מחסור במורים לפיזיקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת אופיר סופר, ברשותך, אתייחס לחלק הרציני באמירה שלך, כי החלק הראשון היה פחות רציני.

לא, אמרתי: לחלק הרציני באמירות שלך. הרי יש כאן שאילתה, ואני אתייחס אליה, כי היא באמת שאילתה רצינית מאוד. אני אומר את זה גם מתוך החוויה שלי כמי שהוביל את מערכת החינוך באילת הרבה מאוד שנים. אז אני אתייחס לתשובה ככתבה, וגם אתייחס בעוד כמה מילים שלי לעניין.

משרד החינוך מודע למחסור במורים בפיזיקה. מזה כמה שנים שהמשרד מבצע פעולות רבות על מנת לגשר על המחסור הקיים, ובתוך כך פועל לגיוס מורים באמצעות קמפיינים תקשורתיים, פנייה למוסבי קריירה שנייה – אני עשיתי זאת בעיר אילת עם אוניברסיטת בן-גוריון – ומתן תקצוב ייעודי תוספתי למוסדות שבהם פועלים מסלולים לפיזיקה. זה קיים הלכה למעשה. בנוסף, פועל ליצירת תכניות הכשרה ייחודיות דוגמת התוכנית "מהייטק להוראה", שבעצם מייצרת פה הסבה לתחומי הוראה, בדגש על הסבת אקדמאים מהנדסים לתחומי ההוראה, שבהם יש גם את המומחיות שעליה אנחנו מדברים.

מעניק מלגות לימודים בתחום – מענק מותנה ומלגה בסך 15,800 ש"ח, מלווה את פרחי ההוראה הן במהלך הסטאז' והן בשנים הראשונות לעבודה במערכת להבטחת שימור והתמדה. כל מה שאני מספר עכשיו זה פעולות המתבצעות הלכה למעשה במשרד. מפעיל מערך תמריצים ייחודיים למורים בתחום ביישובי עדיפות לאומית, מענקים מיוחדים וחוזים אישיים; מפעיל תכניות מקוונות דוגמת התוכנית לחינוך וירטואלי – יש כאן רשימה, אם תרצה אשמח להעביר אותה אליך – על מנת לאפשר לתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ללמוד פיזיקה, גם כאשר מספרם נמוך ואינו מאפשר פתיחת כיתה על פי התקנים הידועים.

הפעולות שתוארו ואף הוצגו על ידי נציגי המשרד בוועדת החינוך הניבו את התוצאות הבאות: היקפי ההכשרה מעידים על עלייה עקיבה במספר הלומדים להוראה. אנו עדים לעלייה של 7% בכלל המגזרים בשנים תשע"ח לתשפ"א. כיום לומדים במוסדות להכשרה 137 סטודנטים המתמחים במסלול פיזיקה. על פי הנתונים יש עלייה במספר המורים לפיזיקה במערכת: 1,450 מורים לימדו במערכת בשנת תשפ"א, לעומת 1,190 בתשע"ז. זאת אומרת, רואים גידול במספר המורים לפיזיקה. עלייה נרשמה גם במספר התלמידים בעשור האחרון: 7,540 בשנת הלימודים תשע"ב לעומת 14,000 תלמידים בתשפ"א.

ולמרות כל האמור – וזה חשוב להגיד, אדוני חבר הכנסת – העלייה מתונה ועדיין לא עונה על הצורך האמיתי. זאת אומרת שנדרשות פעולות נוספות. לפיכך, וכחלק מהתוכנית האסטרטגית המתגבשת בימים אלה להתמודדות עם חוסרי המורים; נעשית חשיבה על פתרונות ייעודיים גם למחסור במורים במסלולים למדעים ולטכנולוגיה, ובכלל זה פיזיקה. הפתרונות שיינתנו יביאו בחשבון את התחרות אל מול עולם ההייטק.

לשאלות שלך אשיב באופן יותר ממוקד. כאמור, בימים אלה מתגבשת תוכנית להתמודדות עם חוסרי המורים, ובכלל זה מחסור במורים במסלולים למדעים וטכנולוגיה, לרבות הוראת הפיזיקה. במקביל, המשרד ממשיך לתעדף ולתקצב תוכניות ייחודיות המעודדות למידה להוראה במסלולים לפיזיקה כנזכר לעיל.

לשאלה מס' 2, המשרד מפעיל מערכת תמרוץ ותגמול באזורי עדיפות לאומית שכוללת חוזים אישיים עד לשלוש שנים – זה נתון חשוב – ותוכניות המשך שבמסגרתן ניתנים מענקים מיוחדים לשלוש עד ארבע שנים לפי שנות ההתחייבות של עובדי ההוראה. בנוסף, וכפי שצוין, מופעלת התוכנית "תיכון וירטואלי" – דיברנו עליה קודם – הנותנת מענה מקוון ללימודי הפיזיקה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ומאפשרת מענה במקומות שבהם ישנו מחסור.

