קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, גברתי השרה. הרכבת של המטרו שאנחנו מדברים עליה – אני גם כן בא בעקבות פניות של תושבים שם, ברעננה, על כך שהתחושה היא קצת לא נעימה. אני רק אומר לך את זה, שהם חשים שבעצם מורחים אותם ושזה יהיה כמו הסיפור של תחנת – – – של תל אביב.
אבל השאלה היא כזאת: הרי הרכבת הזאת אמורה לשרת את הציבור. הציבור של הנכים אמור להגיע לשם מהר, לבית לוינשטיין, ולא להסתרבל בכל מיני שאטלים ודברים שהופכים את זה פשוט למורכב ולמסובך. זה כמו – תסתכלי, גברתי השרה, תסתכלי, זה בדיוק כמו להגיע לאוזן בצורה כזאת, במקום בצורה ישירה לאוזן. זו התחושה של התושבים. אשמח אם תגיבי לי על זה.
ועוד משהו ממש בקטנה, בקצרה. עוד משהו בקטנה, היות שבאמת אני רוצה שהציבור לא, חלילה, יוטעה. הצגת פה קודם, לצערי, כששאל חברי חבר הכנסת מקלב, שגם היה סגן שר התחבורה – –
– – מצג שלדעתי הוא מצג שווא כשאמרת שהסטטוס קוו בחיפה מעוגן בחוק. אז אני רוצה לומר – – –
אז תתקני. גברתי השרה תתקן, שנייה.
אז בואי אני אגיד לך. אז אני אומר שהחוק – – –
ככה זה נשמע. ככה זה נשמע, אנשים באו ואמרו. יכול להיות, אדרבה – – –
גברתי השרה, גברתי השרה, אני אהיה מאושר אם את תגידי דברים יותר ברורים. אבל בכל מצב – – –
בסדר, אני מתמקד בזה. אני רק אומר – –
– – שהחוק אינו מבדיל בין חיפה לערים אחרות. ועדת הכלכלה הבהירה את זה למשרד לפני שנה, שאין שום סמכות חוקית לתת היתרים חדשים. אבל על זה נקיים ביום ראשון – אני והשרה – דיון מהיר, יש לנו בוועדת הכלכלה. רק רציתי לבוא, שהשרה תבוא קצת יותר – –
290 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.