קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח להציג היום עוד חוק חשוב, שבא לתקן איזשהו עוול מתמשך משנת 2009. אני מדבר על חוק דמי אבטלה למתמחים שלמדו משפטים וחשבונאות. בעיניי, ובעיני כל מי שחושב קצת על העניין זה, יש מצב מאוד בעייתי. זה נושא שנדון על ידי אנשים רבים, ויש עוול שצריך לתקן. אנחנו מדברים על זה שמתמחים, אנשים שסיימו התמחות בתחום המשפט והחשבונאות, אינם זכאים לכל תקופת דמי האבטלה שמגיעה לכל האחרים מאותה קבוצה. כשאנחנו מדברים על התמחות, חברים, זה לא רק שהם עובדים ולכן הם זכאים לאבטלה; כל מי שיודע מה קורה עם המתמחים בשוק העבודה בישראל יודע שהסטודנטים האלה, הבחורים הצעירים, הבחורות הצעירות האלה, עובדים ועובדות הרבה יותר מהממוצע. כולם יודעים שדווקא המתמחים מנוצלים, לצערנו הרב, בשוק העבודה. הם עושים עבודה גדולה וחשובה. ולכן, כמו כולם, על פי חוק – אני לא מבקש שום כלום שהוא לא על פי חוק פה, אדוני. אנחנו מדברים על הסטודנטים למשפטים וחשבונאות. גם להם מגיעים דמי אבטלה. הם עבדו, מגיעים להם דמי אבטלה על פי חוק.
הבעיה נוצרה עם שינוי חוק דמי אבטלה – ביטוח לאומי – בשנת 2009, כשהחריגו את המתמחים בתחום המשפטים והחשבונאות. זה יצר את הבעיה. יש פה אפליה. אותם אנשים מאותה קבוצה בהתמחויות אחרות, אדוני היושב-ראש, זכאים לדמי אבטלה. סטודנטים אחרים שמסיימים נושאים אחרים, כמו סיעוד וכו', ברגע שהם מסיימים את תקופת ההתמחות שלהם, מגיעים להם דמי אבטלה מלאים. פה יש פגיעה. ולא רק בסיעוד, בהרבה תחומים. רק שהחוק הוציא את התלמידים של משפטים וחשבונאות.
אני הבנתי שבוועדת השרים דנו בנושא הזה, ואמרו שיכול להיות שיש לזה עלות. אני חושב שהטיעון של העלות פה הוא ממש לא נכון. ראשית, אנחנו לא מדברים על קבוצה יותר מדי גדולה. שנית, כולם יודעים שבשביל לעבור בצורה רצינית את המבחנים של משפטים וחשבונאות, האנשים האלה צריכים לשבת. הם חייבים לשבת ללמוד. אחרי תקופה ממושכת של עבודה, ועבודה קשה, הם רוצים להתפנות ללמוד כדי להצליח בבחינה. פה זה אומר שהם רוצים לשלם יותר מיסים למדינה; הרי הם רוצים לעבור את הבחינות כדי לשלם יותר מיסים למדינה, גם יותר ביטוח לאומי וגם יותר מיסים, כך שהשיקול הזה הוא לא נכון. המצב הקיים, כמו שכולם יודעים, הוא שלחלק גדול מהמתמחים האלה יש משפחות והם צריכים לפרנס את המשפחות שלהם. לא כולם באים עם גב כלכלי חזק ותמיכה של ההורים, חלק גדול בא ממשפחות מוחלשות, אדוני. הם לא יכולים לאפשר לעצמם לא לעבוד. הם לא יכולים לאפשר לעצמם חודשיים בלי משכורת. ולכן, אני חושב שפה דווקא המדינה מרוויחה. כי מה שיקרה זה שאנחנו נאפשר להם ללמוד, יהיה להם מספיק זמן, והרבה יותר תלמידים, הרבה יותר מתמחים, יוכלו לעבור את הבחינה כבר בפעם הראשונה, להיכנס לשוק העבודה ולהתחיל לשלם מיסים הרבה יותר ממה שקורה עכשיו, כך שגם המדינה יכולה להרוויח מהדבר הזה. עוד אבסורד – אנשים מבקשים להיכנס לבחינה כדי להיכנס לשוק העבודה. הרי מה העניין? אנחנו מדברים על מתמחים. הם סיימו תקופת התמחות. יש להם בחינה, הם רוצים להיכנס לשוק העבודה. זה אומר שהם רוצים לתרום לשוק העבודה הרבה יותר מס.