אסכם ואגיד, חבר הכנסת אופיר, שאין ספק שאחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני מערכת החינוך זה הבריחה בכלל ממקצועות ההוראה. אני אספר כך שהבוקר, כאן, בכנסת ישראל, בשעה 08:00 ישבתי לשיחה בנושאים שאני אמור להיות אמון עליהם במשרד החינוך עם אחת מנשיאות המכללות, ואתגרנו את עצמנו בחשיבה איך אנחנו הופכים את מקצוע המורה – ואני אוסיף: את מקצוע מנהל בית הספר – למקצוע החשוב ביותר במדינת ישראל. אני, כאיש חינוך מאוד ותיק, חושב שזה מה שצריך לעשות. אפרופו מדברים על "הטובים ל", אני אומר: הטובים לחינוך.

לשם צריך לכוון את הדברים, ואין ספק, אין ספק שנושא המקצועות המדויקים, נושא הפיזיקה, בהחלט צריכים לעמוד בעדיפות.

אבל אני אגיד לך עוד מקצוע שהייתי רוצה מאוד שיחדירו אותו למערכת – השפה שלנו. אתם יודעים, עברנו לפני שבוע את יום השפה העברית. ככה חלף לנו ביעף. ואני אומר לך שככל שאני מבלה יותר בכנסת, אני רק לומד כמה אנחנו צריכים כישורי שפה – להנחיל לילדינו שבבוא היום יהיו מנהיגים, ובבוא היום אולי יעמדו כאן ויצטרכו את השפה הזו, כדי לשדר לעם ישראל דברים טובים. אני לחלוטין מסכים עם האתגר שאתה מעלה כאן. אני גם אצייד אותך כמובן בנתונים, כדי שתוכל לראות אותם הלכה למעשה. עד כאן.

אני מרים את הכפפה. אני יותר מאשר אשמח לשיתוף פעולה, כפי שעשינו עד היום. אני אגיד לך משפט אחד, או יותר ממשפט אחד: אני עכשיו משקיע את מרב מרצי, שלדי וחלדי בלהחזיר לפרופסיה את המקצוע שנעלם, וזה: מדריך הנוער, המדריך החברתי, המדריך שמחנך את ילדינו לערכים, המדריך שלוקח את הילדים שלנו לטיולים בשטח. אתה מכיר את זה היטב. דע לך, כשישבתי הבוקר בשמונה, על כך נסובה השיחה עם אותה נשיאה, לראות איך מחזירים את החינוך הערכי והופכים אותו להיות אורגני; לא איזה מן עשייה טובה של מישהו; איך הופכים אותו להיות אורגני. אתה יודע, אני אטפל בכל התחומים של מינהל חברה ונוער, חינוך חברתי, החברה למתנ"סים – הנושאים שהם יקרים לליבי, שבסוף בסוף הם מעצבים, לא רק את הידע המאוד מאוד חשוב בפיזיקה, אבל מעצבים את האישיות האיכותית והמשובחת של ילדינו. אני מאמין באמונה שלמה שלשם צריך לכוון את הדברים.

לשאלתך, אגיד שוב: אין ספק שהנושא של גיוס מורים, גם במקצועות של מדעים מדויקים וגם במקצועות אחרים, זה אתגר. כדי שלא תתרגז, אתה יודע, הכשרה של מורים היא פעולה רב-שנתית, ואם בנקודת זמן זו אנחנו נמצאים בשבר, כמו שאתה מציג אותו – דרך אגב, אין ויכוח, אני חושב שאתה מבין שפה יש הבנה: כנראה שמישהו נרדם בשמירה – – –

לא רציתי להגיד. אמרתי שאני מעיר להערה הראשונה שלך.

אמרתי לחינוך.

לא, לא, אני כשהשתחררתי מהצבא במחצית 1974 – בנובמבר 1974 התחלתי לעבוד עם נוער, פה, בשכונת מקור ברוך, במחנה יהודה בירושלים, ומאז אני עוסק בחינוך; גם עכשיו, דרך אגב. לכן אני אמשיך לעסוק בזה, והשאלה שלך היא נכונה. אני יותר מאשר אשמח לשתף אותך בכל חוויה. זה לא תחום העיסוק המיידי שלי אבל היה סמוך ובטוח, כסגן נורבגי אני אעסוק בזה באהבה.

בדיוק כך. תודה רבה.