קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא משהו שהתפרסם ברשת, לא רשת הסיבים אבל רשת האינטרנט: לפני יותר מאלפיים שנה המציאו את הבורג. הבורג עשה הרבה דברים טובים, אבל הרגיש קצת לבד ולא יעיל, ונטה להשתחרר, אז המציאו את האום, עזר כנגדו. זה היה כבר צוות ממש יעיל – הבורג פעל לאורך והאום לרוחב; הבורג כבש שטחים חדשים והאום נעל אותו. בתקופה המודרנית זה כבר היה פיצוץ – התחילו להמציא מבנים ומכונות המבוססים על הצמד בורג ואום. השיא הגיע עם מכוניות ואוניות, טילים ומטוסים, מנועים ומכונות עיבוד שבבי. בכולם חוברו חלקים עם בורג ואום. אבל אז הגיעו הנאורים עם עקרון השוויון והסיתו את האום: את מנוצלת, מקטינים אותך, מגבילים אותך להברגה, לגובה ולתפקוד מסוימים. תמרדי. העיקרון המוחלט הוא שוויון. התחילו להקטין את הברגים ולהגדיל את האומים פחות יעילות, אבל איכשהו נסבל.
ואז הגיע פרוגרסיב-רגרסיבי קיצוני, ונאם בכנס האומים: אתן עצמאיות ושוות. תבחרו באיזו הברגה ובאיזה קוטר שתרצו, ובכלל, מי אמר שאתן צריכות לעבוד עם בורג? אולי עם אום אחר, אולי עם שני ברגים. רעם מחיאות הכפיים החריש את האולם. דגלי גאווה נפלו מהתקרה. מהנדס ממושקף ניסה להסביר שכל העיקרון הוא בצמד: בורג ואום, זה מה שמחזיק את כל הדברים בעולם כמעט. אין משמעות לבורג או אום לבד, ואין משמעות פונקציונלית לחיבור של שני אומים או שני ברגים. תסתום את הפה עם המהותנות הפטריארכלית הדורסנית הזו, צרחה היושבת-הראש. שופטי בג"ץ קבעו כי בעולמנו למושגים ערכיים יש עליונות על מושגים פיזיקליים ומכניים, בייחוד על כאלה המושתתים על דכאנות ופטריארכיה, והוציאו הוראה לכל המשק להחליף תוך שלוש שנים את כל הצימודים בורג ואום בצימודים שוויוניים יותר. ארגון המהנדסים נאלץ להתיישר: זו מהפכה שאפשר להשוותה למהפך מניוטון לאיינשטיין. בשנים הבאות היו אסונות נוראיים – מטוסים התפרקו באוויר, רכבות התרסקו, מכונות התפוצצו – אבל אסור היה לציין את הסיבה, ומי שטען זאת כונה "אומופוב". בתקשורת הופיעו חיבורים צבעוניים שבין שני ברגים או שני אומים, אומנם בעלי חוזק אפסי, אבל זה מעולם לא נאמר כל זמן שבקריצת עין עדיין הותרו חיבורים נורמליים. במחתרת המשיכו דתיים ושמרנים ללמוד הנדסת מכונות קלאסית, והייתה רשת בתי מלאכה מחתרתיים, וככה ניצלה האנושות. תודה רבה.
334 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.