קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר הבריאות, מערכת הבריאות שלנו זקוקה להתחדשות, ואני מדברת גם על הטכנולוגיות והמכשור הרפואי וגם על חידוש ועדכון התקנות. מה שהיה רלוונטי בשנות התשעים של המאה ה-20 לא יכול להתאים למציאות של שנות השלושים במאה ה-21. התמונה הדמוגרפית השתנתה, והתפתחו גם תהליכי אבחון וטיפול רפואי. אולי פעם המכשירים הרפואיים, שעדיין מכונים "מכשירים מיוחדים", היו די נדירים בארץ ובעולם. כיום אין ניתוח אורתופדי שעושים ללא אבחון MRI, ולא קובעים את הטיפול האונקולוגי בלי לבצע את בדיקת PET לזיהוי גרורות בגוף. הריפוי באמצעות תאי הלחץ כבר ידוע בכל העולם כדרך מוצלחת לטיפול בבעיות רפואיות מורכבות, כגון פצעים, נזקי טיפולי קרינה, תסמונת כאב כרוני, פיברומיאלגיה ומצבים נוירולוגיים מסוימים.
בשני הדיונים שהתקיימו בוועדת הבריאות על עדכון תקנות בריאות העם (מכשירים מיוחדים) הוצע תיקון לשנת 2022. אציין עכשיו את תיקון התוספת מס' 3. סעיף 3, הנוגע ל-MRI ופריסתם, ובפרט 3(א), בטור "שיעור המכשירים לנפש", במקום: "מכשיר אחד ל-180,000 נפש" יבוא: "מכשיר אחד ל-161,000 נפש". כביכול יש עדכון, יש התקדמות, אבל – ויש אבל – לפי הנוסחה הזאת, תושבי אילת עדיין יצטרכו לנסוע כ-140 ק"מ לבאר שבע כדי לעשות בדיקת MRI, וזאת מאחר שאין מכשיר MRI בבית החולים יוספטל באילת.
סעיף 4, ובפרט 11, מתייחס לאישור הרכישה והפעלת תאי הלחץ במרכז רפואי. מוצע לקבוע כי המכשיר יופעל במרכזי על, שהם בתי חולים עם 900 מיטות אשפוז לפחות. זאת אומרת שתושבי הגליל, רמת הגולן, בקעת הירדן ואזורים אחרים בצפון הארץ יצטרכו לנסוע עד לחיפה ותל אביב כדי לקבל טיפול בתאי לחץ.
עכשיו, תראו, בן אדם חולה לא יכול לנסוע לטיפול לבד – הוא זקוק לליווי. הנסיעה, למשל, מקריית שמונה או מקצרין לחיפה יכולה להימשך כשעתיים לכיוון אחד. אם הטיפול היה ניתן באחד המרכזים הרפואיים בגליל, הייתה נחסכת הטרחה גם למטופל וגם למלווה. חלוקת המכשירים בין המרכזים הרפואיים צריכה להיות הוגנת וצודקת. תושבי הפריפריה שמשלמים את אותו מס בריאות זכאים לאותו מגוון שירותים רפואיים ובאותה זמינות כמו תושבי ירושלים ותל אביב. נדרש להכניס בשיקולים גם את זמינות השירותים, ולא רק את הבחינה של גודל וצפיפות האוכלוסייה.
משפט אחרון: משרד הבריאות צריך לדאוג לנגישות הציבור למכשירים הרפואיים המיוחדים ולאופן פריסתם בארץ.
336 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.