מחזור אריזות

אז אני אנצל את ההזדמנות כדי לומר שלפני כחודש וחצי נכנס לתוקף החלק האחרון של חוק הפיקדון על הבקבוקים, ובעצם היום הבקבוקים, בקבוקי המשקה והם בלבד, בכל הגדלים – ליטר וחצי, חצי ליטר וליטר – מקומם ברשתות השיווק, ואפשר לקבל עליהם ולהזדכות עליהם – הפיקדון. ממש בשבועות הקרובים נעלה גם עם קמפיין הסברה מאוד נרחב לציבור, כדי להסביר, להעביר את המסר שבקבוקי שתייה – ובקבוקי שתייה בלבד – מקומם ברשתות השיווק תמורת פיקדון; הם שווים כסף. בגלל זה, בגלל העובדה שעל בקבוקי המשקה יש פיקדון שחוזר לאזרח. בעצם, הבקבוק הזה, שקודם היה פסולת, היום הוא שווה כסף, הוא משאב, וזה העיקרון של כלכלה מעגלית. שאר המכלים, מכל הסוגים – לא רק פלסטיק; מתכת, פלסטיק, נייר, קרטון – מקומם בפח הכתום, שהוא פח מאוד מאוד חשוב, ולכן החשיבות הגדולה שהמשרד להגנת הסביבה מייחס גם לשאלה שלך וגם לחוק האריזות. ובאמת, בימים אלה, חבר הכנסת מרגי, שוקדים גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה על עבודת מטה מקיפה בנושא כדי לבחון באמת את השאלה אם נכון לעבור לריבוי גופים עם תחרות ביניהם או שנכון להישאר עם גוף אחד. זה נעשה בשיתוף יועצים חיצוניים ונציגי רשות התחרות. העבודה בוחנת את אפשרויות פתיחת מערך הגופים המוכרים לתחרות וקביעת הכללים הנדרשים לצורך פתיחת השוק באופן מושכל, תוך התמודדות עם כשלי שוק פוטנציאליים וטיוב השירות הניתן לרשויות המקומיות, וכתוצאה מכך לאזרחים. במסגרת העבודה תיבחן הכדאיות להפעלת ריבוי גופים, וככל שיוחלט על פתיחת השוק לתחרות ייקבעו כללים ותנאים מיטביים שבמסגרתם תתאפשר פעילות של כמה גופים. המטרה היא להגדיל את כמות פסולת האריזות הנאספת והמטופלת באופן יעיל, וזאת בלי להשית עלויות עודפות על היצרנים ועל היבואנים. העבודה גם בוחנת את המנגנון המיטבי ואת הפעולות הנדרשות לצורך יישומו. הניסיון מהעולם מצביע על כך שפתיחת השוק לתחרות נעשית על פי רוב תוך קביעת כללים מסודרים ומפוקחים. פתיחת השוק באופן שאינו נותן מענה לכשלי השוק הפוטנציאליים יכולה להוות פגיעה באופן יישום החוק ומטרותיו, לרבות בשירות הניתן לאזרח ולרשויות המקומיות. כלומר, תחרות כשלעצמה לאו דווקא תבטיח את שיפור השירות, וצריך לעשות את זה, אם בכלל, באופן שבאמת ישאיר בידי המדינה את הפיקוח על כך שהשירות ניתן בצורה טובה. לשאלה השנייה, דמי הטיפול נקבעים לטון אריזה לפי סוג החומר: זכוכית, מתכת, פלסטיק לסוגיו וכדומה. כדי לעמוד בחובותיהם ולהביא למחזור של האריזות בהתאם לחוק האריזות, על כל יצרן ויבואן של מוצרים ארוזים ושל אריזות שירות, ולא רק יצרנים ויבואנים של מוצרי מזון, לשלם דמי טיפול לתמיר – שהוא התאגיד המוכר – בהתאם למשקל האריזות המשווקות בידי היצרנים