קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר לשעבר, אתה מביא הצעת חוק טובה ומכובדת מתוך ניסיון, אבל אי-אפשר להצביע על הצעת החוק הזאת לפני שהזכרנו את דמותו של הרב אורי זוהר, זכר צדיק לברכה, שנפטר בסוף שבוע שעבר והשבת והחג – הם לא נתנו את ההזדמנות להעלות את זכרו. הוא היה דמות ייחודית, אני חושב, דמות משמעותית שאין דומה לה ולא היה דומה לה.
הרב אורי זוהר, כפי שאני חושב שכולם הכירו, חי, והיו לו שתי תקופות בחייו המפורסמים מאוד, בשני עולמות שרחוקים אחד מהשני כשנות אור. היו לו את החיים הקצרים, חצי מהחיים הקצרים יותר, אם אנחנו מורידים את הנערות ואת הילדות, אז החיים קצרים יותר, מול חיים רוחניים ארוכים יותר. בחיים שלו הקודמים הוא היה חי חיי בידור, חיי קולנוע, חיי בוהמה, חופשיות, הזוהר המדומה, כהגדרתו, מול עולם התוכן והעולם הרוחני, ההלכתי, השורשי, הערכי, המחייב מאוד מול החופש, התובעני מאוד.
איך הוא אמר? "שיוויתי ה' לנגדי תמיד, לעשות רצונו יתברך". זה מה שהוא כל הזמן ראה. הוא באמת דחה והתנזר ובז גם לגשמיות, להנאות העולם הזה, לחופשות, לבילויים, לרכושנות, לפאר, להדר. כל זה היה אצלו כקליפת השום. הוא חי חיי צניעות סגפניים אפילו, עם דרישות עצמיות מאוד מאוד גבוהות, עם שליטה עצמית, עם חריצות. הוא לא נתן לעצמו שום הנחה, כפי שהעיד החברותא שלו. 46-45 שנה בבוקר, לפנות בוקר, יום-יום, כולל ביום האחרון שלו, קם בשביל עבודת הבורא בגלל החיובים שיש לו.
צריך גם להגיד שהוא לא עזב בגלל מצוקות וקשיים וכישלונות. הוא חי באמצע, ובשיא הקריירה, בשיא הפריחה שלו, הוא גילה את האמת. חבר אתגר אותו, וכשהוא ידע את נקודת האמת, הוא עמד על זה והמשיך בדרך הזו. לא היו בדרך שום פספוסים ושום סטיות. היה מעבר קשה מאוד. לעזוב את הכול – אדם שלא רק המשפחה הקרובה והעבודה, כל המדינה מכירה אותו, כולם יודעים מי המפורסמים האלה. לעיני כל ישראל הוא מתמיד, בתהליך רצוף ומתמיד של חזרה בתשובה, והגיע לרמות ולדרגות גבוהות מאוד בלימוד התורה, בעמקות, בידע, ביכולות שהוא גילה, במה שהוא היקנה בחינוך, במה שהוא היקנה לאחרים. אני חושב שהוא הגיע למדרגה ממש ממש גבוהה, ואני חושב שהוא דמות לחיקוי.
הוא ייעץ הרבה ולימד הרבה, אבל זה לא נכון מה שהתקשורת בסוף השבוע באה ואמרה, שהוא היה גשר בין שני העולמות.
הוא לא היה גשר. הוא הכיר את העולם הקודם שלו, הוא לא הדחיק אותו, הוא לא עזב אותו, דהיינו, הוא השכיל להתמודד איתו. זה לא היה קל. מסריטים לפניך אמירות שלך, צילומים שלך, מול מה שסותר מאוד את העולם שלך, סותר מאוד. הוא עמד מפני שהוא היה בטוח בצדקת דבריו ולא הייתה לו בעיה להתמודד. אני חושב שהוא עשה את זה גם בגלל שהוא הרגיש אחריות ושליחות. אבל הוא גם שאל שאלה שאנחנו לא מתמודדים איתה. אבל כשאני אומר שהוא לא התכחש לעולם הזה – הוא השאיר את החברים שלו בבין-אישי, הוא דאג להם, שמר איתם על קשר מסוים, התפלל עליהם.
יש אנשים שקשה להם. אדם שמתנזר ממשהו בדיאטה חריפה, מביאים אליו מאכלים – הוא לא רוצה לראות. אל תביאו את זה, כי אני לא אוכל לעמוד בזה. הוא עמד בזה, הוא לא חשד. אבל הוא עשה הבדל גדול בין העולם הזה, שהיה מבחינתו עולם ריק וריקני, לבין עולם תוכן מלא ועשיר שיש בו אמת ורציפות. והוא הצטער – משלושה דברים היה אכפת לו: היה אכפת לו העתיד של העם היהודי, בעניין הזה היה אכפת לו שלמות העם היהודי, והיה אכפת לו החינוך. הוא אמר: מנעו ממני את החינוך, לא נתנו לי לבחור בזה. הוא השקיע הרבה, ומכל דקה של לימוד היה אכפת לו. כל דקה של לימוד. שואלים אותנו הרבה פעמים, אדוני היושב-ראש: מה אתם לומדים כל כך הרבה? טוב, אתה לא רב.
אתה כבר רב, אתה כבר שוחט, אבל מה הלאה? אין סוף לראות אותו. הוא יוכיח, אורי זוהר יוכיח.
ואני רק רוצה לסיים בדבר הזה. היה אכפת לו גם מאבות הציונות, מחוללי הציונות. הוא הרי אמר: מי המחולל, על מה חינכו אותי? על הרצל. על מה הרצל? הוא ציטט אותו. כך כתב הרצל בכתבים שלו: אני מחולל תנועה כבירה בין יהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. כך אמר הרצל.
הוא אומר: על זה הציונות? זה העם היהודי, שב-24 בדצמבר בשנה מסוימת הוא אמר: אני הדלקתי בשביל ילדיי את אילן חג המולד? הוא אמר: זו יהדות? זה אבי הציונות?
ולכן, אדוני היושב-ראש, הוא השאיר שאלה אחת באוויר, ואנחנו לא מתמודדים איתה. הוא לא היה גשר. הוא אמר: העולם הזה הוא עולם השקר. תענו לי: בין שני העולמות האלה, איפה האמת, איפה השקר? אנחנו צריכים להתמודד עם זה – –
– – ואני שואל – הוא השאיר את השאלה בחלל.
איפה, אני הייתי בשני העולמות – אדוני, זהו. אתה יודע כמה הוא תרם.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ואני אומר, את השאלה הזאת שהוא השאיר, אנחנו צריכים לשאול.
774 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.