הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשפ"א–2021

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני תכף אתייחס לגופה של הצעת החוק. בימים האלה, בימי רביעי, מועלים כל מיני חוקים על סדר-יומה של הכנסת, ולעיתים הצעות החוק שעולות כאן עולות בכוונה להתריס או להביך את הצד האחד או את הצד השני.

אני הולך להחמיא לך, חכי שנייה. חכי שנייה, למה את קופצת, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס? החצי השני של המשפט שלי היה שדווקא במקרה הזה אין חשש לכך, כי אין ספק ששנים רבות, כמו שאני מכיר אותך, את פועלת בנושא הזה של הדיור הציבורי ודיירי הדיור הציבורי, זכאות לדיור ציבורי והסיוע בתחום הדיור למשפחות המוחלשות. לכן גם אם אנחנו נהיה חלוקים לגבי הצעת החוק או חלק מהסעיפים שלה, אין לי ספק שאת מגישה את הצעת החוק מתוך אמונה מלאה שזאת הדרך הנכונה להגדיל את מלאי הדיור הציבורי במדינת ישראל. ולכן, מבחינת המטרה אנחנו בהחלט מאוחדים.

אין גם ספק, וגם בזה את צודקת, שהמלאי של הדיור הציבורי במדינת ישראל היום הוא חסר. אגב, בין השאר כתוצאה של החלטה שבעיניי הייתה לא מספיק מחושבת ומוטעית של הבית הזה, שאפשר מכירה בהנחה מאוד מאוד גדולה של המלאי הקיים של הדירות של הדיור הציבורי בלי לשאול את עצמו איך בדיוק יימצא הפתרון להחזר למלאי ואיפה יגור הדור הבא של המשפחות החלשות שיהיו זכאיות לדיור ציבורי. אז מצד אחד הייתה פעולה מאוד טובה ונכונה: אמרו לאנשים, אם אתם גרים בדיור ציבורי, אנחנו נאפשר לילדים שלכם ליהנות מהדירה הזאת ולכן תוכלו לקנות אותה בזול, בהנחה מאוד מאוד גדולה, כמעט באפס עלות, ועל ידי זה להוריש את הדירה לילדים, שאחר כך היא תשמש להם בסיס; אבל הצד השני של ההחלטה היה שברגע שמוכרים דירה, אז הדירה איננה, ואז למשפחה שתבוא במקום, והיא ראויה לדיור ציבורי, כבר לא יהיה מה לתת.

אז אומנם אמרו שאם מוכרים, אפשר באותו כסף גם לקנות ואז לחדש את המלאי, ועם הפתרון הזה היו שתי בעיות: בעיה אחת, כידוע, במשך התקופה שדווקא היה שיא במכירה לא החזירו את הכסף לטובת רכישה של דירות לדיור הציבורי, ולכן המלאי לא התמלא בכלל אלא רק ירד. אבל גם בשנים האחרונות – כבר הרבה שנים מחזירים את הכסף ממכירה לטובת הדיור הציבורי, אבל אדוני היושב-ראש, והוא לא מספיק, כי כשמוכרים דירה ב-80% הנחה, ממה שאתה מקבל אתה לא קונה דירה. מחמש דירות שאתה מוכר אתה קונה בקושי דירה אחת. ולכן בסופו של דבר, גם כשמחזירים את הכסף, ברור שזה לא יכול להביא להחזר של המלאי.

מדינת ישראל עברה פה תהליך שהוא מאוד מאוד מצער, ובסוף הביא לכך שכמות האוכלוסייה גדלה ויחד עם זה כמות הזכאים גדלה כל הזמן עם גידול האוכלוסייה. מה לעשות, אנחנו לא מצליחים עדיין להביא את כולם למצב סוציו-אקונומי שכולם יוכלו לשכור או לרכוש דירה, והם צריכים סיוע מהמדינה. מצד שני, כמות הדירות ירדה דרמטית בגלל המכירה, ולכן נמצא פה סד שבסוף מביא אותנו היום למצב שכבר על פי כללי זכאות – שהם מאוד נוקשים היום – ממתינות בתור לדיור ציבורי, כפי שכולנו יודעים, יותר מ-30,000 משפחות, וזה החסר המיידי. שלא לדבר על זה שגם הקריטריונים ראויים לבחינה מחדש, ואנחנו בימים האלה עמלים על הקמת ועדה ציבורית שהיא זאת שבסופו של דבר צריכה לתת מענה, אחרי הרבה שנים שהקריטריונים היו מוקפאים, גם לנושא של השינוי בקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי.

