נאום במליאה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני. חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה קודם כול לאחל החלמה מהירה לרופאה שהותקפה אתמול במרפאת קופת חולים כללית בבאר יעקב. האלימות בחברה שלנו מחריפה, ואנחנו רואים את זה מתפרץ בתוך מערכת הבריאות בכל הארץ. לזה נוספות התבטאויות בלתי נסבלות כלפי עובדי משרד הבריאות, מקרי אלימות חמורים בבתי החולים, ולצערי, אתמול גם במרפאות בקהילה. אני אומר, עובדי מערכת הבריאות לא יכולים להישאר חשופים בצריח, ואלימות נגד צוותים רפואיים לא תעבור בשקט.

זו לא הבעיה. כשבן אדם מרביץ לרופאה במוט ברזל, לא צריך העלבת עובד ציבור; צריך למצות איתו את ההליכים. למצות את ההליכים.

משרד הבריאות הוא לא משטרה, והרופאים הם לא פקחים, ואחיות הן לא שוטרות. המשטרה והפרקליטות צריכות להעמיד לדין ולמצות את ההליכים. יש מספיק חוקים בישראל נגד תקיפה: תקיפה, חבלה, היזק לרכוש, אלימות של ממש – צריך ליישם את החוקים האלה ולהעניש את האנשים האלה. אנחנו החלטנו על העמדת עמדות שיטור בבתי חולים, ואנחנו במשרד הבריאות מרחיבים את מערך המאבטחים, אבל זה ברור לכם שאי-אפשר לשים שוטר לכל אחות בכל מרפאה בארץ. אנחנו בוחנים פתרונות נוספים, אולי סוג כזה של סיור רכוב שיעבור בין מרפאות, וייתן מענה יותר מהיר בקהילה למקרים של אלימות.

אני רוצה להזכיר שמחר ומוחרתיים תהיה שביתת מחאה של האחיות ושל הרופאים במחאה על האלימות – והם צודקים. הם צודקים. אני אומר, הפתרון כאן – – –

לחלקם יש ולחלקם אין. אבל השאלה למי הלחצן.

כן, כן. בקיצור, אנחנו לא יכולים ולא נעשה את זה, למנוע טיפול רפואי מבן אדם או ממשפחה שהתפרעו במיון או תקפו רופאים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אבל ענישה ומיצוי הליכים – כי רוב התיקים האלה נסגרים במשטרה – על זה אנחנו נעמוד.

עכשיו להצעת החוק החיובית שלפנינו, תיקון חוק בריאות ממלכתי (מחלה נדירה), הצעת חוק – אני רואה פה שלהצעה של חבר הכנסת אבו שחאדה הצטרפו עשרות חברי כנסת. יש גם הצעה מוצמדת של אבתיסאם מראענה. ההצעה הזאת מסמיכה את שר הבריאות לקבוע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר לקבוע את עלות השירותים הרפואיים למבוטח שלוקה במחלה, כאמור.

סעיף 19(ב) לחוק קובע שהמוסד לביטוח לאומי ינכה מהסכומים שקבע כדמי ביטוח בריאות את הסכום הכולל של העלויות שקבע שר הבריאות בעד שירותים רפואיים לכל המבוטחים הלוקים במחלות קשות; סעיף 19(ג) קובע שמשרד הבריאות יעביר לקופות את הסכומים שייקבעו לפי מספר הלוקים במחלות קשות בכל קופה וקופה. בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי נקבע מהן המחלות הקשות לעניין של הסעיף הזה, ומהי העלות השנתית למבוטח הלוקה בהן.

הצעת החוק הזאת מבקשת להרחיב את ההסדר גם למחלות נדירות בהתאם להגדרה המוצעת. מהי מחלה נדירה? מחלה נדירה היא מחלה שמשפיעה על מספר קטן של אנשים, לפעמים קוראים להן "מחלות יתום", וקיימים נושאים ייחודיים לאנשים עם מחלות נדירות. המחלה יכולה להיות נדירה באזור גיאוגרפי אחד ונפוצה באזור אחר, למשל, תלסמיה, אנמיה ממקור גנטי, נדירה בצפון אירופה, אבל פה, באזור הים התיכון, היא נפוצה. עכשיו, כשיש ילד עם מחלה נדירה, ההורים צריכים לעבור מסלול ארוך מהרגע שהבינו שמשהו לא בסדר עם הילד, אבל הרבה פעמים גם אחרי האבחון הם מתקשים למצוא תרופה או מימון לטיפולים. לצד שיפורים טכנולוגיים של בדיקות טרום-הריוניות, עלות תרופה ומימונה לרוב עדיין יהיו יותר נמוכים מעלות של אשפוזים, אביזרי שיקום וכולי.

ברשימת המחלות הקשות לפי סעיף 19(א) בתקנות קבועות היום חמש מחלות, בהן מחלת גושה ותלסמיה, שנחשבות "מחלות יתום". בישראל לא קיימת הגדרה ברורה ביחס למחלה נדירה וקריטריונים לטובת כניסה של תרופות למחלות האלה לסל. כמו כן, לא מוסדרת כניסה של תרופות למנגנון המימון.

לא. ההצעה הזאת מתקנת את חוק ביטוח בריאות ממלכתי בכך שהיא מרחיבה את ההסדר הקיים, המסמיך את שר הבריאות לקבוע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר – לקבוע את עלות השירותים הרפואיים למבוטח הלוקה במחלה, גם מחלות נדירות – לא רק קשות אלא גם נדירות.

אני רק רוצה להסביר שבעולם יש היום אלפי מחלות נדירות, שפוגעות בערך ב-5% מהאוכלוסייה. בסך הכול בישראל יש מאות אלפי אנשים שלוקים במחלה נדירה כזאת או אחרת. אלה מחלות קשות, בדרך כלל, והנדירות מקשה על החולה ובני משפחתו, כמו שאמרתי.

אתה יודע שיש תמיד דילמה לגבי סל התרופות, אם להכניס תרופה יותר זולה אבל שהיא משרתת הרבה אנשים, או לשים יותר כסף על תרופה יותר יקרה, אבל בעבור מעט אנשים. זו דילמה לא פשוטה.

לכן, אני חושב שההצעה הזו היא הצעה טובה. יש ועדה של משרד האוצר ומשרד הבריאות שבוחנת את זה; הגישו כבר המלצות ביניים ואף פרסמו לציבור. אנחנו רוצים לסיים את העבודה. אז אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעות. אלו הצעות חוק טובות וחיוביות, וזה יעזור למטופלים. כמובן שהמשך קידום החקיקה ייעשה יחד עם פרסום ההמלצות הסופיות של הוועדה, כדי שנעשה את זה בתיאום ונוכל להקדיש את התקציב המתאים.

אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת אבו שחאדה, ולך, חברת הכנסת מראענה, על ההצעות האלה, וקורא לחברי הכנסת לתמוך. תודה רבה.