חשיפת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה וההסכם עם פייזר במלואם

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אני רוצה להגיד כך: סעיפים מעטים מתוך ההסכם המפורסם לציבור הרחב באתר משרד הבריאות הם מושחרים. סעיפים מועטים – ואני הסתכלתי על הדפים האלה במו עיניי. זה לא נכון להגיד שפרטים רבים נותרו חסויים. הפרטים שנותרו חסויים הם פרטים מסחריים.

אגב, אני לא יודע למה תמיד שואלים על פייזר. ישראל חתומה, אגב, בהסכמי רכש – –

– – עם עוד הרבה חברות – –

– – עם מודרנה ועוד – אגב, לא רק הסכמי תרופות. הסכמי רכש יש עם המון חברות על המון דברים, ובשום הסכם לא מבקשים לחשוף את זה. מה זה הסכמים עם פרטים מסחריים? הרי חברת, נאמר לצורך העניין, מודרנה – אני לא אגיד פייזר – או חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון עושה הסכמים עם 150 מדינות. עם כל מדינה היא עושה הסכם נפרד והיא מתמקחת בנפרד. היא לא רוצה שההסדר כמה שילמה ג'מייקה וכמה שילמה מצרים וכמה שילמה לוקסמבורג, ובאיזה תנאים ואיזו הקלה גרמניה הצליחה להוציא מפייזר, ואיזו הקלה צרפת הצליחה להוציא ממודרנה. כל הדברים האלה זה משא ומתן עסקי מסחרי שהחברות השונות – אגב, לא רק בתחום התרופות – מנהלות עם ממשלות בכל העולם. כך גם ממשלת ישראל – בשביל להשיג מחיר טוב, להשיג מועדי הספקה נוחים יותר, בשביל להשיג אפשרות להחזיר משלוח אם אנחנו לא רוצים אותו, אפשרות להחליף משלוח אם אנחנו כבר לא צריכים אותו, אפשרות להעביר את זה למדינה אחרת.

יש כל כך הרבה סוגיות מסחריות ועסקיות בהסכמים האלה, כי הם הסכמים מפורטים. כמו שאנחנו רואים, גם נזקקנו לכל מיני מהלכים עסקיים-מסחריים כאלה מול חברות התרופות במהלך השנתיים האלה של הקורונה, אז את הפרטים האלה החברות עצמן לא רוצות שנפרסם. הן צד להסכם. אנחנו חתומים מול חברה מסוימת, והיא לא רוצה שנפרסם את העניין. אנחנו לא יכולים לפרסם את זה. חלק גם אנחנו לא רוצים לפרסם, מכיוון שאנחנו לפעמים משיגים תנאים טובים יותר בדברים מסוימים. הרי חבר הכנסת כסיף, אתה יודע שיש מדינות – חבר הכנסת עופר – שמקבלות לפני מדינות אחרות. זה הרי לא בדיוק מחולק בצורה שוויונית וניתן בצורה שוויונית, זה הכול משא ומתן עסקי. גם המדינה לא רוצה שכל פרט ופרט שהיא מצליחה להתמקח עליו מול פייזר יופיע בהסכם, כדי שמדינות אחרות לא יעשו אותו דבר. זו תחרות, זה משא ומתן עסקי. אגב, הוא נמשך כל הזמן, עם עוד חברות. הרי כל הזמן יש פיתוחים, יש חיסונים חדשים. יש למשל תרופות שאנחנו – לא רק עם פייזר, גם עם חברת מרק, שאנחנו באנו איתם בהסכמים. אלה הסכמי רכש.

ראיתי את הסעיפים האלה, ואני יכול להגיד כאן שאין שם שום דבר שמי שיקרא אותו יחשוב שיש כאן איזה מזימה אפלה או איזה קנוניה או איזה סוד נורא שמסתירים מהציבור, ממש לא, ולכן העניין הזה כאן קיבל נפח שהוא ממש לא רציונלי בעיניי.

