קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, נו, תכף נגמרות הדקות שלי.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לברך את ידידי פטין, על כך שהחשיבה שלו היא מאוד מאוד גדולה ולא חשיבה סקטוריאלית. החוק שלו יכול להיות מותאם מאוד למגזרים נוספים, מעבר למגזר שהוא מייצג אותו בנאמנות. הוא גם יכול לייצג אותנו, את המגזר החרדי, שתמיד החלטות הממשלה, דרכה של המדינה, הרצון של המדינה זה לתת ליותר ויותר חרדים להיכנס למעגלי התעסוקה, מעגלי העבודה, מעגלי הלימודים. והינה פה אנחנו בסך הכול מבקשים להעביר הצעה שיכולה להיטיב עם המגמה הזאת של המדינה, של הממשלה. אנחנו נעצרים פה, כי כפי שפטין ציין, הרבה מאוד סטודנטים מתקשים לשלם על הלימוד לפסיכומטרי. קשה להם גם הנושא הזה של הזמן. הם רוצים מייד אחרי בחינות הבגרות שיתייחסו אך ורק לנושא הזה, ואנחנו באמת רואים שהיה כבר מישהו שהתנהג בצורה השרירותית הזאת: "תֶבן אין נִתן לעבדיך ולְבֵנים אֹמְרים לנו עשׂוּ". כלומר, לא נותנים תבן, אבל מבקשים מאיתנו תוצאות: בואו תצאו למעגל העבודה, למעגל הלימודים, למעגל התעסוקה. יודעים שיש פה קשיים, גם כלכליים, משפחות מוחלשות מהמגזר החרדי – או משאר המגזרים – שרוצות לקדם את הילדים. העמידה השרירותית הזאת על המבחן הפסיכומטרי עומדת להם לרועץ.
לכן אני פונה פה לאלה שרוממות החינוך בגרונם, אם אלה אנשים ששימשו בתפקידים, כמו יושבת-ראש ועדת החינוך, שכעת נמצאת כאן ולא מספיק מקשיבה לרצון שלנו כאן – השכל, השכל, גברת השכל וידוע, כדאי שתקשיבי ותדעי בדיוק שהמצוקה באה מאותם אנשים שרוצים לבצע את מה שהמדינה רוצה, להתקדם למסלולי לימודים. אנא, ההצעה של פטין, שאני שותף לה, היא הצעה ראויה, לא קשור פה קואליציה או אופוזיציה. איך אמרתם אתמול לחיילים? איך אהבתי את זה שלשום, הייתם כאלה מתוקים. נופת צופים. אז בואו תוכיחו לנו שגם פה אתם נופת צופים, ולא טינופת צופים, תודה רבה.
276 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.