תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול – אפילו חבר הכנסת ליצמן אינו מקשיב לי.
היו"ר מיקי לוי: חבר הכנסת ליצמן, השר משיב לך. אולי תרצה להגיב, בבקשה. חבר הכנסת ליצמן, הסכת ושמע.
חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני אקדים ואומר שוועדת השרים לענייני חקיקה, כשהיא דנה בהצעת החוק הזאת – אני חוזר ואומר, חבר הכנסת ליצמן, כשוועדת השרים לענייני חקיקה דנה בחוק שהצעת, היא לא שללה את האופציה למנגנון שאתה מציע בחוק, אבל היות שהצעת החוק הוגשה בלי שום הידברות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין הזה, שזה כמובן משרד השיכון ומשרד האוצר – לא פנית אלינו, לא ניסית להידבר, לא יזמת איזה שיח סביב הצעת החוק – ועדת השרים ביקשה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים כדי לאפשר את ההידברות.
כנראה שחבר הכנסת ליצמן יודע על משהו שקרה בשבוע שעבר שאני לא יודע, כי אם שלושה חודשים – זה יהיה אחרי הבחירות, אז כבר בשבוע שעבר היינו צריכים לצאת לשם. הלהיטות הזאת לעוד בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות בספסלים האלה ידועה, ואני רק לא בטוח שתיאמת את העמדה הזאת עם חברך למפלגה חבר הכנסת גפני – לסיעה, יותר נכון – אבל זאת כבר שאלה אחרת. אני שמעתי דווקא שהוא לא מתלהב מבחירות, ושמעתי שיש לו רעיונות אחרים.
עוד לא הגענו. רק מתחילים לדון. יש לי עוד שבע דקות. למה אתה רוצה לקחת אותן ממני. חבר הכנסת אשר, אני לא אישן בלילה ברוגע בלי שבע הדקות האלה מעל דוכן הכנסת.
אני לא מסכסך – אני רק חזרתי ואמרתי שאנחנו הצענו לחבר הכנסת ליצמן, ואני אגב חוזר ומציע גם עכשיו – חבר הכנסת ליצמן, במידה שאתה רוצה להידבר סביב הצעת החוק, אנחנו פתוחים לדבר. כמובן שזה שיח לא רק איתנו.
זה יכול להיות גם פחות. אם נגיע להסכמות יותר מהר, אז נגיע להסכמות יותר מהר. אתה גם תמיד יכול להביא את הצעת החוק להצבעה, כפי שאתה יודע יותר טוב ממני. הרי אני למדתי את העבודה הפרלמנטרית ממך ראשון. היית המורה הראשון שלי בזמנו כיושב-ראש ועדת הכספים.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): הוא מצטער על זה היום - - -
זה ברור. יש כל מיני אנשים שהצטערו. הוא לא היחיד, חבר הכנסת סמוטריץ'. זה מה שנקרא "על שם סופו".
לגופה של הצעת החוק הזאת, כאמור אנחנו פתוחים ומוכנים לדבר, ואם אדוני רוצה לדחות את ההצבעה ולהיכנס להידברות אמיתית עם המשרד, אנחנו שם. במידה שההידברות תביא לתוצאה חיובית, כמובן לא חייבים לחכות שלושה חודשים, ואם תרצה להביא את זה לפני שלושה חודשים, כמובן שהרשות נתונה בידיך. זה קודם כול. אני אתחיל מזה.
אדוני, נראה לי שהמציע בקושי שומע אותי, בהתחשב ברעש שיש במליאה.
אופיר אקוניס (הליכוד): אפשר, אלקין? אתה חייב לי תשובה. יש לך זמן.
כרגע אני חייב תשובה לחבר הכנסת ליצמן, כי הוא הגיש הצעת חוק.
אופיר אקוניס (הליכוד): - - - אתה גם חייב לי תשובה מיוני, כשאמרתי לך שמה שאתם עושים זה אינפלציה - - - אמרת לי: לא.
