קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
(אומרת בשפת הסימנים: עשר דקות זה הרבה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), באה לתקן עוול לציבור יקר ומשמעותי למדינת ישראל, ציבור העולים החדשים עם מוגבלות ומשפחותיהם. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פרק הזמן שבו יוכלו העולים החדשים עם מוגבלות להגיע לוועדה לביטוח הלאומי לצורך קביעת זכאות יקוצר מתשעה חודשים לחודש. כמו כן, לאחר הוועדה, אם נקבעה זכאות, הקצבה תשולם בתוך ארבעה חודשים ולא שנה. הצעת החוק באה לתקן אבסורד שבו, לכאורה, מיצוי זכויותיו של עולה חדש הושעו, שכן, אולי חשב המחוקק שהמגבלה של אותו עולה תיעלם, לאור הזמן והתקופה – הארוכה מדי – שהייתה נהוגה עד כה.
אינני עולה חדשה ומעולם לא חוויתי את חבלי הלידה הכרוכים בהעתקת מקום מגוריך ומשפחתך, תרבות ושפה חדשה-ישנה, אבל אני יודעת מה זה לא להבין את השפה. אין ספק שמדובר בצעד אמיץ ומוערך, ולא מובן מאליו גם בשנה ה-75 למדינה. ולכן, לא יכול להיות ולא סביר שעולה עם מוגבלות צריך לחכות שנה במקרה הטוב עד קבלת קצבה בעד נכותו המגיעה לו על פי חוק. הרי המגבלה לא תיעלם; העיוור לא יראה, החירש לא ישמע, והגידם לא יצמיח את רגליו מחדש.
רבותיי, מדובר על חוק ציוני ממדרגה ראשונה המיטיב עם הציבור שאותו אני מייצגת בכנסת. רק לאחרונה ציינו את יום איחודה של ירושלים. החוק הזה הוא מסר לכל אחינו בתפוצות שעדיין מתפללים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
ברצוני להודות ליוזם החוק, חברי חבר הכנסת לשעבר יום טוב כלפון, להודות לו על השותפות והליווי בשלבי הבשלת הצעת החוק. ברצוני להודות גם לביטוח הלאומי, לשר ולמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, לשר האוצר ולמשרדו, וכן למשרד העלייה והקליטה, על שיתוף הפעולה עד כה, ולזה שיהיה בהמשך, לקידום החוק החשוב הזה. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה.)
282 מילים של שירלי פינטו קדוש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.