אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש בפני הכנסת הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים, מדברים כל הזמן על שילוב החברה החרדית בגופים השונים והייצוג שלהם ברשויות ובתאגידים ציבוריים. אני העברתי חוק שנותן ייצוג הולם לציבור החרדי במשרדי ממשלה – משרדי ממשלה בעיקר, ובדירקטוריונים – אני הבאתי את זה בקדנציה הקודמת. פנה אליי אדם חרדי באשדוד, שעובד בנמל אשדוד והוא אומר שיש קבוצה גדולה באשדוד של ציבור חרדי שרוצה להשתלב במערכת הזאת של נמל אשדוד. בדקתי, והתברר שזאת חברה ממשלתית, ובחברה ממשלתית אין חובה של ייצוג הולם, ואותו דבר ברשויות המקומיות. למשל, בירושלים האוכלוסייה החרדית היא בערך 33% מהאוכלוסייה, אבל בעיריית ירושלים זה 1.7%, 1.6% שעובדים בעיריית ירושלים, דברים שהם הזויים לחלוטין.
אני הבאתי את זה לדיון בקדנציה הקודמת, וזה עבר בקריאה הטרומית ללא התנגדות, כולם תמכו בזה. לאחר מכן, לאחר דיון שהתקיים בוועדה הבאתי את זה לקריאה ראשונה, וזה עבר בקריאה ראשונה ללא התנגדות. כל הסיעות במליאה, כל הסיעות בכנסת, באופן עקרוני תמכו בחוק הזה.
יש בעיה להתנגד לחוק, מכיוון שאנחנו שומעים כל הזמן את הנושא הזה, מבקשים לשלב את הציבור החרדי במערכות השונות. אז הינה, אני מייצג את הציבור החרדי, ואני אומר לכם, אני רוצה לשלב את הציבור החרדי, אני רוצה שהוא ישתלב במערכות השונות. ולכן, זה אותו דבר כמו שסיעת יהדות התורה וש"ס ואחרים תמכו בשילוב ערבים, בשילוב דרוזים, בשילוב צ'רקסים, בשילוב נשים במערכות השונות – אנחנו הצבענו בעד ייצוג הולם לנשים במשרדי הממשלה, בדירקטוריונים, ברשויות המקומיות – ועולים חדשים, עולים מאתיופיה. אנחנו הצבענו כל הזמן בעד שילוב חרדים.
למשל, השר חמד עמאר, שהיה בקדנציה הקודמת, כשזה הובא להצבעה הוא הצביע בעד, בצדק; חמד עמאר, כמו רבים אחרים כאן במליאת הכנסת. צריך לאפשר שילוב חרדים. הרי זה צריך להיות לפי גודלם באוכלוסייה, והם צריכים שיהיו להם את כל האישורים, את כל התעודות, את כל האפשרויות, שהם יהיו שווים לאלה שמתקבלים לרשויות המקומיות ושמתקבלים לתאגידים השונים – תאגידים ציבוריים. לכן הצעת החוק הזאת עברה בכנסת הקודמת בקריאה הטרומית ובקריאה הראשונה.
אני, למען האמת, אדוני היושב-ראש, לפני שהבאתי את החוק הזה פניתי לחבר הכנסת גלעד קריב, יושב-ראש ועדת החוקה, וכתבתי לו, בי"ח בתמוז, ב-28 ביוני: ביום 22 בדצמבר 2020 אישרה הכנסת את הצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה) בקריאה ראשונה, והיא הועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה זכתה לתמיכה רחבה מכל הסיעות ואושרה ללא מתנגדים. בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעת חוק, בהתאם להוראות סעיף – לא חשוב – ועדה שאליה הועברה הצעת חוק פרטית או הצעת חוק מטעם ועדה בכנסת היוצאת רשאית להציע להחיל עליה דין רציפות. אבקש שהוועדה תציע להחיל דין רציפות על הצעת החוק הנ"ל. ואז, לא הייתי צריך להביא את זה עכשיו בקריאה הטרומית, לעמוד מול ועדת שרים לחקיקה. אמרתי אז, ואני אומר גם היום, שאם יצטרכו להחיל את זה גם על הערבים, זה יחול גם על הערבים, בדיון בוועדה. אני אמרתי את זה אז, אני אומר את זה גם היום. גלעד קריב לא ענה לי על המכתב הזה כבר חודשים ארוכים. זאת אומרת, הוא, כיושב-ראש ועדת החוקה, על פי בקשתי היה צריך להתחיל דיון בוועדה כדי להחיל על זה דין רציפות; להגיד שהוא נגד, להגיד שהוא בעד, להגיד שהוא צריך להחיל רציפות, שהוא לא צריך להחיל רציפות – אבל להגיד משהו.
