קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הכותרת של השאילתה, אדוני היושב-ראש ומכובדי השר, היא מינוי לא חוקי של ראש מערך הגיור, בניגוד להחלטות הממשלה. בשבוע שעבר – כבר שבוע עבר מאז נכתבה השאילתה – לפני כמה שבועות, פורסם שהשר פעל למנות ראש מערך גיור ללא תיאום והסכמת נשיא בית הדין הגדול.
1. כיצד השר ביצע מינוי במחטף, בניגוד להחלטות ממשלה מפורשות הקובעות שראש מערך הגיור כפוף לרב הראשי?
2. לאור הודעת נשיא בית הדין כי ישתמש בסמכותו בניהול המערך, מדוע לא יבוטל המינוי לאלתר? תודה.
אני אנסה לשמור על ענייניות. אני מקבל את מה שאתה אומר, שבעצם הוא לא פוטר אלא הוא התפוטר מעצמו מכיוון שהוא לא היה מוכן לקבל את התוכניות, הוא לא היה מוכן לעמוד בראש מערכת שאתה עתיד להטיל – – –
אתה בעצמך אמרת שהיא הוארכה כמה וכמה פעמים.
אמרת, אוקיי. לא לגופו של האיש.
דווקא בגלל שאתה אומר את זה ביושר, הוא לא היה מוכן לעבוד כנגד עמדתו של הרב הראשי וגם נגד עמדתו שלו; הוא אומר: ערכית, מצפונית והלכתית אני לא יכול לקבל אחריות על מה שעתיד להיות. השאלה היא אם הדבר הזה, שבא אחד שבראש מערך הגיור – ומערך הגיור באופן כללי, זה לא סוד, כולם יודעים שלא עובדים שם אנשים אולטרה-אורתודוקסים אלא מהציונות הדתית; מערך הגיור היום מופעל על ידי הציונות הדתית, אנשים שמטבעם רואים את הדברים בצורה אחרת, בצורה מקילה יותר. לכן גם מינו אותם, לכן גם הם לא נמצאים בתוך מערך בית הדין, כדי לתת מענה.
אולי לעמוד בראש מערך – – – אני אוכל לעמוד.
מה זאת אומרת הם לא יותר מקילים? בגלל שהם עומדים על כמה עקרונות.
אתה בעצמך באת ואמרת מדוע אתה רוצה לשנות את מערך הגיור, למה אתה חושב שהוא צריך לעמוד, מכיוון שאתה רוצה – – –
לא, זה לא על מערך הגיור בישראל, בסך הכול אני מתמקד בחלק הזה.
מבחינתי, אני לא יכול – הרי זה לא שאני מדבר מעל הדוכן. בסך הכול יש לי שאלה לשאול ואתה תענה, לא נוכל לפתח כאן דיון רחב בכל הנושא הזה. בסופו של דבר התהליך הזה רק הציף את הבעיה. עד היום היה מערך גיור בישראל, והיום הוא לא מספק אותך, ואתה גם אומר מדוע הוא לא מספק אותך, ולכן רצית שאם הוא לא מתאים אז שיעזוב את מקומו או שיתפטר לבד. אתה בא ואומר שכל מערך הגיור, שלא הסכים לגייר את אותם אנשים שהיום אתה רוצה לגייר אותם – אתה מודיע ואומר: תשמעו, יש חשש, או יש כבר התבוללות בישראל, אנשים שהם אזרחי ישראל והם לא נחשבים ליהודים. אתה אומר: לא יכול להיות שיש כאלה שהם אזרחי ישראל והם לא ייחשבו יהודים, מכיוון שבסופו של דבר הם חיים איתנו.
אבל אתה אומר שזה לא ראוי, זה לא נכון, אנחנו מחויבים לגייר אותם.
מה הקשר בין אזרח, שיכול להיות אזרח טוב, אזרח ישראלי שעושה כל מה שמוטל עליו – הוא צריך בשביל זה להיות יהודי? אנשים שעד היום לא התגיירו, למה הם לא התגיירו? לא בגלל שהיו תורים ארוכים במערך הגיור אלא בגלל שלא התאים להם כל התהליך. הם גם לא נמצאים בתהליך הדתי – או לא דתי; היהודי, המהותי, בערכים היהודיים. לא התאים להם, כל מהלך הגיור לא מתאים להם.
השאלה, אם ככה הם מרגישים, איך אתה היום מקדם מערך גיור שבעצם סותר את התפיסה המקובלת עד היום, שמשנה – שבגיור מספיק שהוא לאומי, מספיק שהוא לאומני, הוא מרגיש את עצמו חלק מהעם, והוא לא צריך להיות שום דבר מעבר לזה.
בסדר. אני קודם כול רוצה לתקן את מה שאמרת לגבי הסבא היהודי. קח בחשבון שהסבא היה יהודי, אשתו כבר לא הייתה יהודייה, והם התנהלו כמו נוצרים לחלוטין, וגם הילדים וגם הנכדים עכשיו. הנכד, אתה רוצה להגיד עכשיו שהוא יהיה יהודי, וגם בת זוגו; בחוק הלאום, בחוק השבות, גם בת זוגו.
אני יודע, אני יודע – – – אתה דיברת על הסבא היהודי. הסבא היהודי – – –
אדוני השר, מכובדי, אתה לא מונע התבוללות, אתה מכשיר את ההתבוללות. זה מה שאתה עושה.
השאילתה הבאה. אדוני היושב-ראש, אני יכול?
אני חושב שאלה שני דברים נפרדים, ואני אעשה את זה קצר, בכל אופן.
659 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.