממך. מה שאתה רוצה, תגיד עליי, אל תגיד – הכול בסדר.
יניר, אני תמיד מאחל לעיתונאים דבר אחד – אני אומר להם: שלא תיכשלו – – –
עידית, אנחנו כל הזמן מברכים. אנחנו מברכים אותך, מפסח אנחנו מברכים אותך שתהיי בריאה.
אני רק רוצה להגיד לך, יניר, אני, כשעיתונאי בא ואומר לי: שמע, אני רוצה לשבת איתך – – –
תכף אני מעביר, שנייה. יניר, אני רק רוצה להגיד לך, אני מברך את מי שבא ורוצה לדבר איתי או משהו. אני אומר לו: תראה, אצלי אפשר לשתות קפה, אני לא חושב שאפשר למצוא אצלי דברים אחרים, מבחינת לדבר או משהו. אני רק אומר לו: תראה, לברך אותך שלא תיכשל בלשון הרע אין מצב, זה תפקידו של עיתונאי, אבל לברך שבעזרת השם לא תוציא שם רע – זו הברכה הכי טובה שיש. אז אני ממשיך לברך אותך ואת כל העיתונאים, זה מה שאני אומר.
אני אומר לך, שלא אוציא שם רע – – –
אני מברך את עצמי לא להוציא שם רע ולא לדבר לשון הרע, ואני אומר לך ואני מברך גם אותך – –
– – שתפסיק לסובב אותנו עם סיבים שלא נוכל בסוף לצאת מהם. אין, לא הוצאתי לאף אחד שם רע.
אני עכשיו מסיים, אני רק רוצה לסגור את העניין הזה. לא הוצאתי שם רע למנכ"לית שלך. הגיע לפניי חומר, שלחתי אותו לבירור, קיבלתי מכתב בחזרה: העובדות הן נכונות, רק אומרים שלא היה ניגוד עניינים. אבל העובדות הן נכונות. אני בטוח שגם ראית את המכתב הזה. אני רואה שגם ראית את המכתב הזה. העובדות הן נכונות. במכתב כתוב שהעובדות הן נכונות, רק בעניין שלי, שאמרתי שצריך לפסול אותה מניגוד עניינים, ולא קיבלו את דעתי.
יכול להיות. אני אבדוק את זה עוד פעם, ואם צריך, אשלח מכתב ליועצת המשפטית.
אבל אני רוצה לחזור לגופו של החוק.
אגב, רק לגבי הסיבים, תודה ליעקב מרגי, זה שעזר ביום האחרון של הכנסת להעביר את זה, ומגיע לו כל הקרדיט.
אתה יודע מה הטעות שעשינו? שמאז שמרגי הביא את זה אתה מסתובב סביב הסיבים. זו הטעות שהוא עשה, יכול להיות, אבל בסדר.
אמרתי. אגיד את זה בקצרה עוד פעם כדי לסכם את החוק הזה, כי אמרתי כבר תודות. החוק אומר שברירת המחדל של חיסכון לכל ילד תהיה לקופות הגמל בסיכון המוגבר על מנת שבסופו של דבר, אחרי 18 שנה, הילד יוכל להגיע – – –
לא, לא, מאז שזה יהיה. אנחנו גם רוצים לעשות איזושהי תחנה עכשיו. זה ייתן את האפשרות שההורים יוכלו לפתוח באותו זמן, הוא יוכל לפתוח את הקופה הזאת ולקבל סכום שהוא יכול להתחיל איתו את החיים, סכום שיכול להיות לו טוב, אם זה ללימודים, אם זה בשביל קניית דירה, לכל דבר ועניין; יכול להיות לו דבר טוב, מבוסס טוב.
לכן אני גם אמרתי שאני מודה למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, לשר הרווחה מאיר כהן, לידידי אלכס קושניר בוועדת הכספים, שבאמת זירז את העניין, ולנירה, על הפעלתנות שלך בתוך הוועדה בחוק הזה. נמשיך להעביר – אני מקווה בהסכמות – עוד במושב הזה, לפני פיזור הכנסת. וכמובן, למשה ארבל, שהוא כאח לי, שאנחנו עושים הרבה דברים ביחד. אני מקווה שנגיע גם לסיום לא ב-99 – האמת, הם העירו את תשומת ליבי. אני לא מסכים איתם בהמון דברים. בעניין הזה אני מסכים איתם ולקחתי את זה. העבירו את זה ליועץ אצלי, גיל גולן, שעובד קשה, את יודעת מה הוא עושה. לכל צוות הלשכה. אבל כמובן, זו רק ההתחלה. אנחנו רוצים, בעזרת השם, לברך על המוגמר עוד לפני המושב הבא, עוד לפני אחרי הבחירות – לפני הבחירות אנחנו רוצים להגיע. תודה רבה לכולם, וכמובן, אני מקווה ומאמין בתמיכה שלכם. תודה.
1,238 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.