קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
דיברת בסיום דבריך לאופיר על כך שהיה כאן משהו שהיה בקונסנזוס, ואני שמח שיושב-ראש הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת, יודע לומר בפני מליאת הכנסת מה בקונסנזוס ומה לא. אז ברשותך, אני רוצה לפתוח במשהו של אחד מהוגי הדעות של הארץ שלנו, ואני רוצה להקריא: "מדינה נמדדת ביחס שלה לאנשים מבוגרים. בישראל 2018 יש תעשייה שלמה שמנצלת את חולשותיהם של קשישים כדי לעשות עליהם קופה". עד כאן יש קונסנזוס? יש קונסנזוס. הוא ממשיך ואומר: "בפתיחת מושב החורף נגיש הצעת חוק שתחמיר ענישה למי שינצל קשישים. הצעת החוק תיתן מענה אגרסיבי להונאה של קשישים באמצעות חיוב של תשלומים בכרטיסי אשראי או כל ניצול אחר". אדוני היושב-ראש, אתה יודע מי אמר את זה? מי אמר את זה? טופורובסקי, מי אמר את המשפטים האלה, בתחילת מושב החורף נגיש הצעת חוק שתמנע עושק של קשישים? יאיר לפיד. ואתה יודע מה, בכנסת הקודמת הגשתי את זה, והוא גם תמך. הוא תמך.
יש עוד הוגת דעות. יונה לייבזון, עיתונאית שמשקיעה הרבה בתחום, היא מספרת לנו: "אחרי החגים כבר כאן, וממשיכים לעשוק קשישים. היום נפגשה שרת המשפטים שקד עם מי שמרכזת את מטה המאבק. שקד אמרה שמדובר בפשע" – לא פחות ולא יותר. השרה שקד, שרת המשפטים, מדברת על זה שזה פשע – "מעשה רמייה נגד אנשים קשישים, תמימים". מה היא מציעה, השרה שלנו? היא תשוחח עם פרקליט המדינה. מ-2018 – כבר כמה שנים אנחנו מחכים לשמוע מגב' שקד, ששוחחה עם פרקליט המדינה, מה יצא מהשיחה הזאת. ברור שהם דיברו, כי זה פשע, כך היא אומרת. ברור שפרקליט המדינה לא אהב את זה. אז מה יצא? אחר כך מדינת ישראל אומרת פה – שר המשפטים דאז ניסנקורן מגיע ואומר: אנחנו, כמדינה, לא יכולים להשלים. הוא אומר לי: מלכיאלי, תמשוך את הצעת החוק. אני לא הסכמתי למשוך. השר הרב דרעי בזמנו אמר לי שאעלה את זה, ושזה חייב לעבור. הוא אמר לי: אל תדאג, משרד המשפטים מכיר בפשע, מכיר בדבר הזה, אני מבטיח לך, כמה חודשים וכל גורמי המקצוע – עוברים עוד חודשים ועוד חודשים.
אני ממליץ לכל חברי הקואליציה שהולכים להתנגד: ידידי בועז, עידית, מאיר, מוסי רז, אתם אנשים רגישים, תקישו עכשיו בגוגל וב-ynet; תחקיר של ynet, "כך הפכה ישראל לגן עדן לנוכלים" – עוקץ הקשישים. פעם בשבוע-שבועיים אנחנו מגלים זקן, חולה, אדם מוגבל, ניצול שואה, שתקופה ארוכה מגהצים לו את האשראי. זה יכול להיות אבא שלי, זה יכול להיות אבא שלכם, וזה יכול להיות אני בעוד כמה שנים, וגם אתם. מוסי רז, אני רוצה להגיד לך: איך אתה תעז בעוד כמה דקות להצביע נגד הצעת חוק שמהותה לעצור את גן העדן של אותם נוכלים? בתי המשפט מלאים ועמוסים באותם אנשים שמגיעים. אתה יודע מה, הגיעה אלינו, לפניות הציבור של תנועת ש"ס, אישה ניצולת שואה בת 90. 15 שנה מגהצים לה כל חודש כסף. הנכדה שלה במקרה גילתה את זה, והיא פנתה אלינו. הצלחנו להחזיר לה, באמצעות המשטרה. זה סיפור מאוד ארוך. האדם הזה, שהגיע לבית המשפט – אתה יודע עם מה הוא שוחרר? חצי שנה עבודות שירות בבית חולים. חצי שנה עבודות שירות. אין היום שום דרך, אין הרתעה. היום כל אדם הולך לקשישים, מנצל אותם, וכנסת ישראל היום הולכת להגיד, הממשלה הזאת הולכת – יבוא לפה שר המשפטים עוד מעט ויספר לנו: תדעו, יש לנו תכנון. קודמך בתפקיד אמר, וקודמת קודמך מספרת שזה פשע. הנוכלים ממשיכים, הקשישים נעקצים – וחוק עדיין לא קיים.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, יש לנו הרבה ביקורת על התקשורת, ובהרבה מקומות אנחנו גם צודקים. יש כמה עיתונאים שצריך באמת לומר להם תודה רבה על מאבק עצום, כשכל שבוע אנחנו מגלים תחקיר חדש – אני רוצה להקריא, כי הביאו לי לא מעט סיפורים – אם זה ליאת רון, עופר חדד, סיון כהן, אדוה דדון, לי ירון, מעיין פרתי, שלא מפסיקים, כל שבוע, ואנחנו רואים את זה בתקשורת. אדוני היושב-ראש, מה אנחנו אומרים? אוי ואבוי, אסור שזה ימשיך, זה פשע; זו חרפה שאנחנו, כחברה, מוכנים להסכים עם זה. אני גם רוצה להודות ליועץ שר הרווחה הקודם, יקותיאל משי, שיזם אין-ספור דיונים; כל חברי הקואליציה פה היו באותם דיונים. אני אצטט לכם מה הם אמרו שם: פשע – מילים הכי חמורות שיש.
אני רוצה לומר, בשונה ממה ששר המשפטים הולך להגיד: הצעת החוק הזאת לא קובעת מוסרות ולא מתערבת בשיקולי בית המשפט; היא בסך הכול אומרת שהדבר הזה ייחשב כעבירה בנסיבות מחמירות. אנחנו, כחברה, ככנסת, צריכים לומר שאנחנו לא יכולים לסבול את התופעה הזאת.
כנסת ישראל, לפני כמה חודשים, ציינה את יום המאבק בהתעללות באזרחים הוותיקים. לכנסת ישראל הגיעו כמה נתונים מזעזעים מאוד. בשנה האחרונה – אדוני היושב-ראש, צריך לשמוע את זה. אני מתאר לעצמי שאתה – אני מקווה שתצביע בעד. אבל שנבין מה אנחנו הולכים לעשות. יש עלייה של 30% – – –
יפה, ומה? אתה הצבעת בעד, דרך אגב.
והצבעת בעד. בכנסת הקודמת אתה הצבעת בעד.
נכון. אוה, זה מה שרציתי לשמוע. אני באופוזיציה, אבל הקשישים הם גם בקואליציה.
יש עלייה של 27% בקשישים שהם עולים חדשים. האם את איווט ליברמן לא מעניין שהעולים מברית המועצות נעקצים? אתה יודע מה, אתה רואה את נדיבות הלב של הקואליציה האחרונה.
הוא עוקץ אותם. נדיבות הלב של הקואליציה – 12 מיליון שקלים לחתולי רחוב. ריבונו של עולם, כסף לחתולים יש לכם, ראש ממשלה שגאה בתוכי יש לנו, אבל הצלה של קשישים שלא עולה שקל למדינת ישראל – אני אומר לך אדוני היושב-ראש, אמרו לי: תמשוך, תעשה. לא מושך. אני רוצה לראות מי מעז לבוא ולהצביע נגד ההצעה.
האוזר, גדעון האוזר, אני שואל אותך: איך אתה יכול – – –
נכון. איך אתה יכול לבוא להתנגד בגלל שאנשי הקואליציה אמרו לך? זה יכול להיות אבא שלי ואבא שלך, וזה יכול להיות עולים של כולנו. איך אנחנו נותנים לזה יד? אני אומר עוד פעם: אני מבקש מהקואליציה – – –
חתולי רחוב קיבלו כבר כסף. התוכים – – –
אה. אם יש חתול חרדי, תראה שיחריגו אותו; תימצא הדרך להחריג אותו.