הוא התעלם מהפנייה שלי להחיל על זה דין רציפות, אני לא מבין למה. מה האמירה הזאת? האמירה היא שצריך לשלב את החרדים. והינה, אני עומד פה, אני נציג של הציבור החרדי, ואני אומר: אנחנו רוצים להשתלב. למה בעירייה, שיש שם אחוז מסוים של ציבור חרדי – – –
אבל אני לא יודע, אני מכיר חברים בקואליציה שהם אנשים נורמליים, שהם רוצים והם עומדים מאחורי – – –
הרב דרעי, אני רוצה להגיד לך, יש כללים בכנסת איך מחילים – – –
בסדר. יש כללים שאני עושה – הרב דרעי, אני עונה לך. יש כללים, אנחנו עושים אותם. לא חשוב מי זה יושב-ראש ועדת החוקה, כדי להחיל רציפות צריך לפנות לוועדת החוקה. זאת המציאות, אני לא יכול להתעלם מהעניין הזה.
לא, לא הבנתי.
לא לא.
לא דיברתי.
פניתי, הינה המכתב.
חבר הכנסת דרעי, מה שעשיתי, פניתי במכתב, כפי שמורה התקנון – פעלתי רק על פי התקנון – ואמרתי שאני מבקש להחיל על זה דין רציפות, מכיוון שאף אחד לא התנגד. אף אחד לא התנגד בקריאה הטרומית, אף אחד לא התנגד בקריאה הראשונה, אין שום סיבה לא להחיל על זה רציפות. זה גם נכון לפי מה שמדברים כל הזמן, שרוצים שילוב של החברה החרדית – בבקשה.
סיפרתי את הסיפור הזה, ואני חוזר עליו פעם שנייה: פנה אליי יהודי שגר באשדוד, שעובד בנמל, והוא אמר שהוא רוצה את ההרחבה הזאת. הוא יודע שיש לו חברים באשדוד שרוצים לעבוד בנמל, וצריך. הוא פנה שם למי שהוא פנה, והם אמרו לו: החוק הזה לא חל על חברות ממשלתיות. לכן עשיתי את החשבון גם על הרשויות המקומיות, שהחוק לא חל לגביהן, וגם לגבי החברות הממשלתיות; אותו חוק שקיים לגבי משרדי הממשלה ודירקטוריונים, שיחול גם על זה – הרחבה של החוק הזה.
אני מצטער, חבר הכנסת דרעי. אני מבין את מה שאתה אומר. אני גם, תאמין לי, זה בשבילי היה קשה, אבל כתבתי מכתב. לא דיברתי.
אני פונה לכולם: חברים, אי-אפשר כל הזמן להגיד שיש ממשלת שינוי וריפוי ושילוב כולם בעניין הזה. אני לא הבנתי למה ועדת השרים לחקיקה דחתה את זה בארבעה חודשים.
לא, ממשלת שינוי וריפוי. הינה הבדל בין הקדנציה הקודמת לקדנציה הנוכחית: רוצים לשלב חרדים, וקוראים לנו גם להצטרף לקואליציה – לא נצטרף לקואליציה, אבל קוראים לנו להצטרף לקואליציה; אומרים את זה חברים, הם אומרים את זה כל הזמן. אולי שיוכיחו לנו שבאמת כוונתם לשלב באמת את החרדים? הינה הדוגמה. מה בדיוק השתנה מהקדנציה הקודמת, ששם כולם תמכו, כולל הסיעות שנמצאות היום בקואליציה, מה קרה פתאום?
