הר הבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

לגבי הר הבית, אני כבר כמה פעמים עניתי לכמה חברי כנסת על העניין. רובנו יודעים שבהר הבית יש הסדרים מיוחדים שנמצאים שם כבר תקופה ארוכה, והם לא ישתנו בתקופה הקרובה, ואני גם לא יכול לשנות אותם. במועדים מוסלמיים מסוימים כמו חג הקורבן, זה לא חדש, לא מתאפשרת בכלל כניסת מבקרים להר הבית. זה לא היום, זה לא אתמול, זו לא הממשלה הזאת, זו לא הממשלה הקודמת. לא מאפשרים ביקורים במהלך חג הקורבן. הדבר הזה הוא איננו חדש. לכן אני אומר, אי-אפשר להשוות בין הדברים כי זה לא חדש. זה לא קרה היום, זה לא קרה אתמול, אפשר להתווכח על זה, אפשר לנהל דיונים תיאורטיים – בשורה התחתונה זה מה שקורה בהר הבית. זה הסטטוס קוו שקיים שם כבר הרבה מאוד זמן.

דבר נוסף לגבי השלט, לגבי אותו שלט שדיברת עליו, השלט של החמאס שנתלה בהר הבית. זה דבר שנעשה, למעשה, כשבמקום נכחו על פי הערכות באותו זמן למעלה מ-20,000 מתפללים. עם סיום התפילה כוחות משטרה הסירו את השלט, הוא נלקח על ידה מהמקום. בגין האירוע נעצרו שלושה חשודים המעורבים בתליית השלט. לאחר חקירה הם שוחררו משום שלא היו די ראיות נגדם על תליית השלט. אני אומר לכם, אנחנו לא נמצאים במקום שבו הכול טוטלי, כן או לא. היה שלט, ראו את השלט; להיכנס להר הבית כשיש 20,000 איש בפנים, המשמעות של זה היא משמעות בלתי סבירה בעליל בשביל להוריד שלט. הורידו אותו אחרי. פעלו בשכל. כך אני הייתי פועל אם אני הייתי שם גם. טוב שעשו כך ולא אחרת.

אני אגיד משהו כללי. תראו, אני תמיד שמח לקבל עצות. אני אוהב לקבל את העצות האלה – אני מקבל את העצות מפה ומקבל את העצות משם, ואלה אומרים לי מה צריך לעשות ואלה אומרים מה צריך לעשות. אני אגיד לכם משהו אחד: תעשו מה שהמשטרה אומרת שתעשו – יהיה יותר פשוט. כרגע, מה שקורה שם, בשמעון הצדיק, או שייח' ג'ראח, כל אחד וזוויתו, זווית שבה הוא רואה את המקום הזה, זה היה מקום שקט; הוא הפסיק להיות שקט, ואני לא נכנס לסיבות למה. דבר אחד בטוח, ואמרתי את זה גם קודם: כל מי שבבית הזה חושב שאם הוא יגיע למקום הזה ויספר בגאווה ובגאון על תפקידו ועל מה הוא חושב על העולם ואיך לעשות אותו, ובזה הוא יביא שקט ושלווה – הוא טועה. אנחנו לא נהיה שבויים של קיצונים מכל צד שהוא. יהיה שקט במקום הזה. אם צריך לסגור מקום, ייסגר מקום. אי-אפשר לגלגל עיניים לשמיים ולהגיד כאילו זה נחת מהעולם הבא, או מהעולם הזה. אני קורא לכולם, לכל חברי הבית הזה ולכל מי שנמצא, לגלות אחריות מינימלית לביטחון של כולנו. בסוף, מי שנמצא באמצע זה אותם שוטרים שממשיכים לשאול עליהם שאילתות כל הזמן.

ולמרות הכול, אני חושב שיהיה טוב אם כמה שפחות חברי כנסת יבואו לעשות סיבוב פוליטי שם, זה בריא.

חברת הכנסת סטרוק, נראה לך שאני מנהל משא ומתן מה לעשות שם, איתך או עם בן גביר? ממש לא.

חברים, אני רוצה להגיד לכם משהו פה – אני לא מדבר אלייך, אני מדבר באופן כללי. אומרים לי פה "שובר שיאים". אני נמצא פה כמעט כל הזמן ועונה פה לשאילתות. חברי כנסת פה מבטלים בלי חשבון, ועם חוצפה בלתי רגילה אומרים: אולי תשלח לנו את זה בכתב – אחרי שאני מחכה כאן. אני לא מדבר אלייך.

אם לא היית אומרת – אני לא אגיד לכם כמה דחיות אני קיבלתי, ממך, מאחרים, אלף ואחת פעמים. אז אני מבקש, אומרים לי שזה מאוקטובר? אני מזכיר – לא לך, לאחרים, לא עלייך אני מדבר, בסדר? כולם מקבלים תשובות כל הזמן, פורמלי, לא פורמלי, שאילתות או שאלות באוזן. לא צריך להגיד: האם אנחנו מקבלים תשובות; אני אומר לכם: כולכם מקבלים תשובות. כולכם, פורמלי ולא פורמלי.