והיבואנים, ובידיהם לשלוט בדמי הטיפול ולהפחיתם באמצעות הפחתת כמות החומר באריזה ודרך שינוי חומרי הגלם לחומרים שעלות הטיפול בהם נמוכה יותר ולחומרים ידידותיים יותר לסביבה. צעד שכזה הוא גם סביבתי וגם כלכלי, יוביל לצמצום הפסולת ויקל על הליכי המחזור. עליית דמי הטיפול מעידה למעשה על שיפור השירות הניתן לתושבים. ככל שנפרסים יותר כלי אצירה ומתרחב השירות לרשויות, כך עלויות הטיפול עולות ונדרשת עלייה גם בדמי הטיפול. לאור התפרצות מגפת הקורונה ביקש תאגיד תמיר להימנע מעליית דמי הטיפול אשר הייתה צפויה לשנת 2021, ולכן אושר לו לכלול בחישוב התעריפים עודפי גבייה וכן לעשות שימוש בחלק מהקרן ההונית המשמשת לתפעול שוטף. סכומים אלו הסתכמו בעשרות מיליוני שקלים ואפשרו למנוע את עליית המחירים שהייתה צפויה בשנה שעברה. כעת, לאחר שתקציב הפעילות של תמיר לשנת 2022 אינו נופל מתקציב הפעילות של השנה הקודמת ואף צפוי לעלות לאור התרחבות היקף הפעילות של התאגיד, ומתוך מטרה להמשיך ולשפר את השירות לציבור, נדרש תאגיד המחזור תמיר להעלות את דמי הטיפול ביחס לשנה הקודמת. עם זאת, ראוי לציין שאף שתחילה הודיע תמיר על עליית מחירים של 26%, הוחלט שמחיר דמי הטיפול לשנת 2022 יעלה רק בכ-15% מהשנה הקודמת, ובמקביל תיעשה פעילות אינטנסיבית לגיוס יצרנים ויבואנים נוספים שטרם התקשרו עם הגוף המוכר כחוק. בנוסף, בשבועות האחרונים פתח המשרד במבצע אכיפה נרחב נגד מאות יצרנים ויבואנים שאינם חתומים עם הגוף המוכר, ואליהם נשלחו מכתבי התראה טרם הטלת עיצום כספי במטרה להביא להתקשרותם עם הגוף המוכר כנדרש בחוק ולממן את איסוף ומחזור פסולת האריזות. בהזמנות זו אבקש גם להוסיף ולעדכן כי בחודש שעבר נחתם הסכם עם תמיר לחידוש תקופת ההכרה. במסגרת תנאי ההכרה החדשים נקבעו תנאים שצפויים להביא לשיפור משמעותי בתחום מחזור האריזות, ובהם העלאת תדירות האיסוף, הגדלת נפח האצירה, הצבת קרטוניות באזורי המגורים, הכפלת מספר הפחים הסגולים המיועדים לאיסוף זכוכית ועוד. כפי שהדגשתי מעל במה זו כמה פעמים, מאז כניסתי לתפקיד הצבתי את תחום הפסולת בראש סדר העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה; הצבנו יעד של הפיכת הפירמידה: במקום 80% הטמנה ו-20% מחזור, ישראל תעבור להטמין רק 20% מהפסולת שלה, באמצעות אסטרטגיה של צמצום הפסולת, הפרדה במקור וכמובן מחזור. תודה. באיזו מועצה? תודה. זה מה שנקרא יום לימודים ארוך בתחום המחזור. אנסה להתייחס בקצרה כדי לא לגזול מזמן המליאה ולאפשר לכולנו להתפזר לפני השלג, להשאיר קצת זמן. אז ככה, התייחסת לכמה דברים, חבר הכנסת מרגי; הם כולם חשובים וראויים. קודם כול נתחיל מחוק האריזות והפח הכתום ולאחר מכן חוק הפיקדון, אם כי אלה שני חוקים שונים. כמו שאמרתי, תראה, עליית המחירים – יש יכולת להוזיל את הטיפול בכפוף למעבר לשימוש בחומר יותר קל, יותר סביבתי, יותר ממוחזר, וככה גם להוזיל את העלויות וגם לטפל בסביבה. זה באמת win-win. אני רוצה לומר שזה גם תלוי ביצרנים עצמם. אנחנו רואים בעולם תהליך שבו גם כחלק – ואני אומרת את זה – כחלק ממהלך של יחסי ציבור ושל תדמית, התאגידים הגדולים רוצים לעבור להשתמש בחומרים פחות עבים, פחות עם שימוש חד-פעמי, יותר ממוחזר. זה נכון גם לפלסטיק, גם לנייר, גם לקרטון. זאת מגמה מבורכת שעוקבת גם אחרי האופן שבו הצרכן העולמי מסתכל על משבר האקלים ועל תחום הסביבה, ובהחלט אפשר לעשות את זה וצריך לעשות את זה גם בישראל. לגבי פריסת השירות, אני שוב אומרת – ואני שמחה שאתה מסכים איתי – שתחרות היא לא חזות הכול אלא השירות הוא חזות הכול. ואתה צודק מאוד שבין שנישאר עם גוף מוכר אחד שיש לו תנאי הכרה, ואלה תנאים שהמדינה, אנחנו, קובעים – עכשיו ב-1 בדצמבר נכנסו תנאי הכרה חדשים שבהם אנחנו שמנו את תדירות הפינויים, פריסת השירות והכפלה או יותר מזה של הפריסה. אם אתה גר במועצה אזורית שאין בה פחים כתומים, אני לוקחת את זה, אבדוק את זה. מהנתונים שניתנו לי לאחרונה אני חייבת לומר שיש רשויות מקומיות בודדות שאין בהן בכלל, וזה בניגוד לחוק. זה לא תקין. זה צריך להיפרס. יש רשויות אחרות שבהן יש פריסה אבל הפינוי הוא לא מספיק, ואז התושבים באים והפחים עמוסים ואנחנו נתנו לזה מענה בחיוב שלנו את הגוף המוכר לעמוד במועדי פינוי ובתדירות פינוי. וגם אם נבחר ללכת לדרך של תחרות, אנחנו צריכים לוודא שתנאי השירות האלה נשמרים. קח בחשבון שתחרות יכולה להיות גם מרוץ לתחתית – מי מספק פחות שירות במחיר יותר נמוך – ומי שייפגע הם התושבים. לכן גם אם תחרות, בדיוק, היא צריכה להיות בפרמטרים – ואני אומרת, יש לנו ניסיון עם דברים אחרים. קח לדוגמה פסולת אלקטרונית; אני לא משוכנעת שהתחרות מובילה לשיפור השירות. לפעמים זה להפך. לפעמים התחרות היא תחרות ביניהם, מי מרוויח יותר, וכתוצאה מזה חוסך על השירות ולא הפוך. זה דבר שצריך לבחון אותו. לגב עמידה ביעדים, ממש לפני שעליתי לכאן עדכנו אותי שהגשת שאילתה ישירה נוספת, ובה המשרד להגנת הסביבה – גורמי המקצוע פירטו את העמידה ביעדים לפי החומרים. אני לא זוכרת אותם כרגע, אני אעביר לך את השאילתה. התשובה היא שיש עמידה ביעדים בכל החומרים למעט זכוכית, שמתקרבת ליעד, ואנחנו עושים מאמצים להגביר את המחזור, אבל אבדוק את הנושא שציינת, אם זה מגיע בעיקר מהסקטור התעשייתי ולא הביתי. זו נקודה חשובה שאשים אליה לב. ולסיום, לגבי כלובי המחזור, תראה, כמו שעניתי ליושב-ראש, אנחנו בפתחו של שינוי תפיסה בנושא הזה של הבקבוקים. הבקבוקים באמת מוחרגים מחוק האריזות, ויש להם חוק שלהם – חוק שלהם, עם פיקדון. וכן, המטרה