כן, אמרתי, אמרתי שאני הולך לדבר על הציבור הערבי בחלק הזה. בסדר, אמרתי את זה. אדוני היושב-ראש, יש גבול לכך שבן אדם יכול לומר: אני תומך בשילוב חרדים אבל אני לא מצביע על ייצוג הולם. מה בדיוק הבעיה בחוק הזה? הרי מדובר – – –
אני מסיים. הרי מדובר על ציבור שנמצא עם כל האישורים, עם כל התעודות, עם כל הדברים, אחרת הוא לא נכנס להגדרה של ייצוג הולם; אם כן, למה זה צריך להיות שונה מהחקיקה הקודמת ולמה זה צריך להיות שונה מהקדנציה הקודמת? אם אכן מדובר על ממשלת ריפוי ושינוי, אנא, אל תעשו את השינוי לרעה, מכיוון שבקדנציה הקודמת כולם תמכו בזה. אני מבקש, כמובן, את התמיכה של מליאת הכנסת.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבין שראש הממשלה וראש הממשלה החליפי באו לכאן כדי לתמוך בחוק הזה. ככה אני מבין. אחרת, למה הם באו? הם לא היו פה כל היום בכל החקיקה שהייתה, והם באים רק לעניין הזה.
אבל אני הקשבתי למה שאמר השר חמד עמאר ולא האמנתי למשמע אוזניי: צריך ללמוד איזה השפעה יש למגזרים שרוצים לשלב אותם על כוח העבודה שנמצא ברשויות המקומית ובתאגידים. לא יאומן. חמד עמאר הביא לכאן את החוק שאנחנו תמכנו בו לשילוב הדרוזים, לשילוב נשים, לשילוב ערבים, לשילוב צ'רקסים, אנשים עם מוגבלות. אנחנו, בסיעת יהדות התורה – אני חושב שגם בש"ס – הצבענו בעד שילוב מגזרים שונים בתוך הנושאים השונים שעומדים על סדר-היום. איך אפשר להגיד? ראש הממשלה אומר את זה – לשלב, לעשות ממשלת שינוי וריפוי. אדוני ראש הממשלה החליפי, אמרת כל הזמן. בקדנציה הקודמת יש עתיד תמכה בחוק הזה.
הוא עבר בקריאה טרומית, הוא עבר בקריאה ראשונה. לא הייתה פה התנגדות. אני מוכן לקבל את עמדת ועדת השרים להעביר את זה בקריאה טרומית ולחכות ארבעה חודשים.
מה בדיוק – מה הולכים ללמוד?
מה יכול להיות בעניין הזה, לאחר שעברנו לפני כמה שנים עם חוק שהבאתי על הנושא של משרדי הממשלה ושל הדירקטוריונים – לשלב חרדים? אני מבין למה ועדת שרים לחקיקה דחתה את זה בארבעה חודשים. לא היה אומץ לב לשרים שישבו בוועדת השרים להצביע נגד. למה נגד? מה בדיוק העניין? הרי כל הזמן אתם טוענים שצריך לשלב את החרדים. עידית סילמן, מה תגידי לעצמך בלילה לפני שאת הולכת לישון, שהצבעת נגד שילוב חרדים, מה תגידי? מה תגידי לעצמך?
גבירותי ורבותיי, כל הנושא של ללמוד אותו – אין מה ללמוד. יש את מה שהעברנו, בצדק, של שילוב מגזרים שונים שנמצאים בתת-ייצוג, לשלב אותם במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, בחברות הממשלתיות, בדירקטוריונים, לשלב את כולם. מאז שהעברנו את החוק על ייצוג לנשים מספר הנשים במשרדי הממשלה גדל לאין ערוך, אומנם לא במשרות הבכירות. אבל אנחנו תמכנו בזה.
אני צריך לסיים? טוב.
מה אתה עכשיו מדבר איתי? אני מדבר איתך על החוק הזה, להסתדר עם זה. נסתדר עם זה. נסתדר עם זה.
על זה נאמר: הרוצה לשקר ירחיק עדותו. תענה על החוק הזה. מה יש לך נגד הציבור החרדי? אני מבקש לשלב אותו במערכות השונות.
אני – מצוות היושב-ראש, בגלל שהזמן עבר – מבקש להגיד משפט סיכום.
בזאת תיבחן – האם אתם, כשאתם אומרים: אנחנו רוצים לשלב חרדים – כל אחד ואחד מכם, רוצים לשלב חרדים – האם אתם מתכוונים לזה או שאתם אומרים את זה רק כדי להסית נגדו? אם אתם באמת רוצים לשלב את הציבור החרדי – זאת ההזדמנות.
אם אתם רוצים לחכות ארבעה חודשים – אני בעד להצביע בעד החוק הזה בקריאה הטרומית ולהמתין ארבעה חודשים. אני לא מבין למה, אבל אני מסכים. אם לא – זה המבחן שלכם, האם אתם צבועים או שאתם עומדים מאחורי המילים האלה.
1,476 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.