קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני אעשה שתי דקות ואתי דקה. היא יוזמת, שותפה. לאור הסיום הזה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשלהי הכנסת, כשסוגרים את הכנסת – אין שמח ממני שהיא נסגרת – יצאה לנו הזכות להעביר פה חוק בדקה ה-90; יש עוד יום-יומיים זמן להארכות, אבל בדקה ה-90.
אני רוצה להגיד תודה למיכאל ביטון. כשהוא הבין על מה החוק הוא זירז אותו והריץ אותו במליאה. אני רוצה להגיד תודה לאיתן גינזבורג על ההסתייגויות, אבל חבל שהוא לא העלה אותן להצבעה. הוא רצה 185 שקלים פתיחת תיק, שזה נובע מעשר פעמים ח"י וחמסה אחת. אתה יודע איזה מזל זה היה מביא ללוקחי המשכנתאות, החמסה והח"י, השילוב ביחד?
אני שמח שהחוק הזה מנע מהבנקים את היכולת לקחת מהחלשים. צביקה, בשביל שתבין, בשנה האחרונה הבנקים הרוויחו רק מפתיחת תיק 250 מיליון שקל. 250 מיליון שקל נלקחו מאנשים שבאו לקחת משכנתה, ובכל זאת הם משלמים על הריבית. הבנקים, כשהם נותנים משכנתה, הם צריכים להרוויח – הם מוכרים כסף, הם מוכרים ריבית. נותנים לך ל-30 שנה, אבל היכולת לקחת ולגזול – הם לא לוקחים ממך וממני, כי לנו הם עושים הנחה; הם לוקחים מאלה שאין להם, מהקטנים שבאים לקחת ובקושי בקושי משלמים. להם הם לא עושים הנחה.
כל אלה שנתנו ידם מהקואליציה – – –
כי הם יכולים. זאת לא חקיקה ראשונה שבה "כי הם יכולים" שהעברתי בכנסות ישראל.
עוד פעם, תודה לקואליציה ולנציגי הממשלה שתמכו, לחברים שתמכו, על שיתוף הפעולה. העברנו היום שני חוקים בהסכמה: אחד של איתן, על גרירת מכוניות מהמקום, והשני לשיפור מצבם של האזרחים לוקחי המשכנתאות – עד תקרה של 5,000 שקל, במקום 5,000 שקל זה 360 שקל גג, שזה שקל לחודש על 30 שנות משכנתה. ב-30 שנות משכנתה יש 360 חודשים. 300 שקל – אני חושב שגם זה מיותר, אבל אי-אפשר בלי כלום.
אז תודה רבה לכל אלה שהעבירו את החוק, ותודה לכנסת ישראל שנתנה לי את האפשרות לעזור לחלק מהאוכלוסיות המוחלשות בישראל. אתי, יש לך דקה.
304 מילים של חיים כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.