קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, בתאריך 15 באוקטובר 2021 נחשף בתוכניתה של אילה חסון מקרה מזעזע של נערה שנאנסה באכזריות והתלוננה במשטרה אך דבר לא נעשה עד שאביה דקר את האנס. אז זומנה הנערה לחקירה אכזרית כפושעת. האנס לא נחקר, אפילו לא פעם אחת.
איך ייתכן שנערה שנאנסה מתלוננת במשטרה ואף גורם אינו מטפל בה בזמן אמת?
ראשית, צריך לומר ולהאדיר את ה-105, שבאמת עובדים קשה כדי להגן על ילדים ברשת. עכשיו אני רוצה להסב את תשומת ליבך, כי אני מאוד מוטרדת מהתגובה שלך, ואני בטוחה שכוונתך טובה, ובדקת את הדברים. אתה אומר שהדברים נעשו על פי חוק, לפי מה שצריך, בצורה נאותה. ולמה אני מוטרדת? אני מפנה אותך לסעיף 59 לסדר הדין הפלילי: "נודע למשטרה על ביצוע העבירה אם על פי תלונה, ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה". עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. היה והילדה המסכנה הזו הגיעה ונתנה את התלונה, והוחלט שם על ידי אותה חוקרת – הייתה שם חוקרת משטרה – שלא לפתוח בחקירה ולא לזמן את החשוד באונס לחקירה, זה פשע, כי אתה משאיר אותו גם לפגוע בילדות אחרות, חלילה וחס, אם לא תעשה את הטיפול. גם העילה של לסגור חקירה או לא לעשות חקירה מחוסר עניין לציבור, אי-אפשר להשתמש בה בעבירות שכאלו.
לא. לא. הוא לא נחקר. היחידה שנחקרה זו הילדה.
איך תדע אם הוא חשוד אם לא תחקור אותו?
טוב. אני רוצה להפנות לעוד סעיף, והפעם בפקודת המשטרה. סעיף 3 לפקודת המשטרה מדבר על כך: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין; בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין; בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש". תראה, אני לא רואה טוב במרחק הזה, אבל אני חושבת שזה די ברור. המשטרה, אין לה שיקול דעת. אנחנו יכולים לראות את זה בפסק דין וייס, אנחנו יכולים לראות את זה בפסק דין לוין, אנחנו יכולים לראות את הפרשנות המשפטית שמדברת על כך שכשמדובר בסוג כזה של עבירות, אין בכלל שיקול דעת. אם קצין המשטרה רוצה לסגור את התיק הזה, הוא חייב לעבור משוכות מסוימות ולהסביר למה, למה הוא לא פותח בחקירה גם אם אין תלונה.
ואני רוצה לומר שבכתבה ראינו שאחת מהטענות לכך שלא פתחו בחקירה הייתה המצב הנפשי של הילדה. ואני רוצה להגיד לך: עכשיו, כשחוקרים אותה כאילו היא סייעה לאביה, לכאורה, לפגוע באנס שהמשטרה אפילו לא זימנה לחקירה שלושה או ארבעה חודשים, והיא נחקרת כשותפה לתכנון רצח, ילדה בת 14, פתאום לא דואגים לשלומה הנפשי. אף אחד לא מדבר על הסכנה של החיים שלה.
ודבר נוסף. מה קורה עם הממשק בין הרווחה לבין המשטרה? כי הילדה הזו לא קיבלה טיפול נפשי. ואני רוצה לומר משהו נוסף. זו הייתה תלונה אנונימית בפייסבוק. מי שגורס תלונות אנונימיות לא מגיע לאותם ילדים, נערות ואפילו בוגרות. אבל אני רוצה לומר דבר נוסף. כאשר אנחנו רואים דברים כאלה, פוסטים אנונימיים זה לפעמים הזמנה לדפיקה בדלת. והדפיקה בדלת הזו לא רק שלא נעשתה – הושתקה, נשארה מתחת לרדאר. כולם יודעים במי המדובר. כולם יודעים מי החשוד. המשטרה היא היחידה שלא נוקפת אצבע. לא, סליחה, גם משרד הרווחה, כי טיפול נפשי לא ניתן לילדה הזו. ילדה מצטיינת, רצתה ללמוד רפואה, אבל היא באה מאוכלוסייה קצת חלשה כלכלית. וכשאנחנו רואים דוגמניות צמרת, וצריך לתת לזה את הבולטות – יש שקט.
אני ממש מבקשת ממך, אדוני סגן השר, תרד לפרטים לעומק. מי שנתן לך את התשובות האלה לא בקי בעניין. אני יודעת. דיברתי, בדקתי, חקרתי. לא רק בזה נשארתי. אני מבקשת ממך לרדת לעומק העניין, ולבקש מאותה חוקרת תשובות – למה לא נפתחה חקירה פלילית, ולמה לא נבדק.
האם אותה נערה קיבלה טיפול נפשי בקהילה? הייתה לי הצעת חוק על טיפול נפשי לנפגעות תקיפה מינית שכל הקואליציה לקטינים הצביעה נגדה – אני מקווה מאוד שלפחות בשטח, אם לא העברנו חוק, תצליחו לתקן את העיוות. תודה.
אני רוצה תשובה. אתה אומר שחקרו. את מי חקרו? חקרו את הילדה. את העבריין לכאורה לא חקרו. הינה – – –
חוקרים – – – אתה מבין מה קורה, חקרו את הילדה – – – אני מצטערת.
648 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.