אז למה באמת מתעללים באנשים האלה? אין איזושהי סיבה. פשוט הייתה טעות. היה שינוי בחוק הביטוח הלאומי ב-2009, ואת הטעות הזו צריך לתקן. ההגדרה של המתמחים כדורשי עבודה היא בעייתית. מה זאת אומרת, הרי ברור שהאנשים האלה הם דורשי עבודה. הם הרי הולכים לעשות את הבחינה כי הם דורשי עבודה, רק שהם רוצים לעבוד בתחום שבו הם התמחו. הטיעון הזה שהם כאילו לא דורשי עבודה הוא מאוד בעייתי בעיניי. יש בו משהו שהוא בעייתי אפילו מוסרית. חלק גדול מהם מפרנסים משפחות, וכמו שאמרתי גם חלק גדול מהם בא ממשפחות מוחלשות.
אדוני היושב-ראש, חוקים דומים הוגשו מחברות וחברי כנסת שונים, גם בכנסת הנוכחית, גם בכנסות שעברו. גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. יש הכרה בבעיה, והחוק הזה בא לפתור את הבעיה. בנוסף, גם לשכת עורכי הדין תומכת בכל הכוח בחוק הזה, וגם כל מי שמכיר את הבעיה מבין שיש לנו פתרון. בסך הכול צריך לעזור להם לקבל את דמי האבטלה שמגיעים להם כדי שהם יוכלו לסיים את הבחינות שלהם ולהיכנס לשוק העבודה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש.
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, לפעמים כשיש תשובה כל כך בעייתית מטעם הממשלה לחוק שהוא כל כך צודק, עדיף לצאת ולהגיד: אין לנו תשובה טובה. למה לצאת ולנסות לדבר על דברים אחרים, לנסות לעשות כל מיני שמיניות באוויר כדי להסביר למה חוק טוב הוא לא טוב? יש פה אפליה, אדוני היושב-ראש. יש כל מיני מתמחים בארץ. כל המתמחים זכאים לדמי אבטלה. יש מתמחים במשפטים ובחשבונאות שלא זכאים לאותם התנאים. יש פה אפליה, יש פה בעיה, צריך לפתור אותה. עכשיו, זה שעם הכסף אפשר לעשות דברים אחרים זה לא פופוליזם זול – זה פופוליזם שלא מכבד את האינטליגנציה אפילו. כששר יוצא ואומר לי שעם הכסף אפשר לעשות דברים אחרים, זאת תשובה? לפחות תכבדו את עצמכם. תגידו: יש הצעה טובה – אין לנו מה להגיד. אבל אם ההצעה היא טובה, ויש פה אפליה, ואפשר לתקן אותה וצריך לתקן אותה, ויש גם חלקים בקואליציה שהציגו בדיוק את אותו חוק – עדיין לא הציגו אותו, אבל יש להם את אותו חוק – ויש גם שרים בממשלה שיש להם את אותו חוק, למה לצאת נגדו? למה לפגוע באנשים?
אני חושב שאפשר להעביר את החוק הזה בקריאה טרומית. עכשיו, לגבי הפרטים – אפשר לדון. נעביר את זה בטרומית, נעשה את הדיון איפה שאתם רוצים, איך שאתם רוצים. נביא את זה בהסכמה – אין בעיה. את זה אני יכול להבין. זאת תשובה שאני כן יכול לקבל. אני מבקש מכם לשקול שוב. אני חושב שזאת הצעה ראויה, שצריך לתמוך בה, ושאפשר להגיע להסכמות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
880 מילים של סמי אבו שחאדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.