ולכן, אגב, אחד מהדברים הנכונים לעשות זה – – –

זאת אחת מהבעיות שיש, בהחלט. אני תכף איכנס לסעיפים השונים של הגדלת המלאי, כפי שמציעה אותם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אבל אחד מהלקחים שצריכים ללמוד מהתהליך הזה בבית הזה זה כמובן לא לפעול לחידוש והארכה של מבצע המכירה – ומי שכבר היה יכול ורצה לקנות, קנה – שלא נמצא את עצמנו במצב שאנחנו נותנים דירה של דיור ציבורי, ובעוד כמה שנים היא נקנית ועוברת לשוק הפרטי. זו הערה לבית הזה.

לגבי המנגנון של 7% שמציעה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס כתוצאה מהשינוי שנעשה לאחרונה בהחלטות מועצת רמ"י, קודם כול, כדאי לדעת את המציאות. אותו חזון שאת מדברת עליו, ההחלטה שבוטלה במועצת רמ"י, אומרת כך: "משרד הבינוי והשיכון, באישור הוועדה לתכנון ולפיתוח, רשאי לאשר" – אגב, גם בהצעת החוק הזאת שלך זו בסוף סמכות של השר להפעיל או לא – "לזוכה במכרז, בנוסף לאמור בסעיף 3.5, למכור למדינה דירות במחיר למשתכן שלא נרכשו לטובת הדיור הציבורי, וזאת במחיר שייקבע בין הצדדים, ולא יותר מהמחיר למ"ר שנקבע במכרז". מספר יחידות הדיור שיימכרו למדינה בהתאם לסעיף קטן זה לא יעלה על 7% מכלל דירות מחיר למשתכן שפורסמו במכרז במתחם שיווק מסוים.

זאת הייתה ההחלטה שבוטלה, כפי שאת אומרת, בתמורה לנזיד עדשים. ההחלטה הזאת קיימת משנת 2018. האם שאלת את עצמך, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, כמה דירות – עוד לא התווספה דירה אחת לדיור הציבורי – כמה התווספו כתוצאה מהפעלה של הסעיף הזה? הן כולן עוד בתהליך של שיווק, היתרים ובנייה. אני עשיתי עבודת מטה כשנכנסתי לתפקיד – – –

לא, הם קיימו. ההוראה הייתה – – – הם קיימו.

הרי ההחלטה הזאת מאפשרת לקבלן הזוכה, במידה שהוא ירצה למכור, כמות, לא יותר – אז אני עשיתי בדיקה מדוקדקת, אני אשמח לשתף אותך בנתונים כמה דירות בדיור הציבורי הולכות להיווצר במסגרת ההחלטה הזאת בתוך שלוש שנים, מ-2018 ל-2021. התשובה היא מאוד מאוד פשוטה – המספר הסופי הוא 184 דירות בלבד מכל הסעיף הזה במשך שלוש שנים. ולכן, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, כשאני ראיתי שזה הנתון, שבשלוש שנים של הפעלה של הסעיף הזה שקיים ברמ"י נוצרו 180 דירות לדיור הציבורי, שזו בדיחה, שזה כלום, אני נלחמתי בתקציב הזה כדי שמשרד האוצר יקצה כסף חי לרכישת הדירות בדיור הציבור.

הגענו לסיכום שהוא חסר תקדים להקצאת כסף ל-1,700 דירות של דיור ציבורי ועוד 3,000 יחידות של הדיור הציבורי לקשישים – בסך הכול תוספת של 4,700 יחידות. אז כשמשרד האוצר אמר, אחרי הרבה מאבקים כנגד ההצעה שלי – הם רצו לשמור 7% כי זה לא עלה להם הרבה כסף, 180 דירות בשלוש שנים. בסופו של דבר שר האוצר – וצריכים להגיד מילה טובה לזכותו – הכריע כעמדתי ולא כעמדת אגף התקציבים, ואמר: לא, הולכים לתקצוב של הרכישה, כי זה לא רציני. אמרו: אבל התנאי הוא שנבטל את הסעיף הזה במועצת רמ"י. אמרתי, אם יש לי סעיף שנתן לי 180 דירות בשלוש שנים, אני מעדיף בתקציב אחד 4,700. בתקציב אחד. אני לא מתבייש בהחלטה הזאת. אני בטוח שזאת הייתה החלטה נכונה, כי אני מעדיף 4,700 ולא 184. מאוד מאוד פשוט. מתמטיקה מאוד מאוד פשוטה. חוץ מזה, כשאני בונה – כשאני, משרד השיכון בונה וקונה – אנחנו נעשה את זה איפה שיש צורך אמיתי בדיור ציבורי. הרי ההקצאה של 7% היא עיוורת. למשל, לא צריך דירות לדיור ציבורי בדימונה. יש לנו 130 דירות ריקות. אנחנו מוכרים אותן כדי לקנות במקום אחר. יש עוד מקומות כאלה. לא צריך דירות ריקות במצפה רמון, משתמשים בהן לשוכרים.

בוודאי.

ועוד איך מותר לי.

ועוד איך מותר לי. זו חובתי, כי אני קונה דירות של דיור ציבורי במקום שיש צורך.

במקום 130 דירות ריקות בדימונה שאף אחד לא רוצה להיכנס אליהן, ובמקום דירות במצפה רמון שמשכירים אותן לשוכרים ציבוריים – –

– – והמדינה מרוויחה כסף, אבל זכאי דיור ציבורי נשארים בלי דירות, צריך להפסיק את כל החוזים עם השוכרים הציבוריים במקום שאין ביקוש, למכור את הדירות ולקנות איפה שיש תור ואיפה שיש צורך, ולתת לאנשים דירות. זה מה שצריך לעשות. במשך שנים כמעט 1,000 דירות בדיור הציבורי הושכרו במחיר שוק לשוכרים ציבוריים למיניהם. אין שום היגיון בזה.

אני מוכר אותן בשוק החופשי, ובכסף הזה מייד קונה דירה במקום שיש תור.

כי אני חושב שבדירה של הדיור הציבורי צריכה לשבת משפחה חלשה, ולא עמותה כזאת או אחרת, תהיה מכובדת ככל שתהיה, כי זה לטובת החלשים במדינת ישראל, ואנחנו נבצע את הפעילות הזאת.

ולכן בפתרון ובדרך שאת מציעה ללכת בה בסופו של דבר אנחנו לא נגיע לפתרון של המלאי לדיור ציבורי.

אני מנסה לסיים, כן. אני מקווה שהצלחתי לשכנע את רוב הבית בכך שבמצב כזה ועדת השרים לחקיקה לא ראתה לנכון לתמוך בהצעת החוק. יחד עם זה, היא גם לא הצביעה נגד הצעת החוק, כי המטרה שאת מדברת עליה היא מטרה ראויה. ולכן ועדת השרים ביקשה מהמציעה להמתין כמה חודשים.

ועדת השרים ביקשה מהמציעה להמתין כמה חודשים כדי שבשיח עם משרדי הממשלה, ובראשם משרד האוצר – לתת מענה לאותן בעיות ולאותם אתגרים שציינתי אותם כאן, שכרגע הצעת החוק לא מתייחסת אליהם. אם המציעה תתעקש על ההצבעה, אז כמובן, היות שאין תמיכת הממשלה, אני קורא לכנסת לדחות את הצעת החוק. תודה רבה.