מכובדי היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל, שבה הדת שלובה בלאום ובאזרחות, להצטרפות רשמית ומוכרת של הפרט לדת היהודית יש השלכות עצומות לא רק על הפרט ומשפחתו אלא על החברה הישראלית כולה. יש חשיבות רבה לכך שמערך הגיור יפעל לפי סטנדרטים ברורים ומוכרים, על פי דין תורה, ובאופן שיבטיח כי כל כלל ישראל יכירו בגיור. מטרת החוק המוצע היא לעגן בחקיקה ראשית את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי, ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה בעל נפקות חוקית אך ורק אם נערך במסגרת אותו מערך גיור.
כבר בשנת 1997 מינה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו את ועדת נאמן, ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל. ועדת נאמן, בראשותו של השר המנוח לשעבר יעקב נאמן קבעה כבר אז, ובצדק, שצו השעה הוא לחתור לאחדות ישראל, לחיים של שיתוף וכבוד הדדי. המלצותיה היו הקמת מערך גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל. בשנת 1998, בהחלטה מס' 3613, אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת נאמן.
למרות חשיבותו הלאומית הציבורית והערכית של הגיור הממלכתי, פעם אחר פעם שמטה הכנסת את הבכורה בכל הנוגע לעיסוק בנושא, ואפשרה לבית המשפט העליון להרחיב ולשנות את הגדרות הגיור המקובל על ידי המדינה. התייחסות בית המשפט העליון הביאה למעשה להכרת המדינה באדם כיהודי ורישומו כיהודי כהחלטה מינהלית טכנית גרידא, שנתונה לביקורת שיפוטית. זו גישה שהיא אומנם אפשרית מבחינה משפטית, אבל היא מסוכנת ונתנה פתח להתערבויות הולכות וגדולות של הרשות השופטת בנושא שראוי לו להיות מוסדר, לאחר דיון ציבורי מעמיק, על ידי הכנסת, כרשות המחוקקת שאמונה על קביעת ההסדרים החוקיים והדבר מצוי בסמכותה.
לאחרונה קיבל בית המשפט העליון החלטה להכיר גם במי שעברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית במדינת ישראל כיהודים לעניין חוק השבות – בבג"ץ דהן – בניגוד לעמדת המדינה ולנוהג שלפיו נהג משרד הפנים מאז חקיקת חוק השבות. החלטה זו באה בעקבות פסק הדין בעניין רגצ'ובה, שהכיר במי שעבר הליך גיור בקהילה אורתודוקסית בישראל שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי כיהודי לצורך חוק השבות, בנוסף להחלטות קודמות בדבר הכרה בגיורים שונים שנערכו בחוץ לארץ – אף אם נערכו בניגוד להלכה. ההחלטות הללו פוגעות בפיקוח הממלכתי על הליך הגיור, שמשמש תעודת הכניסה לאזרחות הישראלית ולמדינת ישראל, ומחדדות את הצורך בהכרעה ציבורית וערכית בעניין ובהסדרת הנושא, ולא בהכרעות שיפוטיות נקודתיות. גם מטעמי סדר ציבורי ראוי והצורך בפיקוח ממלכתי הדוק בתחום חשוב מאין כמוהו, וגם מהרצון למנוע פיצול וקרע בעם, חשוב להסדיר את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי ועקרונות פעילותו, ולקבוע כי בכל הנוגע לגיורים במדינת ישראל, רק לגיורים שנערכו על ידי אותו מערך תינתן הכרה חוקית.
אדוני היושב-ראש, השר לשירותי הדת מתן קריב כהנא נכנס לתפקידו באש וסערה, בשחץ, ביהירות ובפזיזות. זה לא סוד שעם רבות מהצעותיו אנחנו לא מסכימים, ויותר מזה: חלקן מסכנות באופן ממשי את אופייה היהודי של מדינת ישראל ואת הסדרי הסטטוס קוו העדינים בין חלקי החברה בישראל. להבנתי, מתן כהנא ביקש לדחות את ההחלטה בשבוע כדי לגבש את עמדתו. אי-אפשר להבין כיצד שבוע ימים יספיק, כאשר אפילו תזכיר חוק ממשלתי בנושא עדיין לא פורסם, מלבד מצגת Power Point והודעה לתקשורת מהבוקר.
