כבוד היושב-ראש, מזכירת הכנסת הנכבדה, תודה רבה. קודם כול, זה כיף גדול בעבורי לשתף פעולה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, למען הזקנים בישראל. כך צריך להיות ותמיד נשמח לעבוד ביחד למען מטרות כל כך חשובות. אנחנו גם מקדמים הצעת חוק ממשלתית שבאה לתת מענה לסוגיה מאוד כואבת, שכפי שכבר נאמר פה נולדה מפניות ציבור, מכאב של אנשים, מקושי של אנשים. אני יכולה לומר שזו סוגיה שהמוקד שלנו, שבה המוקד לאזרחים ותיקים, 8840*, מקבל הרבה מאוד פניות, בדיוק בנושא הזה, ואנחנו כאן כדי לעזור לאנשים האלה.
אז הסיפור הוא כזה: היום אזרחים ותיקים יכולים לקבל או הנחה של עד 30% בארנונה בכפוף למבחן הכנסה, או 100% הנחה בארנונה, אם הם זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. בשני המקרים האלה אנשים מבוגרים נדרשים מדי שנה להגיע לרשות המקומית ולהוכיח מה רמת הכנסתם. יש רשויות שבהן הפרוצדורה היא יחסית פשוטה יותר, זו רק הצהרה, ויש רשויות מקומיות שזה ממש להביא עכשיו טפסים ונתונים – וזו ביורוקרטיה לא קטנה, שבסופו של יום פוגעת בחלשים ביותר, שהרבה פעמים פשוט לא מקבלים את ההנחה שמגיעה להם על פי חוק.
אז מה בעצם אנחנו הלכנו ועשינו? עשינו שיעורי בית. הלכנו לרשות המיסים וביקשנו מהם לעשות בדיקה מדגמית בכמה מקרים רמות ההכנסה של האזרח הוותיק כל כך משתפרות כך שממצב שהוא זכאי להנחה בארנונה, פתאום הוא כבר לא זכאי. והם גילו שרק ב-4% מהמקרים המצב הכלכלי של האזרח הוותיק בכלל משתנה. זאת אומרת, אנחנו מטרטרים 96% מהציבור של הזקנים בגלל 4%. זה לא מידתי ולא סביר. אז זה אחרי משא ומתן ודיונים, גם עם מרכז השלטון המקומי – וזה המקום להודות ליושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס – –
– – וגם אחרי שיח עם כל הדרג המקצועי במשרד הפנים – וזה המקום להודות גם לשרת הפנים אילת שקד ולמנכ"ל משרדה יאיר הירש. בהתחלה הייתה לזה התנגדות, כי אנשים מפחדים שיהיו רמאויות, שזה יעלה פתאום הרבה כסף, כי רחמנא ליצלן, אנשים יקבלו את מה שמגיע להם. אבל אני באמת חייבת לומר שהייתה פתיחות מצד השותפים השונים, והגענו להסכמה במתכונת הבאה: מגיל 75 מספיק שבן אדם יוכיח את רמת הכנסתו פעם אחת, והוא יקבל אוטומטית, עד סוף חייו בשיבה טובה, את אותה הנחה בארנונה. לא נבקש מאותם אנשים להגיע שוב ולהוכיח מה רמת הכנסתם. אנחנו נחסוך להם את הטרטור הזה. מגיל פרישה ועד גיל 75 הזכאים יבואו אחת לשלוש שנים במקום בכל שנה. זאת אומרת, מגיל 75 הפטור יינתן אוטומטית, ומגיל פרישה ועד גיל 75 הם יבואו אחת לשלוש שנים, במקום פעם אחת בכל שנה. אני חושבת שיש בזה הקלה משמעותית. כמובן שאם הרשות המקומית מגלה שאדם לא דיווח על שיפור בהכנסותיו, היא יכולה – בהתראה מראש תוך שהיא נותנת לו את האפשרות להגיב – גם להודיע לו שאותה הנחה תישלל ממנו. אנחנו כמובן עושים מהלך שהוא מידתי.
הצעת החוק הזו תיטיב עם מאות אלפי אנשים מבוגרים במדינת ישראל, בדגש על החלשים ביותר, שזכאים להנחות בארנונה. בעבורם זו תהיה קלה ביוקר המחיה. אני חושבת שבדיוק כפי שעשינו עבודת מטה בנושא הזה ובדקנו איך אנחנו יכולים להקל במהלכים הביורוקרטיים ואיך אנחנו יכולים לעשות חיים קצת יותר פשוטים לחלשים ביותר, בדיוק באותו אופן אנחנו צריכים להמשיך לפעול בתחומים נוספים. למשל, כל עולם המס. הטבות מס שהמדינה היום מעניקה לפורשים הן הטבות בשווי של מאות אלפי שקלים, ורק מביני דבר, שיש להם יועצים, יכולים לקבל את ההטבות האלה. למה? אנחנו רוצים שכולם יקבלו. אנחנו רוצים שאלה שהכי זקוקים לזה יקבלו. לכן את אותו מנגנון של פישוט הביורוקרטיה אנחנו רוצים להעתיק לעוד תחומי חיים. זו עבודת המטה שכיום מנוהלת מהמשרד לשוויון חברתי, והלוואי ואנחנו נצליח להביא בשורות בתחומים נוספים.
אז שוב, תודה למשרד הפנים, לשרת הפנים ולמנכ"ל משרדה. תודה ליושב-ראש השלטון המקומי, שבלעדיהם הצעת החוק הזו לא הייתה מבשילה. אנחנו נשמח תמיד, חבר הכנסת אזולאי, לעשות שיתופי פעולה למען הזקנים בישראל, כי זו החובה של כולנו. תודה רבה.
600 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.