אמרתי – אם המשא ומתן יסתיים מהר יותר, אפשר להביא את זה לפני שלושה חודשים; אם תחליט שזה בזבוז זמן ותרצה להביא את זה קודם, זה תמיד נתון לרשותך. הרי אתה כבר הצגת את הצעת החוק, לא צריך מכסה ולא צריך כלום, תמיד נתונה לך היכולת בכל שבוע לשים את זה כאן ולהצביע. לכן בעיניי אתה לא מפסיד מהניסיון. בדרך כלל כשמנסים להעביר הצעת חוק, מנסים להידבר עם הממשלה, בהנחה שרוצים שהיא תעבור באמת; כי בסך הכול לא משנה מה יקרה עכשיו, אם היא תתקבל או לא תתקבל, הרי ברור שהצעת החוק לא תקודם אם הקואליציה מתנגדת לה.
היו"ר מיקי לוי: אני מבקש, בתאי הסיעות, בבקשה, שקט. אני לא רוצה להוציא מתאי הסיעות החוצה. בבקשה, שקט. בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): הם עוזרים לשר למשוך זמן, תן להם. זה עוזר לשר למשוך זמן, הרעש.
לא, אני מסתדר בדרך כלל, חבר הכנסת פינדרוס, גם בלי זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): ניסיתי, ניסיתי לעזור, אדוני השר.
אתה דווקא עזרת. כדרכך בקודש, תמיד עזרת. אז היות, חבר הכנסת ליצמן – אני רואה שעוד לא שכנעת את יושב-ראש הקואליציה, אז אני לא יכול כמובן לרדת, אני אצטרך להמשיך להשקיע ולשכנע. חבר הכנסת ליצמן, מהסירוב שלך אני מבין שהצעת החוק לא מעניינת אותך באמת, כי אילו רצית להעביר אותה באמת, מן הסתם היית נענה והיית עושה מאמץ אמיתי להגיע להסכמות כדי שיהיה חוק ותהיה התוצאה. אגב, יש לי הוכחה שזה אפשרי. יושב לידך חברך לאופוזיציה, חבר הכנסת סמוטריץ', ששוחח איתנו על הצעת חוק אחרת שנוגעת לתחום הדיור, והגענו להבנות. הצעת החוק הפרטית שלו עברה, ואנחנו מביאים עוד מעט - - -
חבר הכנסת סמוטריץ', אתה ואני, שנינו הסכמנו שאנחנו מביאים בתחילת כנס הקיץ הצעה ממשלתית, ואני אעמוד בזה. היא תגיע. אני יכול לבשר לך – חבר הכנסת סמוטריץ', זו דווקא הזדמנות. אני יכול לבשר לך שאני מתכוון להביא אותה לוועדת שרים לחקיקה כבר ביום ראשון הקרוב, ובהנחה שוועדת השרים לחקיקה - - -
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): אבל למה צריך ועדת שרים? אפשר לדון בה תוך כדי.
כבר תדון? אתה לא שומע אותי. אני מאוד מקווה – חבר הכנסת סמוטריץ', אני מאוד מקווה שאנחנו לא רק נביא אותה לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב אלא שהממשלה גם תתמוך בהצעה לבקש פטור מחובת ההנחה, ונוכל להביא את הצעת החוק לכנסת, בעזרת השם, כבר ביום שני הקרוב ולהתחיל לקדם. אני מקווה שאז גם האופוזיציה, לפחות המפלגה שאתה מייצג, תתמוך בהצעת החוק, כפי שסיכמנו בזמנו, אבל זה כבר קשור - - -
זה כבר קשור לשיח אחר, אם אתה רוצה שהיא באמת תקודם, אבל אני מביא את זה כדוגמה לכך שאנחנו לא נעולים ולא מפריע לנו לקדם רעיונות מסוימים באמצעות הצעות חוק, גם של חברי כנסת מהאופוזיציה. אפשר להגיע לשיתופי פעולה חשובים, לכן היה אפשר לעשות את זה בהצעת החוק הזאת. אדוני בחר שלא לעשות את זה, כנראה החוק וכל הסוגיה של הסיוע לרוכשי הדירות פחות מעניינים אותו, ומדובר רק על צעד הצהרתי ולא על רצון אמיתי להעביר את הצעת החוק. אבל אני רואה שלפחות יושב-ראש הקואליציה השתכנע מדבריי, אז כל עוד המציע לא מוכן להידבר ולא מוכן לנסות באמת להגיע להבנות עם הדרג המקצועי של משרד השיכון ומשרד האוצר –אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק. תודה רבה.
947 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