את הצעת החוק הזו לא הגשתי בתקופת הממשלה הנוכחית וגם לא בכנסת הנוכחית. היא הייתה דחופה כשהוגשה לראשונה לפני שנתיים, והיא דחופה עוד יותר עד היום. אני לא מכבד את הצורך לשקול את הדברים, שכן שום נזק לא ייגרם, גם מבחינת הממשלה וnנקודת מבטה, אם תאפשר להחלטה לעבור בקריאה טרומית. יש עוד שלבים רבים לעבור בהליך החקיקה. הצבעה בקריאה טרומית בסך הכול מעבירה את הסוגיה המשמעותית הזו לדיון אמיתי פה בכנסת. היא לא סוף פסוק. היא תאפשר לממשלה לעשות את החושבים שלה בהמשך, גם לפני הקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.
ההחלטות שאותן מביא מתן קריב כהנא פעם אחר פעם, מטרתן אחת ויחידה: לקדם כאן מדינת כל אזרחיה; זו המטרה המובהקת שלו. הוא פועל בשליחותם של הקרן החדשה לישראל, של התנועות הרפורמיות בארצות הברית ושל רבים, לצערי הרב, מחברי הקואליציה הרעה הזו – לפורר את המדינה היהודית והדמוקרטית מיסודותיה, להחריב, להשמיד ולהרוס את הרבנות הראשית לישראל.
מדי יום אנחנו בתפילה מזכירים, אדוני היושב-ראש: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם" ומי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה, תפילתנו היא שהוא יעשה לנו ניסים בקרוב, ויגאלנו ויעביר ממשלת זדון מן הארץ. זו ממשלה רעה שהמטרה המרכזית שלה היא, כפי שאמרתי, לקעקע את כל היסודות עליהם הושתתה והוקמה המדינה הזו.
שווה בנפשך, אדוני היושב-ראש, שתנועות רפורמיות וקונסרבטיביות ירצו למצוא פתרון לבעיית המסתננים בדרום תל אביב ופשוט יקימו להם בתי דין לגיור רפורמי, ועל ידי כך ייתנו להם תעודות זהות ישראליות. המשמעות של ההתנהלות הזו היא הפרטה של שירותי ההגירה למדינת ישראל, ויצירת מדרג, מעמד ברור, לחברות בע"מ לחלוקת דרכונים, כדי שהם יוכלו לחלק אזרחות ישראלית למדינה. יש כאן מהלך מסוכן מאוד; אני לא בטוח שגם אתם ברע"מ, שמתקשים עם ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הייתם רוצים שכך המדינה תהפוך למדינת כל אזרחיה, באמצעות אינטרסים כלכליים של ארגונים פרטיים, שהם יהיו אלה שיהיו אמונים על חלוקת האזרחות הישראלית.
המטרה שלנו בהצעת החוק היא שיהיה גוף ממלכתי אחד במשרד ראש הממשלה, גוף ידידותי. בואu לא נשכח, כולם מדברים על גיור שצריך להיות מאיר פנים; הגיור בצה"ל מאיר פנים, הוא מסביר פנים, והוא חלק ממערך הגיור הממלכתי. דייני הגיור במערך הגיור הממלכתי שקיים מכוח החלטת ממשלה רובם ככולם הם בני הציונות הדתית. הם דתיים לאומיים. לא מדובר כאן על איזושהי כפייה חרדית טוטלית. יש כאן מטרה מרכזית אחת: לשמר את העם הזה כעם אחד, לא לקרוע אותו. המטרה והפעולות שמבקש מתן כהנא לעשות בשליחותם של הרפורמים בארצות הברית הן פעולות שיקרעו את העם הזה, יחצו אותו לגזרים. אני באמת קורא לך, אדוני סגן השר, כשתעלה להשיב, תיקח לך את הדרך לפודיום, תנסה לחשוב. אתה יודע לחשוב עצמאית, ותבין עד כמה האירוע הזה הוא אירוע מסוכן ועד כמה הצעת החוק המונחת כאן לפניכם היום היא אחראית, היא ממלכתית, והיא מבקשת באמת לשמר אותנו כעם אחד במדינה היהודית והדמוקרטית. תודה רבה.
946 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.