עכשיו, לגבי הפרוטוקולים, פה עמדתי – אגב, יכול להיות שאני מסכים איתך. אני תומך בכך שיפורסמו כל הפרוטוקולים, גם של קבינט הקורונה הנוכחי, לא רק של הקבינט אז. ממילא אני יכול להגיד לכם, כמו שאתם רואים, שההדלפות – אין משהו שנאמר שם ונשאר בחדרי-חדרים. חלק גדול מהדברים הם הסברים ומצגות והצגות וכל מיני דיונים כאלה, ואני חושב שאין שום בעיה שהציבור יראה.

אני כן חושב שבסופו של דבר בגופים שמקבלים החלטות אתה כן רוצה לשמר פורומים, שיוכלו לקיים דיון שהוא לא פומבי כמו כאן במליאת הכנסת, אלא שאנשים יוכלו באופן חופשי להגיד את דעתם וגם להגיד דברים שאולי הם פחות פופולריים ואנשים פחות אוהבים לשמוע. בשביל זה אתה צריך להשאיר איזושהי מסגרת דיונים סגורה. אנחנו עושים את זה גם אצלנו, במפלגות שלנו, ובכל פורום אחר. לא כל דיון הוא פתוח. אבל אם אתה שואל אותי – אגב, אני נמצא בדיונים האלה מאז שאני שר הבריאות – אני לא חושב שיש איזושהי בעיה לפרסם. אני גם תומך, זה בסדר. חלק מהדיונים לדעתי אפשר גם להעביר בשידור חי. לא נאמרים שם דברים.

אני חושב שמסגרת סגורה של דיונים באופן כללי נועדה לאפשר למשתתפים להביע את דעתם בצורה יותר חופשית. אני יכול להגיד למשל שבצט"ם היו רופאים שלא רצו שזה יועבר בשידור חי, כי אחר כך עושים להם שיימינג ומאיימים עליהם על כל מיני דברים שהם אמרו. הם רצו להתבטא בחופשיות. אבל בקבינט אני חושב שאין שום – – –

אגב, זה לא רק לגבי קורונה, זה כל דיון אחר.

כן.

אני יודע.

אני לא יודע למה נדבקו לפייזר. רכשנו במיליונים חיסונים מחברות אחרות.

כי אנחנו לא – – –

קודם כול אני רוצה לומר שהסיפור הזה של טענות על הסתרת נתונים – אני מדבר עם האנשים האלה שטוענים את הטענות האלה, וכשאני מראה להם כל מיני נתונים אז הם אומרים: אתם משקרים. אז בוא, אני גם לא בטוח – בכלל, כשיש איזושהי גישה שאנחנו מסתירים הכול והכול זה איזושהי קונספירציה, אני לא יודע איך אפשר להתקדם.

ממה שאני ראיתי – וראיתי את ההסכמים, ואני רואה גם את ההסכמים החדשים שישראל חותמת, והיא חותמת על הסכמי רכש כל הזמן, אגב, על כל דבר, גם על הערכות, על הבדיקות, על כל דבר; ציוד מגן, על המון דברים. הרכש הוא עצום. יש הרבה פרטים שהם פרטים שהם מה שנקרא הידיינות מסחרית, למשל באיזה אופן, מי מעלה טענות וכו'. על החבות – חבות ביטוחית וחבות כזאת – את זה אתה עושה עם כל חברת תרופות על כל תכשיר שאתה קונה. בעניין הזה זה לא קשור לפייזר בכלל.

אז אני אומר, אני בעד שקיפות, אין לי מה להסתיר, ואני גם חושב שזה צריך להיעשות. אני חושב שמשרד הבריאות מאוד שקוף בסך הכול. ההסכמים האלה באתר – ושוב, זה לא רק עם חברה אחת, זה עם הרבה חברות. אני חושב שגם הנתונים לגבי החיסון עצמו – כי גם עליהם יש טענות שהם כביכול מעוותים או מוטים – אפשר להסתכל על נתונים של כל המדינות. אנחנו לא היחידים שמחסנים, עד עכשיו התחסנו מיליארדי אנשים בעולם, ואפשר לראות את הנתונים על תופעות לוואי, אם היו, או כל מיני נזקים אחרים, ולהשוות. ואני מאוד מאוד ממליץ להתחסן.

תראה, אני לא רוצה ואני גם לא יכול לענות על השאלה הזאת. אני לא מכיר את המקרה, ובטח אני גם לא יכול להתערב בצורה כזאת. תעביר לי ואני אטפל.

אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה.