אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי שר המשפטים, אני מגיש בפניכם היום הצעת חוק שנועדה למעשה לתקן עוול נוראי ומתמשך של קבוצה גדולה מאוד בישראל, קבוצה חשובה, שחוצה מגזרים, עדות ועדתיות – קבוצת המתמחים למשפטים שעברו את מבחני לשכת עורכי הדין בתקופת הקורונה.
עניינה של הצעת החוק הוא הוראת שעה לנבחני לשכת עורכי הדין בתקופת הקורונה, תקופה קשה, אשר שינתה סדרי עולם, פגעה אנושות ביכולת הפיזית, המנטלית והלימודית של אלפי הנבחנים, שנאלצו להתכונן למבחנים קשים אלו באופן בלתי הגיוני, גם אם זה בלימודים מרחוק, באמצעות הזום, במקום שיעורים פרונטליים, אינטנסיביים, במשך שלושה חודשים, כפי שקיים תמיד. ואם אמרנו זום, כלולים בזה כמובן גם כל הקשיים של לימודי זום בבית – התמודדות תוך כדי עם ילדים שנמצאים בבית, סגרים חוזרים ונשנים, בעיות אישיות וכלכליות לא פשוטות ועוד ועוד. כולם מכירים ומבינים את הקשיים שהתמודדנו איתם, אין צורך להרחיב.
תיקון הצעת החוק שאני מגיש בפניכם מבקש לתת הקלה לאותם נבחני תקופת הקורונה על ידי הפחתת רף הציון למעבר עבור אותם נבחנים, לפי מדרג שמפורט בהצעה. בנוסף – לתת הזדמנות נוספת למועד מיוחד לנבחנים שהשיגו ציון נמוך מזה. דבר נוסף וחשוב, במסגרת תיקון הצעת החוק יהיה רשאי שר המשפטים ליתן תוספת ניקוד במבחני הלשכה אם ראה שנפלו ליקויים בחלק מסוים של הבחינה או בכולה, או אם ראה שאחוזי המעבר בבחינה היו נמוכים באופן בלתי סביר. דבר זה קורה לא פעם, כאשר המבחנים הולכים ונעשים קשים מבחינה לבחינה, בכוונת מכוון, להכשיל את הנבחנים באופן שרירותי, ולפעמים אף תוך כדי הטעיית הנבחנים, שעמלו במשך שנים רבות בלימודים קשים ומפרכים. סוגיה זו מגיעה פעם אחר פעם לכותלי בית משפט, אשר פוסל שאלות מכשילות כמעט בכל בחינה, כולל בבחירות האחרונות. במאמר מוסגר אציין בפניכם כי יש תקדימים רבים להקלות במבחנים שנעשו בתקופות מורכבות וקשות, הן בעולם והן בישראל, במקצועות שונים ומגוונים: מבחני הרישוי לרפואה, בחינת ראיית חשבון, טכנאים, ועוד ועוד.
עכשיו אני רוצה לציין בפניכם כמה עובדות. קודם כול, אם יש למישהו חשש להתנגד לחוק הזה מסיבה של זילות התפקיד הזה, הצפת המקצוע, כשאנחנו יודעים שלשכת עורכי הדין פעם אחר פעם מכבידה, אציג לפניכם דוגמאות. למשל, ראיתי כתבה בעיתון דה-מרקר: "מחטף בחסות הקורונה; שינוי דרמטי בשיטת בחינת הרישוי לרפואה. במקום כמה בבחינות במקצועות השונים ייבחנו הסטודנטים בבחינה אחת ברפואה". נתנו הקלה בתקופת הקורונה – זאת אומרת שרופאים חלילה לא מספיק מוכשרים בגלל הקורונה? נתנו להם הקלה. אבל מה? אצל עורכי דין אנחנו אומרים להם: לא.
אדוני שר המשפטים, יש לי כאן את הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מ-19 באוקטובר. אתה כחבר כנסת השתתפת בוועדה. הינה דברים שאמרת: "אני מכבד את יושב-ראש לשכת עורכי הדין. אני משוכנע במחויבות שלו גם לנושא של מוביליות חברתית. לנו כוועדה יש אחריות כפולה: למנוע עוול כלפי ציבור המתמחים, כשאנחנו רואים שיעור כזה של נכשלים". אלו דברים שאתה אמרת בוועדה.
עוד לא הבנתי פשוט – בסדר, אני קורא. אני אקרא הלאה: "עם הקרדיט שאני נותן ליושב-ראש הלשכה, אני חושב שכאן – ואני לא רוצה לחזור על כל הטענות. היו פה הרבה מאוד טענות". עכשיו, אתה יודע שהלכו לבית המשפט, בית המשפט פסל כמה שאלות, שש שאלות ואחר כך עוד שתי שאלות במנה נוספת. תחשוב שנכנס מתמחה להיבחן, לאחר שלוש שעות שהוא השקיע באותן שש שאלות, הוא היה כבר מיואש, בית המשפט פסל את השאלות הללו, אבל את הזמן הזה לא החזירו לו. הוא מבחינתו נכשל. יש כאן מכתב שלך, דווקא בהיותך שר המשפטים כבר, שאולי חשבת שנעשה כאן עוול, ופנית ב-1 בספטמבר ליושב-ראש הוועדה הבוחנת, השופט משה אביעד הכהן, ורשמת לו כך: בכל הכבוד, לאחר שקיבלתי חוות דעת משפטית של גורמי המקצוע במשרדי, נראה לי שפרשנות הוועדה לסמכותה מצומצמת ביותר. אתה אחר כך רשמת: הבחינות התקיימו במתכונת שונה ממתכונות הבחינה הרגילה, תוך חשש מהידבקות ומבידוד. כמו כן רבים מהנבחנים הם בעלי משפחות אשר נערכו לבחינות בתקופה של דוחק, סגרים ובידודים – בלי לדבר על הנושאים הכלכליים שהאנשים חוו, וירדו מתחת לקו העוני, כי שנים מבקשים לקבל מבחן. לאחר מכן, כמובן, לשכת עורכי הדין נתנה את דעתה. הוצאת עוד מכתב ב-13 באוקטובר, ורשמת – קיבלת מכתב: עם זאת אבקש להפנות את תשומת לבכם לטענה נוספת שהוזכרה, שלפיה – שהתמודדו עם קשיים בתקופה.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, דווקא אתה, שאתה מגיע מהמגזר שאינו יהודי, רבים מנכשלי המבחנים הם בני המגזר שאתה משתייך אליו. יש לי כאן מכתב, למשל, מראש עיריית טבריה, יש לי כאן מכתב מראש עיריית עכו, כמובן, של עיר משולבת; יש לי כאן מכתב ששלחו עוד לשר המשפטים דאז מר בנימין גנץ, ראש עיריית באר שבע, גליל מערבי, ראש העיר שמעון לנקרי מעכו; פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות; ג'אבר חמוד, ששלח מכתב עוד לשר המשפטים בני גנץ, מבקש ממנו התחשבות והקלה; ראש עיריית פתח תקווה.
יש לי כאן מכתב של מרכז המחקר והמידע, שנתנו רקע לדיון בוועדת החוקה כשהתקיים. הם מציינים כאן בצורה מפורשת: צמצום היקפו של חומר הלימוד. אגב, הוא מדבר גם כן על בחינות, על בגרויות נוספות, מיקוד למידה, לוח בחינות חדש. לכולם נתנו הקלות. דווקא לאותם נבחני לשכת עורכי הדין, מתמחים שלומדים שלוש וחצי שנים, ארבע שנים; לאחר מכן – בתקופה האחרונה, כמעט שנתיים של התמחות, שאלו דברים שצריך, אגב, לשנות אותם. אני מקווה ששר המשפטים ישנה אותם. צריך – א. להחזיר את ההתמחות לתשעה חודשים ולא לשנתיים; ב. לעשות תמיד את מבחני הלשכה בסיום לימודי התואר ולא לאחר תקופת ההתמחות. יש כאן כמה היבטים שפוגעים. א. אתה משאיר אנשים באוויר; ב. אתה תופס גם מכסות של מתמחים, ואתה לא יודע מה יהיה איתם. אנחנו מתקנים עוול נוראי.
עכשיו, אדוני שר המשפטים, אומר לך בצורה ברורה – ויכולים לפחות לקחת את זה בשתי ידיים – אני מתחייב: אם זה יעבור בקריאה הטרומית, שום דבר בוועדה לא יתקדם ללא תיאום איתך ועם לשכת עורכי הדין. אנחנו מדברים בעיקר – רשום כאן מועד 2019, אפשר לשנות את זה למועדי 2020, ספטמבר ודצמבר. מדובר בעשר נקודות. אנחנו מדברים על פחות נקודות, ברור, אבל זו הייתה הצעת החוק המקורית. לתת מועד מיוחד. תפעיל את הסמכות שלך, תקן עוול נוראי ותסייע לאלפי משפחות, תסתכל לאותם אנשים בעיניים ותסייע להם. זו הצעה חברתית, שלא נוגעת לא לציבור החרדי, לא ליהודי – לכולם ביחד.
אני חושב שהרבה מאנשי הבית שלפני כן היו באופוזיציה, ניסו לקדם את זה. היום הם בקואליציה ונמצאים בסוג של התנגשות עם עצמם. גם יש חברים מהאופוזיציה, שלפני כן היו במתרס השני וקיבלו הרבה הרבה הרבה פניות. כל כך סייענו לאנשים במענקים, בעזרה, ודווקא העזרה הקטנה שאנחנו יכולים לתת לאותם נכשלי מבחן לשכת עורכי הדין – אל תיתן ללשכת עורכי הדין להיות מגדל השן שדורס את הזכויות של אותם נבחנים. אל תיתן להם להכתיב את המקצוע הזה. בכל מקצוע אנחנו מנסים לתת לאנשים סיוע ועזרה, ודווקא כאן אנחנו סוגרים דלתות בפני אזרחים. תודה רבה.
אדוני שר המשפטים, אני מתפלא עליך, קודם כול, שאתה מדבר – באיזה חרדה: חוק פוליטי, התערבות פוליטית. אנחנו כאן, חברי הכנסת, בשביל הציבור. כשמזהים עוולה, אנחנו מתערבים בדיוק בכל מקום שאף אחד לא מתקן. פנינו ללשכת עורכי הדין, פנינו לוועדה הבוחנת, אתה רוצה לדבר על הוועדה הבוחנת, אחרי שבית המשפט פוסל להם פעם אחר פעם? אני חשבתי שיגישו מכתב התפטרות. בית המשפט אמר שמדובר פה בהטעיה בשאלות. מה השופטים עשו כנגד זה? הוועדה הבוחנת מגיעה כאן בכלל בלי ניקיון כפיים. הם נתנו שאלות של הטעיה, כלשונו של בית המשפט. ישבו מתמחים, השקיעו שעות, פתאום התברר שבכלל זה פסק דין שלא קיים. הוועדה הבוחנת אומרת: אני לא רואה לנכון להתערב. פסלו לכם שאלה אחר שאלה. מי פסל? בית המשפט שאומר שיש כאן הטעיה.
אתה נתת פעם אחת בחינה נוספת.
אדוני שר המשפטים, אתה עורך דין. אני רוצה לומר לך, איך אומרים, בזהירות: הרבה מעורכי הדין שנמצאים כאן בבית, אם ייגשו היום למבחני הלשכה, אני לא בטוח שהם יעברו גם ב-45. תבדוק, המבחנים פעם אחר פעם נהיים יותר קשים, בשביל להכביד. לשכת עורכי הדין בשנים האחרונות הלכה עשרה צעדים קדימה בשביל להכשיל ולהכביד כדי שאף אחד לא יוכל להיכנס לתוך החונטה הזאת של עורכי הדין. מה, זה לא מקצוע שאנשים פשוטים מרגישים שהם יכולים לגשת, משהו שמכבד אותם?
אני הקראתי כאן במפורש שהיו הקלות ושינויים במבחנים של רפואה. אז מה, רופאים שנכנסים לחדר ניתוח – הוא קיבל הקלה, ואתה מפחד שמי שמייצג את מי שיש לו הוצאה לפועל יקבל 45 או 50?
אמרתי לך, הכוונה לא לתת 50. הינה, אני אומר לך. נבוא לוועדה: 55 ולא 50, זה יהיה הפקטור שתיתן להם. לא מועד מיוחד ל-45, מועד מיוחד ל-50 גם טוב. אבל תיתן משהו, תיקח את הסמכות, אתה, בתור שר המשפטים. אל תיתן ללשכת עורכי הדין להשתלט על שר המשפטים. אני יודע שאתה נמצא איתם בוועדה למינוי שופטים ואתה מחויב אליהם בכל פרמטר, אבל במקרה הזה תסתכל על המתמחים, תסתכל על האזרחים ועל כל המסכנים שנעשתה להם עוולה. לא כל עורכי הדין זה מדינת תל אביב של המשרדים הגדולים. יש אנשים שחלום חייהם להיבחן ולהביא תעודה, ובסך הכול להביא פרנסה פשוטה למשפחה ולייצג בכבוד. לא נותנים להם לעבור את הרף הזה. אין מקצוע במדינת ישראל ששם מכשול לאזרחים כמו עריכת הדין, תבדוק את זה. כל המקצועות נהיו יותר קלים. אל תדאג, זאת לא זילות של המקצוע.
אני קורא לכם, חברי הכנסת, להזיז כל שיקול קואליציוני ואופוזיציוני, ולתת מזור לאותם נפגעים. תודה רבה.
1,440 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.