קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברת הכסת סטרוק, קודם כול אני חייבת להצטרף לדברים היפים שאמרת על חבר הכנסת המנוח חברנו אורי אורבך, שאני חושבת שהוא היה באמת דמות יחידה במינה ואישיות יוצאת דופן. אני זוכרת אותו באופן קבוע, גם משום שבזכות הפרויקט שלו כשר לענייני גמלאים וגמלאיות הוא עשה את הפרויקט המיוחד – אתה זוכר את זה בוודאי, חבר הכנסת לוין – שגרם לחברות וחברי הכנסת להצטלם או עם נכדות ונכדים שלהם או עם סבים וסבתות שלהם, ואני מחזיקה בלשכה את התמונה שיש לי עם סבא שלי בזכות הפרויקט הנפלא הזה. ולכן באמת הוא נוכח באופן רצוף.
אבל עם זאת, לצערי, הצעת החוק הזאת – אנחנו סבורות וסבורים שהיא איננה נחוצה, ואני אפרט. היום סעיף 368ו קובע נסיבה מחמירה בעבירות תקיפה כשנתקף הוא זקן, קרי מי שמלאו לו 65 שנה, כך שהעונש המרבי עומד על חמש או שבע שנות מאסר, ובנוסף קבוע עונש מזערי בעבירה הזאת של מאסר בפועל. בהצעת החוק מוצע להרחיב משמעותית את הסעיף, כך שהוא יחול על כל עבירה נגד הגוף, החירות, הרכוש, עבירת סחיטה או עבירת איומים שבוצעה כלפי קשיש, ולקבוע במסגרתו שהעונש המרבי בעבירות יהיה כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, או 10 שנים, לפי הנמוך ביניהם. בנוסף מוצע להותיר את העונש המזערי של מאסר בפועל שקיים היום בסעיף 368ו כך שהוא יחול על כלל העבירות האמורות. לפי דברי ההסבר להצעה, מטרת ההצעה היא לספק הגנה מיוחדת לקשישים בישראל.
אלא שכאמור הממשלה מתנגדת להצעת החוק, משום שכבר כיום, כאמור, סעיף 368ו לחוק העונשין קובע נסיבה מחמירה בעבירות תקיפה שהנתקף הוא בן 65 ומעלה, וכן עונש מזערי בעבירות המיוחדות והמסוימות האלה. המשמעות של הצעת החוק היא החמרת ענישה משמעותית וגורפת ביחס לשורה ארוכה של עבירות מתחומים שונים ובחומרות שונות שעשויות להיעבר במגוון רחב ביותר של נסיבות.
בדוח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק, בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, שמסקנותיה אומצו באוגוסט 2016 בהחלטת ממשלה מס' 1840, ממשלה שלדעתי היושבות והיושבים פה מימין היו אז חבריה וחברי הקואליציה שתמכה בה, נקבע כי כדי להצדיק קביעת עונש חמור יותר לעבירה קיימת יש צורך להראות כי העונש הקיים איננו מבטא כראוי את הערכים המוגנים על ידי העבירה, וכן להתבסס על נתוני ענישה קיימים ולבחון את העלות הכלכלית של החמרת הענישה. בהצעת החוק לא הובאו כלל נתונים ביחס לענישה הקיימת בעבירות השונות ולא עולה ממנה שהעונשים הקיימים לעבירות האלה נמוכים מדי. בנוסף, לפי הנאמר בדוח דורנר, מחקרים רבים בארץ ובעולם מראים – וזה דבר חשוב מאוד מאוד לרשום לפנינו – שהחמרת הענישה בחוק אינה מקדמת את אלמנט ההרתעה או את המאבק בפשיעה, להבדיל מוודאות האכיפה והגדלת סיכויי העבריין להיתפס. משכך, אין בהצעת החוק כדי להגביר את ההגנה על קשישים. הצעת החוק גם לא מתייחסת לנתוני האכיפה בעבירות שבהן מוצע להחמיר את הענישה, ולכן לא ניתן להעריך את התועלת שבתיקון המוצע. מכיוון שהצעת החוק חלה על טווח כל כך רחב של עבירות, הרי שהלכה למעשה אין אפילו אפשרות לבדוק את ההצדקה להחמרות המוצעות כפי שמבוקש.
קביעת עונשים מזעריים עומדת בניגוד לרציונל שמנחה היום את חוק העונשין, שלפיו בית המשפט יקבע את עונשו של אדם בהתאם לעקרון ההלימה ועל פי נסיבות ביצוע העבירה, כמו גם נסיבותיו האישיות של העבריין. משכך, ככלל יש להימנע מקביעת עונשים מזעריים שאינם עולים בקנה אחד עם העקרונות הכלליים בדבר הבניית שיקול הדעת בענישה. בענייננו, העונש המזערי המוצע הוא גם לא מידתי ולא תואם את החומרה של חלק מהעבירות, למרות שלמותר לציין שהממשלה, ובוודאי הכנסת הזאת ובוודאי גם החוק במדינת ישראל, מתייחסת בחומרה רבה ביותר ואכן רואה כנסיבה מחמירה בהגדרה תקיפה של אדם מבוגר יותר, מעל גיל 65. ולכן הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
ברשותך, חברת הכנסת סטרוק, אני מנצלת את הזמן שיש לי כאן על הדוכן גם כדי לענות לך על שתי שאילתות שאני אמורה לענות לך עליהן הערב. האחת היא בעניין פגיעה בתשתיות תקשורת.
חד-משמעית. הבאתי גם תשובה על שאילתת ההמשך.
אני אומרת, הבאתי גם תשובה על שאילתת ההמשך.
את יכולה לעלות שוב לדוכן, פשוט. אני הבאתי את זה בחשבון. יש לך זכות ביטוי מוחלטת פה.
ואכן עמלנו על תשובות הולמות עבורן.
בסדר גמור. אם כך, נענה בהמשך. תודה רבה, אדוני. הממשלה, כאמור, מתנגדת להצעת החוק.
650 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.