כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת, אני מודה, זה לא חוק שלי, זה חוק של תקווה חדשה. אני אשמח לראות מי נמצא פה מהקואליציה, מתקווה חדשה. אני רואה את מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת לשעבר. שלום. אני רואה את השר זאב אלקין. ברשותכם, אני מקריא לכם ממצע תקווה חדשה לבחירות האחרונות.
תוכנית סער לרפורמות במשפט: "תקווה לתיקון מערכת המשפט. לתקן – לא להרוס. מערכת משפט חזקה ועצמאית היא תנאי יסוד לקיומה של דמוקרטיה. יחד עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת כבר עשורים רבים במשבר, הנובע מהיעדר הפרדה אמיתית של הרשויות, היעדר פיקוח ומחוסר שקיפות. מצב זה מוביל לירידה תלולה באמון הציבור במערכת המשפט ומהווה קרקע פורייה לחיכוכים ולקיפאון ביצועי חקיקתי ומשפטי". תקווה חדשה מבקשת לחזק את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות הגדרה מחדש של יחסי הכוחות בין הרשויות ויצירת איזונים ובלמים במערכת אכיפת החוק. כך נבטיח חופש חקיקתי ויכולת משילות של הממשלה לצד הבטחת עצמאותו וחוסנו של בית המשפט".
מאיר, חברי, זה מצע מפלגתך תקווה חדשה. עכשיו אני עובר על הסעיפים. הסעיף הראשון, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הבאתם את זה – אפילו אני חושב שזה בהסכמים הקואליציוניים. נמצא פה השר זאב אלקין. האם הנושא של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מוסכם והיה בהסכמים הקואליציוניים?
יש. אבל זה לא קורה וכנראה גם לא יקרה. אז אני לקחתי את סעיף 2 במצע תקווה חדשה, שהיא גם הצעת חוק פרטית של גדעון סער מכנסות שהיו, שמדברת על שימוע פומבי למועמדים לשפיטה לבית המשפט העליון. ואני מקריא עוד פעם – מאיר, זה מהמצע שלכם. השר אלקין, אני אשמח אם תקשיב לדבריי. הבנתי שאתה גם תענה. השר אלקין, אני אשמח אם תקשיב לדבריי, אני מבין שאתה גם הולך לענות. מכיוון שמדובר במצע תקווה חדשה, אני אשמח שתקשיב.
מה? לא שומע.
בהחלט. אני לקחתי את סעיף מס' 2 מהמצע. אני מודה שזה לא שיא חלומותיי. בוא נגיד, זה רחוק מהשינויים שאני חושב שצריך לעשות. יש עוד הרבה מאוד דברים שצריך לעשות. אבל כצעד ראשון בדרך אני מוכן לקבל את זה.
שימוע פומבי, אמרנו. "לשופטי בית המשפט העליון ולתפיסותיהם יש השפעה אדירה בעיצוב אופייה של מדינת ישראל – – – אנו נאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים ולציבור ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים, על עמדותיהם, בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי-היסוד – – – הפרדת הרשויות ועמדתם בנוגע לצורך שבאיזון הראוי בין ערכים. נבצע זאת" – השר אלקין, תקווה חדשה – "באמצעות שימוע פומבי שיתקיים בפני הוועדה לבחירת שופטים, אשר יהיה שקוף לציבור".
אז זה כל הסיפור, חברים. יש הרבה אנשים, אני ביניהם, שרוצים לעשות רפורמה הרבה יותר משמעותית. אבל אמרנו שזה צעד ראשון, צעד ראשון מידתי, שנמצא בליבת המצע של הקואליציה, לפחות מפלגה בקואליציה. ואני רוצה לתת לכם עוד ציטוט, שתבינו מדוע. וזה ציטוט מעיתון ישראל היום מלפני כעשרה ימים: אין שום מועמד שהוא שווה כוחות למרזל, רונן וכבוב, שיהפכו את בית המשפט העליון לאולטרה-אקטיביסטי ושמאלני עוד יותר. באופן מפתיע, מבין היום הציבור במדינת ישראל שלשופטים יש עמדות, עמדות שהם לוקחים ומשתמשים בהן כחלק מהליך השפיטה. אי-אפשר להתעלם מזה.
