הצעת חוק משמר לאומי, התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשיב בשם הממשלה. יואב, שלחתי לך קישור. טוב, הצעת חוק המשמר הלאומי של יואב קיש וחברי כנסת אחרים – הצעת החוק מבקשת לקבוע בחקיקה את הקמתו של גוף לאומי אשר יוכל להתפרס בשטח במהירות וביעילות ולמנוע פגיעה בחיי אדם ורכוש, וכן למנוע יצירת חזית פנימית שתהפוך לאיום קיומי, כמו משמר לאומי, אשר סמכויותיו יהיו כסמכויותיה של משטרת ישראל. זאת, על רקע המהומות האלימות שהתרחשו במהלך מבצע שומר חומות ברחבי מדינת ישראל, ובמיוחד בערים המעורבות, בנגב ובגליל ובאזורי הספר.

בהצעת החוק נכתב כי מטרתו תהיה לקנות כלים לממשלת ישראל לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש במהירות וביעילות במצב חירום אזרחי באמצעות הקמת משמר לאומי. בהקשר זה הצעת החוק מגדירה "מצב חירום אזרחי" כמצב שבו יש פגיעה חמורה בביטחון הנפש, הרכוש או הסדר הציבורי או חשש מכך בהיקף גדול ובשטח גדול. מצב כזה עשוי להיווצר כתוצאה של מגוון תרחישים, כגון אסונות טבע, אירועים נרחבים של אלימות וטרור עממי חתרני ומלחמה.

בגדול ההצעה היא הצעה טובה. ראש הממשלה הנחה את המועצה לביטחון לאומי והמשרד לביטחון הפנים להציג תוכנית סדורה ומתוקצבת להקמת משמר לאומי-אזרחי שכוחותיו יופעלו באירועים, באירועי חירום והפרות סדר וגם, על פי הצורך, בעיתות שגרה.

בגדול, הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-13 בפברואר והוחלט להתנגד להצעת החוק. הצעת החוק מובאת לפני המליאה לאחר שהתקבלה החלטה של ועדת שרים לחקיקה בעניינה. בנסיבות אלו ובהתאם לתקנון עבודת הממשלה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק.

חבר הכנסת יואב קיש, ידידי, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל כרגע במשרד הבט"פ וגם במשרד ראש הממשלה, אבל גם בלשכת ראש הממשלה, כבר היה דיון עם יעדים – –

– – שבו ייכנסו 30,000 מתנדבים בשגרה תחת מג"ב. זה יכול להיום גם בשגרה, זה לא חייב להיות רק באירועי חירום. אנשים יוכלו לשמור על היישוב אם הם רוצים לשמור על היישוב שלהם. נגיד שאתה גר במיתר ואתה רוצה לשמור על היישוב שלך, אז אתה יכול להיכנס לתוך מערך המתנדבים, בין שמונה לארבע שעות בחודש – זה יהיה 30,000 המתנדבים בשגרה תחת מג"ב. בנוסף אנחנו מקימים בתוך מג"ב גם את לוחמי הפלחו"ד, 2,000 לוחמי פלחו"ד, פלוגות חוד של מג"ב, כמו מתנדבי מילואים כאלה, שיעשו גם כמה ימי הכשרה, זאת אומרת שהם יהיו מוכשרים להגיב במצב כמו בשומר חומות. נוכל לגייס 2,000 מתנדבים בצורה מאוד מאוד מהירה, ו-2,000 מוכשרים.

לפני שעליתי לכאן לדיון שאלתי למה יואב קיש, אם הוא הגיש הצעת חוק והצעת החוק היא טובה, למה שהוא לא יהיה מעורב בכל הנושא הזה, בכל הקמת הגוף. אז איתי הרשקוביץ יכול להיות הכתובת שלך במשרד ראש הממשלה לאירוע הזה. תלווה אותו לעומק. בשבוע הבא יש עוד דיון בנושא, ואני חושב שראוי שתהיה חלק מהדיון הזה באופן כללי. אני מקווה שהתשובה מספקת אותך, חבר הכנסת קיש.

מי יש פה בחבר'ה? טוב. בינתיים אספר על משהו טוב שקרה היום, כי משהו אחד טוב כן קרה היום. אז היום הבאנו לחתימתו של ראש הממשלה – סליחה?

אני הייתי אצלו עכשיו, הוא לא ישן צוהריים. היום הוא לא ישן צוהריים, חבר הכנסת פינדרוס.

חבר הכנסת פינדרוס, היום הוא לא ישן צוהריים, אבל אני יכול לספר לך על משהו טוב אחד שכן הוא עשה. ב-09:30 הייתי אצלו במשרד. אנחנו פותחים את המשק ליבוא בצורה מאוד מאוד דרמטית – משהו שלא קרה מאז שנות התשעים, חשיפה מאוד גדולה ליבוא. בתוך הרפורמה ביבוא השאירו הרבה מאוד חריגים והרבה מאוד חריגות מסטנדרט בין-לאומי שיצרו חסם ליבוא ממדינות מפותחות. היו 87 תקנים כאלה שהיו צריכים חתימה של ראש הממשלה וחתימה של שר האוצר. היום בבוקר חתמו גם שר האוצר וגם ראש הממשלה, אז אחרי עבודה מאוד מאוד מאומצת שלנו, יותר משנתיים – אנחנו עוד עמדנו פה, בכיכר, בחוץ, ועשינו מחאה סביב הנושאים האלה, והמחאה שלנו באמת הפכה למדיניות הכלכלית של הממשלה. אז אחרי עבודה מאומצת בערך של שנתיים, ועם הרפורמה המאוד-מקיפה שעברה ביבוא, היו עוד 87 מוצרים שהם עם חריגות מסטנדרט בין-לאומי שדרשו להם כל מיני דרישות ייחודיות. היום גם שר האוצר וגם ראש הממשלה חתמו על זה.

הרפורמה הזאת הולכת לתקן עיוות של הרבה מאוד שנים, והיא תביא את ישראל ליבוא חופשי ולשוק חופשי כמעט מלא ביבוא. הרפורמה חולקה בקיץ לארבעה חלקים – – –

מוצרים.

עכשיו, בתוך החריגים, הייתה עריסת תינוק שלא יכולת להביא לישראל לא בגלל שאין לה תקן גרמני, אלא בגלל שבישראל יש דרישה ייחודית לכיבוי אש, שהעריסה צריכה להיות צבועה בצבע ייחודי רק לישראל, ובגלל זה לא היה אפשר לייבא את אותן עריסות.

תראה, אדוני ודאי מכיר, אדוני ודאי מכיר את הנוהל. יש לי פה עוד ארבע דקות, ואני מבקש מחבר הכנסת משה ארבל לא להפריע לי.

כי גם קרה משהו טוב.

יש עוד – תראו, הרפורמה ביבוא, חבר הכנסת ארבל, הרפורמה ביבוא חולקה לארבעה חלקים; לחלק מהם אתם מתנגדים. יושב פה מרגי – הרפורמה בחקלאות, הוא פחות אוהב אותה.

נכון, אני תיארתי את זה לעצמי.

אני תיארתי, כי הרפורמה במכון התקנים נכנסה לתוקף רק ב-1 ביוני. חבריי חברי הכנסת מש"ס, לי היה ברור שלכם מאוד מאוד חשוב לחסום את התחרות, וכשחוסמים תחרות, חבר הכנסת מרגי, פוגעים ברווחה של האזרחים שאתה כל כך רוצה לעזור להם. אני מאמין באמת ובתמים – –

– – אדוני חבר הכנסת מרגי – –

– – אני באמת מאמין – – –

ראה, כמי שהיה יושב-ראש ועדת כלכלה, אני מצפה ממך באמת להבין שיש אינפלציה בכל העולם, שהאינפלציה בעולם – בטורקיה היא עומדת על 70% – –

– – ובישראל אנחנו בחלק התחתון של המדד – – –

אתם יכולים להמשיך לקפוץ, אתם יכולים להמשיך לקפוץ ולהשתולל – –

– – אבל בסוף השארתם מדינה עם גירעון של 10% – –

– – ומדינת ישראל נמצאת בצמיחה של 8.5% אחרי שנה וחצי.

יותר מזה, אתם צריכים לדעת שיותר מזה: כשפותחים את השוק לתחרות, כשמסירים חסמים, כמסירים ביורוקרטיה ורגולציה – –

– – רואים שבכל העולם יש עליות מחירים. השארתם פה מדינה במקום השישי בעולם ביוקר המחיה.

איזה יופי, פתאום התעוררו. פתאום התעוררתם, אחרי כל כך הרבה שנים – –

– – שלא טיפלתם בכלום, שלא טיפלתם בשום דבר, והגעתם למצב שאי-אפשר לקנות פה בית.

אי-אפשר, אדוני חבר הכנסת, יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר – –

– – אי-אפשר בישראל לפתוח את המקרר ולקנות עגבניות, ביצים, בשר, עוף, חלב. אי-אפשר לקנות בישראל. למה אי-אפשר לקנות בישראל?

בגלל שבמשך שנים חסמתם את התחרות.

שירתם במשך שנים קבוצות – –

– – לחץ ואינטרס מתוך מניעים צרים – –

– – הבאתם לפה, לכנסת – אני – –

– – רואה פה את הלוביסטים של יוקר המחיה.

כל הלוביסטים של יוקר המחיה שקופצים כאן – –

– – אתם גם אלה שבטח הולכים עוד עשר דקות להצביע על 40 שקלים שכר מינימום – –

– – כאילו שזה מה שיפתור את בעיית הרווחה של אזרחי ישראל.

זה בדיוק מה שמזיק להם. אני מכיר את חברת הכנסת הצווחנית פה – –

– – ומכיר את הצווחות שלכם – –

– – אבל אתם לא משרתים לא כלכלה ליברלית – –

– – בטח לא כלכלה ימנית. אתם הפכתם להיות שמאל כלכלי רדיקלי. אין לכם שמץ של מושג. אתם ממלאים את מדינת ישראל בכל הבורות הכלכלית – – –

– – –

בכל מקרה – –

– – הרפורמה ביבוא שעברה מחולקת לארבעה חלקים. החלק הראשון שלה, הפרק הראשון, היה מכון התקנים.

מכון התקנים נכנס לתוקף ב-1 ביוני. לא תהיה יותר חסימה של תחרת לישראל כדי לשרת קבוצה מצומצמת של אנשים.

החלק השני ברפורמה הזאת קוראים לו תמרוקים. לא היה אפשר להכניס לישראל משחת שיניים. גם שם יש עדיין צרות, כי הגיעו חלק מחברי הכנסת – –

– – שבמשך שנים לא עשו כלום. הם הגיעו לוועדה כדי להיות לוביסטים של שסטוביץ ושל חברות ענק – –

– – במקום לשרת את הציבור הישראלי ולראות את האזרח בקצה.

במקום לשרת את הציבור הישראלי, דאגו שמשחת שיניים הכי יקרה בעולם תהיה בישראל.

דאגתם במשך שנים שהחלב בישראל יהיה מפוקח, אז המחיר הוא 5.49 שקל – –

– – כשבשוק חופשי, בשוק חופשי בבריטניה הוא עולה 3.49.

איפה הייתם?

ככה זה, כשלא עושים כלום, זה כואב.

בתוך הרפורמה הזאת החלק השני שלה היה תמרוקים. החלק השלישי זה מזון רגיש – גם טונה, כן, טונה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל היה צריך עד היום תקן ייחודי כדי לייבא לישראל גפילטע פיש. היה צריך תקן ייחודי לגפילטע פיש.

הכול יורד. אתה לא מאמין שתוך כמה חודשים, אדוני השר, הכול יורד.

אני חושב שהגיע הזמן שהבית הזה ידע לשרת את האזרח הפשוט במדינת ישראל נטו, שיוכלו לפתוח את המקרר בכל מקום בארץ ולקנות במחירים טובים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

רגע, אני חושב שהם רוצים עוד כמה דקות.