רבותיי, אני אומר לחברי הקואליציה, אני קורא להם בשמות – עידית סילמן, עידית, את יושבת-ראש ועדת הבריאות, יש אנשים שהם כבר לא בוועדה שלך, הם כבר אחרי, קשישים באמת אומללים, עוקצים אותם כל חודש. איך אתם בקואליציה מסוגלים להתנגד להצעת החוק הזאת? בועז היקר, אתה תמכת בהצעת החוק הזאת. מיכל, אתם, שמספרים שאתם רגישים לחלשים, אסור לכם – יש לכם את העוז לבוא להתנגד להצעה הזאת.
הייתה הצעה יותר – רבותיי, הרי אתם יודעים שיש לכם רוב בוועדות. אתם יודעים שאתם יכולים לתקוע את החוק הזה בכל זמן.
רק תצילו את עצמכם מהבושה ומהחרפה הזאת של לבוא ולהצביע נגד הקשישים, לבוא ולהצביע נגד ניצולי השואה. מה אני אומר לאותה ניצולת שואה, שכנסת ישראל הצביעה נגדה? שכנסת ישראל, בגלל פוליטיקה קטנה ונבזית, נותנת אור ירוק לאותם נוכלים להמשיך לעקוץ? אנחנו בקואליציה – אתם בקואליציה תעשו, תבזו.
ברשותכם, אני רוצה להקריא משהו, בדקה האחרונה שנשארה לי. חוצפה שאין כדוגמתה – קראתי את זה הבוקר ולא האמנתי. אחד מראשי האופוזיציה, חצוף שאין כמותו – – –
שואלים אותו בגלי צה"ל: מה אתם לוקחים כספים קואליציוניים? הרי אתם אמרתם שנים שכספים קואליציוניים זה לחברים, לג'ובים. רבותיי, הגאונים של הישיבות, המוכשרים, לא ידעו למצוא כזה פלפול. השינוי הגדול הוא ביעדים. ומה הוא מספר? "אנחנו מעבירים את הכסף למטרות חברתיות" – חתולים – "תאר לך לאן דרעי, ליצמן – – – היו מעבירים את הכספים האלה". תתבייש לך. לך תסתכל בכספים הקואליציוניים של ש"ס: הנחה בתחבורה הציבורית, הנחה במחיר המים, חינוך לילדים שאף אחד לא דואג להם. האם מישהו ניסה להגיד שתחבורה ציבורית היא לרשויות החרדיות, דווקא להן? במים של המקורבים? זה רוחבי, לכולם – יהודים וערבים, קואליציה ואופוזיציה. אכפת לנו מהחלשים. אתה מספר לנו סיפורים – תלוי ביעדים? כמה עזות – לפחות תבוא ותגיד: למדנו מכם, אנחנו רוצים גם, גם לנו יש מקורבים. תגיד את זה, תהיה מספיק אמיץ. אל תבוא ותבזה.
אני לא יודע מי הולך להשיב לי. גברתי השרה, את הולכת להשיב. אני לא מקנא בך. למה שלחו אותך לעשות את זה?
למה לגדעון סער אין האומץ לבוא לפה ולהגיד: אני תומך – בעד הקשישים, בעד החלשים?
מירב כהן – זה גם חוק שהיא קידמה בעבר. אני מציע לך – אני לא יודע, אני באמת מרחם: האם את רוצה שאנחנו נוותר לך על המופע הנבזי הזה? אני חושב שאנחנו נוותר לך, אבל אם את מתעקשת לקרוא את מה שגדעון סער כתב או את מה שהפקידים שלו כתבו, אני מסכים. אני רק רוצה להגיד: מי שיש לו אומץ אמיתי, גם בקואליציה – לכו לראשי הקואליציה שלכם, שידעו לגנוב את כולם ולחלק כסף לחתולים ולתוכים, כדי להגיד: אנחנו בעד החתולים אבל גם בעד הקשישים. תודה רבה.
1,351 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.