הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הכפלת מחיר הצוללות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

היושב-ראש המכהן, חברי הכנסת, שלום לכם. השאלה במקום, אגב. אני חושב שאפשר להודות לחבר הכנסת הנגבי על השאלה. זאת הזדמנות לענות עליה, למרות שאני חושב שמן הראוי להתנגד להקמת ועדת חקירה בנושא.

ב-23 באוקטובר 2017 חתמו ממשלות ישראל וגרמניה על מזכר הבנות שלפיו מדינת ישראל התחייבה לרכוש שלוש צוללות חדשות ממספנת טיסנקרופ הגרמנית, בעוד ממשלת גרמניה התחייבה לממן 30% מעלויות העסקה ועד לתקרה של 540 מיליון יורו. אומדן המחיר שצוין במזכר ההבנות – זאת נקודה חשובה ואני מבקש שתסכיתו, אלו נתונים שהם בבסיס התשובה לשאלה החשובה – לא היה מדויק והתבסס על נתונים מעסקת רכש צוללות דולפין משנת 2006, כלומר 11 שנים קודם, שבחלקם לא היה רלוונטי לשנת 2017. מפה אולי התחילה הטעות שעליה מדובר.

שני אלמנטים עיקריים הובילו לעליית המחיר, מעבר לבסיס: הראשון – פיתוח ותכנון מערכות חדשות וייצורן תחת המערכות שיצאו מייצור; השני – התייקרות חומרי הגלם ופעילות הייצור בשנים 2006–2021. בהתחשב בכך, ובהתאמה לצורך המבצעי, נעשתה במשך שנתיים עבודה הנדסית אינטנסיבית מצד מהנדסי חיל הים במטרה להפחית עלויות עד כמה שניתן, בלי לגרוע מהיכולת המבצעית החיונית. עבודה זו באה לידי ביטוי גם היא בדיכוי, בהפחתה של מחיר הצוללות, בלי לפגוע באיכות. נוסף על האמור, בחודשים האחרונים קיים משרד הביטחון משא ומתן אינטנסיבי להפחתת המחיר, והצליח להביא להישגים אשר התבטאו בהכנסת תכולות נוספות לצוללות שלנו ללא תוספת עלות.

לצד זאת, כנקודת ייחוס, ניתן להשוות את העסקה האמורה – שוב, נקודה חשובה – עם עסקה מקבילה של מספנת טיסנקרופ למכירה של שש צוללות לממשלות גרמניה ונורבגיה במחיר של 900 מיליון יורו לכל צוללת. הצוללות האמורות נחותות במידת מה מאלה הישראליות, אף שמחירן דומה.

לבסוף, יש לציין כי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי – הקבינט – כמו גם ועדת הכנסת המסווגת המשותפת לוועדת כספים ולוועדת החוץ והביטחון, קיבלו גם הן הסבר מפורט על אודות מחיר העסקה. לאור זאת, כפי שאמרתי, אני חושב שמן הראוי להתנגד להקמת ועדת חקירה. תודה.