הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הכפלת מחיר הצוללות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, בחודש שעבר הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית בנושא הצוללות. כל שר בממשלה שהצביע בעד ההצעה הזאת, כל חבר כנסת בבית הזה, כל איש תקשורת, אולי אפילו אפשר להגיד כל אזרח בישראל, הבין במה מדובר – מדובר במהלך פוליטי שנובע ממצוקה פוליטית. כשהמחאה על אטימות הממשלה מתרחבת, כשמספר המתים מקורונה כבר חצה את רף ה-10,000, כשיוקר המחיה יצא משליטה, כלל מס' אחת במדריך הספינים והמניפולציות של הממשלה קבע: אולי אם נצליח להתחמק מן הזעם הציבורי ונסיח את הדעת על ידי איזה ועדה – בנושא הזה, אולי ועדת צוללות – אנחנו נצליח להפיל את הציבור בפח.

כמובן שאיש לא נפל בפח הזה. גם הצוללות לא יכולות להעלים את העובדה, אדוני היושב-ראש, שהממשלה הזאת צוללת; בעבר זה היה רק בסקרים, היום כבר צוללים בבית הזה, מתפוררים בבית הזה, וממוקדים בעיקר במאבקי כוח פנימיים, ביריבויות, בהדלפות אנונימיות: מיכאלי נגד גנץ, גנץ נגד לפיד, מישהו נגד בנט, מישהו נגד שקד, מישהו נגד הורוביץ. ככה נראית התחלת הסוף.

אבל לגוף העניין, נושא הצוללות כידוע נבחן על ידי יחידות העילית במשטרת ישראל, על ידי טובי הפרקליטים בתביעה הכללית, ובעקבות קיומה של חקירה ממושכת ויסודית, כזכור, הוגשו כתבי אישום, התקיימו שימועים, ובוודאי יהיו גם משפטים – ולכל אחד היה ברור, ועדיין ברור, שמדובר בוועדה מיותרת. הטריחו את נשיאת בית המשפט העליון לאתר שופט עליון, אפילו נשיא לשעבר, הנשיא המוערך גרוניס, רב-הישגים ורב-פעלים, והעמידו אותו בראש הוועדה.

באמת היה שם דבר מוזר. ראש הממשלה עצמו כזכור לא הצביע בעד ההצעה שהוא הציב על סדר-היום. אני לא זוכר תקדים לכך. אפילו הוא כנראה הרגיש שיש גבול להתבזות, אדוני היושב-ראש, אחרי שמעל כל במה – גם לפני שהוא הקים את הממשלה והיה במקום אחר בבית הזה וגם לאחר שהוא עמד בראשות הממשלה – הוא הביע התנגדות נחרצת להקמת הוועדה הזאת, וקבע ביושר שלא הייתה שחיתות בעסקת הצוללות; דרך אגב, עסקה שהוא עצמו תמך בה בהתלהבות.

אבל זה שהשרים התעלמו מראש הממשלה, זה לא מפתיע אף אחד בבית הזה. מה שכן הפתיע את כולנו היה העובדה שנחשפה ממש ממש סמוך להחלטת הממשלה בעניין הוועדה. הסתבר, אדוני היושב-ראש, שהממשלה החדשה, בחדרי-חדרים, אישרה לשלם לגרמנים עבור הצוללות מחיר כפול מן המחיר שעליו חתמו בשעתו הצדדים בתקופת הממשלה שלנו. כשאני אומר "כפול" – זה לא עלייה סבירה במחיר עקב הזמן שחלף, לא עלייה בגין התייקרויות; כפול – זה אומר, אדוני היושב-ראש, מיליארדים, מיליארדים יותר מההסכם המקורי. ואף אחד עד לרגע זה, לא באותה ישיבת ממשלה ולא לאחר מכן, לא הסביר מה הסיבה להכפלת המחיר ומה גרם לעיכוב לאורך זמן רב כל כך, שבגינו אולי המחיר הזה עלה – לא ראש הממשלה הנוכחי, לא שר הביטחון, לא שר החוץ, לא שר האוצר; איש לא מצא לנכון להתייצב בפני הציבור ולתת דין וחשבון על איך הגענו לסכומים אדירים כאלה.

ומה שהכי חמור – אם כבר הממשלה החליטה להקים ועדת חקירה, החליטה לבדוק את הנושא מהטעמים שכאמור פירטתי – כנראה לא כולם ענייניים – איך זה שהיא לא הסמיכה אותה, לא במפורש ולא בעקיפין, לבדוק כיצד הוכפל המחיר הזה במיליארדים? הרי זה הנושא היחיד שבאמת לא נבדק בכלל – לא בחקירות שנעשו, לא בבחינה ציבורית, לא בוועדות הכנסת; ועדת החוץ והביטחון לא בדקה את הנושא. זה הנושא היחיד שזכרו לא בא בשום דיון ציבורי או בחקירת משטרה ושלגביו לא היו הפגנות, לגביו לא היו עצומות של בכירי מערכת הביטחון – ודווקא אותו הממשלה מסתירה; דווקא ממנו הממשלה הזאת מתעלמת.

ולכן, אדוני היושב-ראש, כשהממשלה מנסה להסתיר – הכנסת חייבת לחשוף; כשהממשלה מתעלמת ממשהו – הכנסת נכנסת בעובי הקורה. ויכול להיות שהמענה יניח את דעתנו, אבל כדי שבכלל נוכל לגבש את דעתנו, כדי שנדע את הנתונים, הכנסת תכונן, כך אני מציע, פורום שיזמן אליו את הגורמים המוסמכים ויקבל תשובות מפורטות על כל התהיות והתמיהות.

ולכן, אדוני היושב-ראש, אסכם: אבקש מן הכנסת לאמץ את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת סוגיית הכפלת מחיר הצוללות שישראל הזמינה עבור חיל הים. תודה לך.