תודה, כבוד השר, כבוד היושב-ראש. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק ב-1998 נכתב עקרון יסוד: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות" וכו' וכו'. יש כמה חוקים שנחקקו לפני החוק הזה – שהוא חוק מאוד חשוב – ובהם רבים שהם חוקים שתלויים במקצועות ברישיון, כמו הרוקחים, הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים – חוקים שקשורים למשרדו של השר. בחוקים האלה יש סעיף שפשוט מפלה לרעה מתמודדי נפש. לא בודקים את היכולות שלהם, לא בודקים את הכישורים שלהם, אלא מכיוון שהם מתמודדי נפש לא נותנים להם רישיון לעסוק במקצועות הללו.
אני שואלת את כבוד השר מה דעתו על החוקים האלה ולמה אי-אפשר לתקן אותם.
חוקים ישנים שפשוט כתוב בהם במפורש ככה.
אני אעביר לשר את רשימת החוקים הישנים שכבר צריכים תיקון, ואני אשמח אם השר – – –
נכון, אבל אני רוצה את כבוד השר, כי זה חשוב ששר הבריאות יסכים לזה. תודה.
159 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.