גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהילולת מירון השנה היו לנו שני יעדים, לכל מי שארגן את זה: היעד הראשון והחשוב ביותר היה אפס הרוגים ופצועים קשה ובינוני, והיעד השני – חוויה חיובית לכל מי שמגיע להילולה. ביעד הראשון של אפס הרוגים, לשמחתי הרבה, עמדנו; ביעד השני של חוויה חיובית לאלה שמגיעים, ניכר לצערי שלא עמדנו, והתוצאה הסופית הייתה לא טובה, כאשר אפשר לומר שעד יום חמישי בשעה 14:00 היינו סבירים מינוס, ומהשעה הזו לא הצלחנו להמשיך לעמוד במתווה שאותו תכננו. זאת התוצאה הסופית, ואי-אפשר לחמוק ממנה.
אני כן רוצה להגיד, שהבקשה שלך היום, חבר הכנסת פרוש, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית - - -
אמרתי, אני לא חושב שאתה תשמע אותי מנסה להתחמק פה ממשהו בדקות הקרובות. אני חושב שהבקשה היא די מוזרה אל מול זה שבשנה שעברה עם 45 הרוגים הייתם נגד ועדת חקירה, ועכשיו מול מתווה - - -
אני רוצה להציע לך את הדבר הבא, חבר הכנסת פרוש, הצעה די מעשית. בסוף אנחנו הולכים עכשיו לתחקיר במשרד של כל הגופים שהיו בחלק מההכנות האלה. אני מתכוון שזה יהיה תחקיר מאוד מאוד מעמיק של כל התכנון, של המתווה, של הביצוע, של הכול.
אנחנו מתכוונים - - -
תראה, תשמע מה ההצעה. אנחנו מכוונים להפיץ את התחקיר הזה בעוד כחודש עד שישה שבועות, ואני מציע לך, חבר הכנסת פרוש, להמתין, לראות את התחקיר הזה ולראות. אם תחשוב, חס ושלום, שלא נגענו בנקודות או ניסינו להסתיר משהו, חס ושלום, אז תבוא עם ההצעה הזאת שוב פעם.
המסקנות - - -
רגע, אני מתכוון, בעזרת השם – אני אגיד לך מה אני מתכנן, חבר הכנסת מקלב. אני מתכנן שיהיה תחקיר מאוד מעמיק – תן לי שנייה, רק אומר כמה דברים – ובעזרת השם גם נמליץ המלצות לשנה הבאה, ברור שכך.
אני רוצה להגיד כמה דברים כדי להכניס – חבר הכנסת פרוש, בוא, שאלת אז - - -
אני רוצה להכניס את זה לאיזושהי מסגרת. אנחנו אמרנו כל הזמן, וגם אתה אמרת פה, שלכולם היה ברור שההילולה השנה תהיה שונה ממה שהיה, וגם כנראה תהיה שונה ממה שיהיה. ולמה שונה ממה שהיה ומה שיהיה? כי צריכים לזכור שהשנה ההילולה הופקה תוך כדי שוועדת החקירה עדיין עובדת ולא הגישה את המסקנות הסופיות שלה, וזה השאיר לקונות בהרבה מאוד מקומות, למשל מצב בעלות מאוד לא ברור על מה שקורה בהר. אתה יודע, הרי, שכל דבר שרצינו לעשות בהר, לא היה ברור איך אפשר לעשות את זה. אפשר, אסור, מותר? ממי צריך לקבל רשות? מי צריך לאשר את זה? כל דבר שם היה בלקונה.
רגע, חבר'ה, ודאי שזה קשור, כי ועדת החקירה יושבת עכשיו על המדוכה, והיא אמורה לבוא עם המלצות – איזה מתווה של בעלות צריך להיות על ההר.
הדבר הבא זה שהייתה לקונה – יש לקונה חוקית לגבי איך מפיקים אירועים דתיים. הרי כולכם יודעים שיש הבדל בין לארגן הופעה של מרדכי בן דוד בפארק הירקון לבין אירוע דתי. מה ההבדל הגדול? שכשמישהו מביא את מרדכי בן דוד לפארק הירקון אז זה גורם עסקי שהחליט להביא את מרדכי בן דוד לפארק הירקון, יש לו חובות על פי חוק והוא חייב לעמוד בסט של חובות. כולכם יודעים שעדיין במדינת ישראל אין חוק שמגדיר איך מפיקים אירוע דתי. עכשיו, מה מיוחד באירוע דתי? את מרדכי בן דוד אתה מחליט להביא או מחליט לא להביא.
