גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השעה מאוחרת ואשתדל לקצר. מה שלא קולטים בשלוש דקות, בחמש דקות – גם אם אני ארחיב זה לא יעזור.
בגלל האסון הנורא שקרה לפני שנה במירון הוקמה ועדת החקירה הממלכתית. לנו היו חילוקי דעות לעצם העניין, אבל ועדת החקירה החלה בפעילותה וגם פרסמה המלצות ביניים. כל אחד מבין שההמלצות של ועדת החקירה אמורות להיות מכוונות דרך. לפי בדיקות שנעשו על ידי גורמים מקצועיים והובאו לפני ועדת החקירה – ההמלצה שלה הייתה שאפשר שבמרכז ההר במירון יהיו בכל רגע נתון בל"ג בעומר כ-20,000 איש, כפוף לקביעת יעד עדכני. המלצה נוספת של ועדת החקירה הייתה שהממשלה תמנה שר אחראי שימנה פרויקטור, מי שהיה בשעתו השר לענייני דתות. הממשלה קבעה שמתן כהנא הוא האחראי, והוא מינה פרויקטור. במתווה שגיבש הפרויקטור הוא סיכם – לא על דעתנו, אבל הוא סיכם – שבכל רגע נתון יהיו במעלה ההר ובמתחם הציון כ-16,000 איש, אולם בשעת ההדלקה יהיו רק 6,000 איש. אני לא אלאה אתכם בשאלות שאני שאלתי במהלך הזמן: למה 16,000, ולמה זה ירד ל-6,000 בשעת ההדלקה – אבל ועדת החקירה בהמלצות הביניים קובעת בין השאר שהאירוע בל"ג בעומר הוא מורכב והוא דורש תיאום עם כמה וכמה גורמים, ויש בהחלט אמירה לגבי העובדה שצריך גם לתאם, כמו שמתאמים עם כולם, עם קבוצת החסידויות. ל"ג בעומר במירון זה חג עם מסורת רבת שנים, ובה משתתפים מדי שנה מאות אלפים. חלקם באים להתפלל בציון; חלקם משתתפים בהדלקה המרכזית; חלקם משתתפים באירועים של האדמו"רים והרבנים; חלקם באים לריקודים; ואלפים רבים באים לקיים את המסורת של חלאקה לילדים מעל גיל שלוש, או בגיל שלוש. אני שוב מזכיר ואומר: ועדת החקירה בהמלצות הביניים אמרה שהשנה יגיעו בעיקר רק באוטובוסים, ולכן היו צריכים להכין חניונים. ועדת החקירה המליצה לנקות במעלה ההר במירון שטחים נוספים, ולא לאפשר שם משפחות, שהיו בעבר מתיישבות על חלק במעלה ההר, ולפנות את השטחים –הכול כדי שיוכלו לקלוט ההמונים. ועדת החקירה קבעה, עוד לפני שסיימו לנקות את כל השטח, שלפי – מה שאמרתי קודם, הגורמים המקצועיים הביאו בפניה, כמובן, שצריך לקבוע יעד עדכני. אז הם כבר אמרו שאפשר להגיע ל-20,000.
