קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, בכאן חדשות פורסם שבכוונת צה"ל להקים צוותים מיוחדים למה שכונה כ"מיגור הפשיעה הלאומנית היהודית ביו"ש" – כך הם כינו את זה – הכוללת מודיעין, מחסומים ומעקבים.
1. האם ידיעה זו נכונה? ואם כן, מה הצידוק לעשות זאת?
2. מדוע לא מופנים משאבים לטיפול בבעיה של השתלטות פלסטינית על שטחי C באמצעות בנייה בלתי חוקית?
תודה, אדוני סגן השר. אני מוכרח לומר שאני מצר מאוד על התשובה הזאת, מכיוון שאדוני יודע ששני החלקים של המשוואה הזאת, כביכול, הם לא שווים בשני הצדדים. הווה אומר, האירועים שאתה מתאר כאיזו אלימות חמורה של יהודים הם שוליים שבשוליים לעומת המתקפות הבלתי-פוסקות שאותם מתיישבים יהודים סובלים באופן תדיר ויום-יומי. העבירות בתחומי הבנייה הערבית הבלתי-חוקית הן בהיקפים אדירים, בתכנון ובמימון של הרשות הפלסטינית ושל גורמים אחרים, ואל מול הדבר הזה אמצעי האכיפה הם שוליים שבשוליים. אין אפילו מצב שבו מצליחים להדביק את הבנייה החדשה שיש, לא כל שכן הריסה מסיבית של הבנייה הבלתי-חוקית וההשתלטות על שטחים בהיקפים עצומים. לצערי הרב, כפי שעולה מהתשובה, תשומת הלב והמשאבים, גם של אדוני כסגן שר שישב בראש הדיון בנושא האלימות היהודית, כביכול – אבל אינני יודע אם הוא עוסק באופן תדיר גם בסוגיה של הבנייה הבלתי-חוקית – –
– – וגם הקצאת המשאבים שכל כך חסרים לצורך ההתמודדות עם הבנייה הבלתי-חוקית ומופנים לכל מיני צרכים אחרים שהם יותר פוליטיים מאמיתיים – אני חושב שהתמונה הזאת היא עגומה מאוד, והייתי שמח, אדוני סגן השר, לשמוע שאולי יש בכל זאת כוונה לחזור למדיניות שהיא גם נכונה יותר ביטחונית וגם נכונה יותר ציונית.
251 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.