תקשיב, חבר הכנסת מקלב, אין, אין הגדרה. עכשיו, זו לקונה. מה הבעיה בלקונה - - -
אני אומר לך שגם שם אין עדיין את הדבר הזה.
לא צריכים להתנגח עכשיו. בואו, תנו לי רגע, אנחנו לא מתנגחים עכשיו, אני רק אומר לכם שבסוף אירוע דתי יקרה בין שתרצה ובין שלא תרצה, ולכן צריכים להיערך אליו אחרת. השנה בהילולה הזו – וזה לא בהכרח מה שיקרה בשנה הבאה – כולנו עבדנו תחת האילוצים או תחת המסגרת שהגדירה לנו ועדת החקירה, ואתם תכף תראו שאנחנו צריכים לבדוק אם המסגרת שוועדת החקירה הגדירה לנו התאימה או לא. עכשיו, אני לא חושב שיש פה מישהו אחד במשכן שחושב שהשנה יכולנו לעבוד שלא תחת המסגרת שוועדת החקירה הגדירה. את כל הדברים האלה אמרתי לא כדי לחפש תירוצים אלא כדי להגדיר לכם את הכיוון שאליו התחקיר שלנו הולך.
אני אדבר על זה, שנייה, אני אדבר על זה. תאמין לי, אני לא מתכוון להתחמק מכלום. אני אסביר לכם משהו, אם נתחמק עכשיו מהמציאות, בשנה הבאה זה שוב פעם יתפקשש, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתיר את המציאות.
לא משנה, אתה יודע מה, חבר הכנסת יעקב אשר, לא משנה מי זה יהיה, לא משנה מי זה יהיה, תאמין לי, כדאי מאוד שיהיה תחקיר מאוד מאוד מעמיק של מה שהיה כדי שבשנה הבאה מי שלא יהיה אחראי על זה יעשה את זה כמו שצריך.
בסדר, עכשיו אני אומר לכם - - -
חלק אחד של התחקיר – בהינתן מה שאמרתי לכם, שהיה את המתווה של ועדת החקירה והיה ברור שהשנה כולם עובדים תחתיו, אני אומר לכם שאנחנו צריכים לבדוק לעומק, חבר הכנסת אשר. תן לי - - -
חבר הכנסת יעקב אשר, גם בתוך המתווה שהוגדר לנו יש דברים שעשינו לא מספיק טוב, יש דברים שעשינו לא מספיק טוב: יותר צל בחניונים, יותר מים בחניונים, יותר צל על ההר עצמו. יש דברים שבלי קשר למתווה היינו צריכים לעשות יותר טוב כדי שהדברים ייראו אחרת, או למשל - - -
חבר הכנסת פרוש, כל הדברים האלה, תראה, אני אומר לך שאת כל הדברים האלה צריכים לבדוק, אמרתי פה. עכשיו, אם דיברנו על האירועים המשניים על ההר, גם באירועים המשניים על ההר אנחנו כולנו יודעים שמדובר בנושא יחסית מרכזי, וגם פה אנחנו צריכים לבדוק אם זה חלק מהמתווה, אם זה לא חלק מהמתווה. האם בכלל המדינה יכולה להיות אחראית על זה מבחינה חוקית, כן, לא? האם המדינה יכולה להיות חלק מהפקת אירועים פרטיים של חסידויות כאלה ואחרות שלא בהר עצמו? כמה השנה יכולנו לקחת על עצמנו אחריות? את כל הדברים האלה צריכים לבדוק.
אני אומר לכם שצריכים לבדוק גם את כל ההיערכות. היה מידע על ההתקפה המתוכננת של הסיקריקים. צריכים לבדוק אם נערכנו לזה כמו שצריך. גם בתוך המתווה היינו אמורים להיערך למתקפה הזו בצורה יותר טובה. החלק השני של - - -
יכול להיות. אני אומר לך, יכול להיות, חס ושלום, מה שנקרא.
בסדר. החלק השני של התחקיר – אמרתי שחלק אחד יעסוק בתוך המתווה, אם היינו יכולים לעשות דברים טוב יותר. בחלק השני צריכים לקחת את המסגרת שהוגדרה ולבחון את הנחות המוצא שלה, אם בכלל הן מציאותיות, אם בכלל אפשר לעמוד בזה.
ממש לא, אני אומר לך שהנחת המוצא שלנו הייתה שאנחנו רוצים שיהיו על ההר – בהתחלה דובר על 20,000, ואחר כך המהנדס דיבר על קצת יותר מ-16,000 איש. אנחנו רצינו לעשות אירוע שיש בו כמה שיותר אנשים בהתאם למה שהוגדר לנו.
