אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיש הצעת חוק למענקים לפריפריה, אזור עדיפות, של 100,000 שקל, אם זו דירה יחידה ודירות יד שנייה. בשנה האחרונה הדירות עלו ב-16%. זה המון כסף, וזה מקשה על זוגות צעירים. גם אם מתחילים לבנות דירות חדשות – עד שייכנסו אליהן ייקח כמה שנים, והם ישלמו שכר דירה גבוה. הצעת החוק שלי אומרת פשוט שאנחנו צריכים לתת מענק של 100,000 שקל למי שרוכש דירה יד שנייה. הוא לא ישלם שכר דירה. תהיה לו דירה מייד במקום. הוא לא יצטרך לחכות ארבע-חמש שנים ולראות אם הקבלן עומד בבנייה או לא עומד בבנייה. זאת הצעת החוק שלי. טיפלתי בהצעת החוק הזאת כשהייתי שר השיכון. האוצר הסכים, חיכו לתקציב, ולצערי לא היה תקציב. האוצר הטיל בעיה שאין תקציב ואי-אפשר להעביר כסף, אף שהיה כסף, והוא לא אפשר להעביר את המענקים האלו. זו הצעת החוק שלי לכנסת.
אני רוצה להעיר רק דבר אחד. לא שמעתי צעקה בכלי התקשורת הכללית על זה שמחיר הדירות עלה ב-16%. שומו שמיים, ב-16% זה עלה בשנה האחרונה, ושלא יספרו לנו סיפורים שזה הממשלה הקודמת. זה התירוץ הנפוץ, זה בדרך כלל מה שהם אומרים. שנה כמעט – זה הממשלה החדשה, ולצערי הכול מוטל עליהם. אני רוצה לבקש, אדוני, שהצעת החוק תעבור. תודה רבה.
198 מילים של יעקב ליצמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.