שלנו היא שהציבור ילך לרשתות השיווק, כי שם הוא קונה אותם. כמו שאתה קונה – המטרה היא שבמקום שבו אתה קונה אתה גם תזדכה וגם תקבל הנחה בקנייה, כי זה שווה, הפיקדון הזה, הבקבוק הזה. הפיקדון הופך את הבקבוק להיות שווה כסף. עכשיו, נכון, זה שינוי. אני רוצה להגיד לך – – – אה, עם המכשיר. לא. אז קודם כול, אם יש מכשיר בסופר איפה שאתם קונים, ואם זה לקח 25 דקות, בפעם הבאה ייקח חמש דקות ובפעם הבאה דקה, כי מתרגלים לזה. אני הייתי, זה מאוד קל: אתה פשוט שם את הבקבוק – שם אחד אחרי השני, ובסוף מקבל תלוש. אני באמת חושבת שהציבור, אנחנו, גם צריכים לדרוש, כי לא בכל מקום יש את המכונות האלה כרגע; אנחנו צריכים לדרוש שהמכונות יהיו בכל מקום. עכשיו, נכון, זה שינוי, זה שינוי התנהגות, אבל אני רוצה לומר לך שעבור רוב הציבור – עד היום רק 23% מהבקבוקים הגדולים מוחזרו באותם כלובים. כלומר, אותם אנשים כמוכם וכמוך, שהיו ממחזרים עד היום מתוך שיגעון לדבר כי הם מאמינים בזה, מתוך ערכים ואמונה, בסוף עד היום הם היו חלק קטן מהציבור, והמטרה שלנו היא להגיע לאחוזים גבוהים, לעבור את ה-60% וה-70%. ופה נכנס חוק הפיקדון, שאמור לתת לזה את המענה. אני מודעת לזה שיהיו עכשיו כמה חודשים של שינוי הרגלים והתרגלות, אבל בסופו של יום, זו הדרך הנכונה להגדיל את אחוזי המחזור. כאמור, אנחנו ממש בקרוב גם נעלה בקמפיין הסברה לציבור, במטרה שגם רשתות השיווק ייתנו מענה עם אותן מכונות אוטומטיות, כדי שיהיה לציבור קל ונוח להחזיר. ובסוף, המטרה שלנו היא למנוע מאותו פלסטיק מזהם להגיע להטמנה, להגיע לשטחים הפתוחים, לזהם את הסביבה ואת כדור הארץ שלנו. ואני משוכנעת שבמדיניות נחושה ונכונה אנחנו נצליח יותר ממה שעשינו עד היום. תודה. בבקשה. חלילה. לכבוד הוא לי. מנכ"ל, שהוא המנהל הכללי. נכון. אוקיי. תודה. אז באמת המנכ"ל שאול גולדשטיין סיים את תפקידו לאחר עשר שנים, לפני כחודש. מונתה על ידי ממלאת מקום מתוך הנהלת הרשות, שמכהנת כרגע במילוי מקום. שמה רעיה שורקי. במקביל הוקמה ועדת איתור בראשות מנכ"לית המשרד. שמה רעיה שורקי. היא חברת הנהלה, חברת הנהלת רט"ג מכהנת שמונתה על ידי למילוי מקום, לתקופה זמנית. במקביל הוקמה ועדת איתור בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שתסייע לי לאתר מנכ"ל או מנכ"לית חדשה וקבועה. היא התחילה את עבודתה כבר בימים אלה, במטרה לאתר ולמנות באישור הממשלה מנכ"ל או מנכ"לית חדשה בתוך זמן קצר. אבל לשאלתך הקונקרטית, חבר הכנסת סעדי, הנושאים שבין היתר בטיפולי, לרבות ג'יסר א-זרקא, נמצאים בעבודה שוטפת. הם לא נעצרו. ממש לא מזמן היה אצלי דיון נוסף בנושא. היה דיון נוסף גם בבית המשפט. ואני, לפחות בנושא של ג'יסר א-זרקא, ממשיכה לטפל באופן אישי, אז – – – תודה.