את הדבר הזה נבדוק. אני רוצה להגיד לך איך אנחנו נבדוק את זה.
עכשיו, אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות, שתי דוגמאות למשמעות של אילוצי המסגרת של הדברים שלקחנו על עצמנו מוועדת החקירה. תראו, אנחנו לקחנו על עצמנו לעבוד השנה תחת סעיף רישוי 77ה – הרב פרוש, אתה יודע את זה היטב. זה אותו סעיף אם אתה עכשיו מארגן הופעה של מרדכי בן דוד בפארק הירקון, אותם דברים שמחויב בהם המפיק של ההופעה של מרדכי בן דוד. אנחנו לקחנו על עצמנו לעבוד תחת ההגדרות האלה גם במירון. עכשיו, לדבר הזה יש השלכות מאוד משמעותיות, כמו למשל שמאותו רגע והלאה אתה מחויב באופן מלא למהנדס בטיחות, מחויב. אתה לא יכול עכשיו לסטות מההגדרות של מהנדס בטיחות. מהנדס הבטיחות קבע שיש עד 16,000 אנשים בכל רגע נתון על ההר; זה אומר, חבריי, שאנחנו פוגעים, בהגדרה, בחופש הדת של אזרחי מדינת ישראל, כי יש אנשים שרוצים לבוא, ואני אומר להם: אתה לא תבוא. זו פגיעה חמורה בחופש הדת. לעשות את הדבר הזה – ואז גם באים אליך אנשים, ובצדק אומרים לך: אבל יש מתוך ה-16,000 אנשים שמגיע להם יותר. ואתה יודע מה, אני מסכים עם זה. כולנו הסכמנו עם זה שיש אנשים שגם כשאתה עכשיו אומר כמדינה – ותחשבו מה זה שמדינה מגבילה אנשים מחופש דת ובתוך ההגבלה הזאת אומרת שיש אנשים שמגיע להם יותר. זה מאוד קשה משפטית.
עכשיו, אני אומר לכם, באים מארגוני נשים, ואומרים, אוקיי, 50% נשים. אנחנו רוצים לתת 3,500 כרטיסים לחסידות בויאן. אומרים לנו: תבדקו שמתוך ה-3,500 האלה יש 50% נשים. אני אומר לכם את זה כדי שתבינו את סד האילוצים שצריכים להיערך אליו במקרה שכזה. כנ"ל לגבי הציון עצמו. בציון עצמו בא המהנדס ואומר: עד 170 איש בכל רגע נתון. עכשיו, אני אומר לכם, אני שומע היטב את הטענות על איך שהמתווה טיפל בהכנסה של האנשים, השביל הזה. אני אומר לכם, תראו, בואו נניח שבשנה הבאה - - -
אתה צודק, אבל אני אומר לך שמסתבר שרוב האנשים רצו לבוא לציון. אנחנו ראינו את זה בפועל. רוב - - -
אתה יודע, את זה גם אפשר לבדוק.
אז אנחנו השנה ראינו, אבל בסדר, גם את זה אנחנו צריכים לבדוק. אני עכשיו אומר את אותו דבר שאתם אומרים. צריכים לבדוק את זה.
אני רק אומר שגם אם עכשיו יהיה מהנדס שיבוא ויגיד ש-300 איש יכולים להיות בכל רגע נתון, עדיין צריכים למצוא דרך לעשות את הדבר הזה, לאפשר ל-300 אנשים להיות בתוך הדבר הזה.
לגבי אירועי המשנה – הרב פרוש פה, ואתה יודע היטב, כי היה לנו שיג ושיח, רבות, לגבי אירועי המשנה שרצינו שיהיו על ההר. הרב פרוש, אני חשבתי אחרת מהמהנדס. גם אני חשבתי אחרת מהמהנדס, ואתה יודע היטב שאני רציתי – אתה עצמך שמעת אותי אומר: אני רוצה לקבל החלטות אחרות משל המהנדס. מסתבר שאסור. ואתה יודע מה, זה בסדר שאסור.
משפט אחרון.
הרב פרוש, אמרתי. תקרא את התחקיר – תעלה את זה שוב פעם.
בוא, חברים, אנחנו נצביע פה.
חברים, אני אקצר את הדברים. אני מבקש שתצביעו עכשיו.
אנחנו נצביע, כי אתם עכשיו – אנחנו נצביע עכשיו, אתה תקרא את התחקיר ואחר כך, אם אתה תרצה, תביא את זה לדיון בוועדה.
1,549 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.