מחזור אריזות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, מכובדיי כולם.

רצוני לשאול:

1. מדוע מתעקש משרדך שלא לאפשר לחברות מחזור נוספות להיכנס לשוק מחזור האריזות?

2. תאגיד המחזור תמיר הודיע על העלאת מחיר המחזור ב-26%, מה שיביא לעליית מחירים ישירה במוצרי מזון. מה יעשה משרדך על מנת למנוע עליית מחירים זו?

גברתי השרה, תודה על התשובה המפורטת. אני אחלק את דבריי, מהסוף להתחלה, לכמה נקודות. אין ספק שתחרות זו לא התכלית האופטימלית. אם היא מוכיחה את עצמה היא ראויה, ואם היא לא מוכיחה את עצמה – אבל אני אומר לך, חוק הפיקדון חוקק בזמנו במציאות מסוימת, שרצינו להשית את עלויות היצרן: המזהם משלם. אבל יש קצה שני של המחזור, וזה כנראה – אני מקווה שלא, אבל נראה שזה נעלם מעיניכם. הפח הכתום הוא לא זכות ונחלה לכל אזרחי מדינת ישראל; אף אחד לא בדק אותם, איפה הם מציבים אותם, איפה לא, כי יש אמות מידה: כמות המזהם לעומת כמות הממוחזר. אני אומר לך מניסיוני, אני גר במועצה אזורית – אין פחים כתומים בכל המועצה.

מועצה אזורית מרחבים, וכמוה יש עוד הרבה מועצות אזוריות. גם ברשויות מקומיות. כי ברגע שיש תאגיד אחד שיש לו אמת מידה שבוחנים אותה ומציאות מסוימת אחת – הוא פועל לפיה. הוא לא עובד באג'נדה שלך ושלי של מניעת זיהום 100%; הוא כלכלי. אני לוקח אותו כקטע כלכלי. יש לו אמות מידה שהוא צריך לעמוד בהן מול המשרד, והוא עומד בזה.

הקטע הזה של לאפשר לו להעלות את דמי השימוש – רבותיי, אנחנו בתקופה שרכבת ההתייקרויות דוהרת. כולם מוצאים לעצמם צורך להעלות, גם אם אין הצדקה, כי כולם מייקרים. עכשיו, 15% לאריזה, תוסיפי את זה על דברים אחרים ויוקר ועלויות נוספות, זה שוב – הממשלה תצטרך להתמודד עם עליות המחירים האלה. אני מקווה שהיא תתמודד. לכן אני אומר לך, אני חושב שעדיין כדאי לבחון ולבדוק את זה לעומק, מאיפה, מה המרכיב – אני חושב. יכול להיות שהמקצוענים במשרד שלך מתייחסים לזה. אם תאגיד תמיר עומד ביעדים שהמשרד הציב לו – צריך לבדוק את היעדים, אם הם מעודכנים, כי החוק חוקק ותפיסת העולם של החברה הישראלית כבר השתנתה מאז בעניין המחזור. אנחנו טיפלנו ביצרנים, לא טיפלנו בצרכנים. אני אומר לך מהפרקטיקה; אני רואה לאן הולכים כל המכלים.

עכשיו, על הדרך כשאני מדבר איתך, כדאי לבחון אם בעמידה ביעדים שלו המאסה הקריטית היא מהקרטוניות ומהדחסניות המרכזיות וכמה יוצא ממשק הבית הפרטי, שהוא המזהם הגדול. באותה הזדמנות אני רוצה לומר לך שבימים אלה נאספו כלובי המחזור בגלל חוק הפיקדון. אני חושב שזה היה צעד מוקדם מדי ומהיר מדי. עדיין החברה הישראלית – הינה, אני אומר לך, אני ממחזר כרוני. אני לא הולך לרשתות השיווק. אם מחר ירימו את הכלוב הזה אצלי במושב, לידי, אני אומר לך, אני לא יודע מה אני עושה עם הבקבוקים. עדיין סוגיית החזר הבקבוקים ברשתות השיווק – יש לה תווית חברתית קשה מאוד. עדיין זה לא טופל, מה גם שהמכשירים לא זמינים.

לכן אני חושב שהיה צריך לחשוב על זה. אני אומר לך, יכול להיות שצריך להשאיר את זה וולונטרי: יישוב שירצה להשאיר את הכלובים, שישאירו את הכלובים, כי חבל.