ועדת החקירה קבעה גם שבמקרה של חילוקי דעות השר האחראי הוא הקובע, הוא זה שצריך להכריע. מיותר לומר שוועדת החקירה – ואף אחד לא חלק על זה – קבעה שהכול צריך להיעשות עם מהנדס בטיחות. והינה אנחנו מגלים שלמרות ההכוונה של ועדת החקירה ל-20,000 בכל רגע נתון, כמובן עם יעד עדכני – יעד עדכני יכול גם להיות יותר, מכיוון שמפנים עוד שטחים, והמטרה של הפינוי, כמו שכתוב בהמלצות שלה, היא שיוכלו לקלוט המונים – למרות ההכוונה הזו, ולמרות שנכפה עלינו, כנראה בגלל קביעת המשטרה שזה לא יהיה 20,000, רק 16,000 איש בכל רגע נתון, מתברר כעת שלא הייתה שעה אחת במהלך היממה של ל"ג בעומר שבה היו על ההר יותר מ-9,000 איש, ואנחנו לא יודעים למה. ואנחנו שואלים: למה המשטרה נצמדה לחוות דעת של מהנדס בטיחות אחד ודחתה המלצות של מהנדס בטיחות בעל שם, כשרק ביום העצמאות האחרון, בשנת ה-74 לקום המדינה, יום העצמאות ויום הזיכרון – אותו מהנדס בטיחות אישר יותר מ-60 אירועים? ואני שואל: מי הסמיך את המשטרה להרוס ולעקור לנו את החגיגה של 200,000 איש שמגיעים למירון בכל שנה לחגוג בל"ג בעומר? מדוע הפרויקטור לא הכשיר את החניונים לבני אדם? יכול להיות שיעלה לכאן השר ויכחיש את המספרים או את העובדות, אבל זה הרי ברור לכולם שאלפים נתקעו בחניונים – לא עם מים, לא עם הצללה, לא עם שירותים – שעות נשארו שם. אלפים גם לא יכלו להיכנס למירון. גם אם מישהו יגיד שהמשטרה קבעה – איך היא קבעה דבר כזה, כאשר אפשר רק במעלה ההר במתחמי ציון 16,000? אני כבר לא מדבר על מה שאפשר במושב, במושב יש עשרות דונמים. המשטרה סגרה את מירון, ואני לא בא להגן על מי שפועל באלימות או שובר רכוש של המדינה – זה ממש לא העניין. יכול להיות שזה עניין, זה לא בסדר, יכול להיות שבגלל זה המשטרה התקפלה, אבל עד שהיא התקפלה – מי הסמיך אותה לעקור לנו את החגיגה? מי הסמיך אותה לסגור את מירון?
חוץ מאשר אלפים שלא יכלו להיכנס למירון, עשרות אלפים לא יכלו לרכוש כרטיסים, ואף אחד לא יודע איך זה עבד בדיוק. גם אם השר יסביר לנו עכשיו איך זה בדיוק עבד – לא רכשו 100,000 כרטיסים, לא רכשו 140,000 כרטיסים, אני לא יודע כמה רכשו. מותר לנו, לחברי הכנסת – לפחות ציבור גדול מתעניין מאוד במה שקורה במירון; זה המקום השני אחרי הכותל המערבי שבאים אליו מאות אלפים מדי שנה. אז מותר לנו כחברי כנסת – ולא רק מותר, אלא גם חובה שלנו – לפקח על עבודת משרדי הממשלה. אני לעצמי אומר – אני לא רוצה שהשר יכחיש או יסכים, אני בטוח שגם השר היה רוצה, לו היו לו יותר כוח או יותר עוצמה - - -
הוא היה השר. אמרתי קודם כשלא היית, אמרתי שהוא היה קודם. עכשיו הוא סגן שר. אבל אני בטוח שגם הוא היה רוצה כוח, כי שמה? להישאר כך כדי שאף אחד לא יהיה מרוצה? כל אחד מבין שעכשיו, שנה אחרי האסון, זה צריך להיות שונה, זה צריך להיות עם מהנדס בטיחות, אבל אנחנו רוצים לדעת – אני מציע שלצורך העניין הזה הכנסת תחליט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שאליה יזמינו את נציגי משרד התחבורה, את נציגי משרד הדתות, את נציגי המשרד לביטחון פנים, את הפרויקטור, את כל הגורמים הרלוונטיים כדי שנבדוק ותהיה לנו האפשרות לתת לציבור תשובות: מי הרס, מי עקר לציבור המאמין הדתי החרדי את החג הזה. אני עומד בעוד משפט לסיים. גם סגן השר וגם המשטרה אמרו, ואני אומר לכם שזה לא כך, הם אמרו: תן לנו השנה לעבור, בשנה הבאה אנחנו נוכל לשפר. אני אומר כאן: אם לא יהיה מי שיודה על הטעויות שהוא עשה, לא יהיה מפקד מחוז חדש שיגיד: אני עושה, ואני מעלה להר יותר אנשים מבשנה שעברה – מה אכפת לו שזה נראה כך? למה שיסכים שיהיו יותר? אם אפשר לסגור, אפשר לסגור; אם אפשר למנוע קניית כרטיסים, ימנעו. אם תהיה ועדת חקירה – ואני לא אומר חלילה כדי להתנגח, אלא כדי לדעת מי פה לא נתן שתהיה חגיגה במסגרת היכולות, במסגרת מה שמהנדס הבטיחות מאשר, ולא להיצמד לאחד, אותו אחד שהרס לציבור הדתי המאמין החרדי את החגיגה שקוראים לה ל"ג בעומר. אני מציע שהכנסת תאשר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.
986 מילים של מאיר פרוש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.