ולכן אנחנו רואים שהמועמדים של השופטת חיות זה השופט יגאל מרזל והשופטת רות רונן, שאם הם ייכנסו לבית המשפט העליון, אני אומר לכם, כמה שחשבנו שהמהלך של אהרן ברק ואיך שנראה היום בית המשפט העליון – זה יהיה עוד יותר אולטרה-פרוגרסיבי ושמאלני.
אבל בשביל שלא נתווכח על זה, ושלא ננחש – – –
אתם יודעים מה, אולי אני טועה. אולי אני טועה.
חברת הכנסת גבי לסקי, אולי אני טועה. בואו נעשה, בואו נעשה שימוע פומבי לשופטים תחת אור השמש. את מתנגדת לזה?
דרך אגב, זה במצע של תקווה חדשה.
אין שום סיבה להתנגד להליך ראוי, דמוקרטי, שמופיע, דרך אגב – –
– – במינוי של שופטים בארצות הברית. אנחנו רואים איך ההליך הזה מתקיים. איזה יופי של דמוקרטיה. יש דברים שאפשר בהחלט ללמוד מהדמוקרטיה האמריקאית. דרך אגב, לא בכל דבר היא מתאימה לנו, כמובן – זו נשיאותית, זו פרלמנטרית – אבל הנושא של השימוע הציבורי לשופטים, ללמוד על עמדותיהם בשביל לשמוע ולראות, ושהציבור כולו יהיה שותף לעניין הזה, זה דבר בסיסי, נכון והוגן. ולכן אני לא מבין מדוע אתם בכלל מתנגדים.
אומר השר סער בוועדת שרים לחקיקה שהוא רוצה לדחות את זה בארבעה חודשים. אז זה נכון, השר אלקין, שבמצע תקווה חדשה יש דברים שנראים מתאימים לאג'נדה של ימין. אבל אתם לא עושים עם זה שום דבר. דורסים אתכם על כל דבר ודבר, מעל 400 אישורים לאיחוד משפחות ברשות הפלסטינית, כולל כניסות מעזה. פה, ניר אורבך, זה לא דיבורים בעלמא, זה החלטות בפועל. זה אתם. השר אלקין, זו הממשלה שלך.
והאירוע הזה של שימוע פומבי, הדבר הבסיסי – – –
אתה יודע מה, אני מוכן להתווכח על זה בהצעת החוק.
לקחתי את הצעת החוק של גדעון סער. אתה יכול להגיד לשר המשפטים שהוא לא יודע.
אני אומר לך בצורה מאוד ברורה – –
– – גדעון סער, שר המשפטים, הביא את ההצעה הזו. אני לא לוקח לו קרדיט.
אני עולה על הבמה הזו ואומר לך: זו הצעה של שר המשפטים בממשלה שלך. אתה תומך בשר המשפטים בממשלה שלך?
תאמין לי שאני יודע, וגם קראתי והגשתי, ואני תומך בה, תומך בה כצעד ראשון – לא מספיק, לא משמעותי, אבל צעד ראשון קטן בדרך לשינוי כל כך נדרש, עם מערכת משפטית שדורסת את הכנסת פעם אחר פעם, שמפעילה דיקטטורה שיפוטית כנגד מדינת ישראל. אני אומר את זה בלי בושה, ואני אומר לכם, את הדבר הזה חייבים לתקן. וזה צעד ראשון, הכי בסיסי שיש.
ואני רוצה לדבר עוד מילה אחרונה, כי לא נתנו לי קודם להשיב לחברת הכנסת שרן השכל, שעלתה והתייחסה אליי באופן אישי. כל האירוע של חוק הקנביס הרפואי זה הצגה פשוטה בשביל שאת תרגישי שקיבלת קרדיט. הרי אין בזה דבר, דבר. כל מה שמופיע בחוק אני כבר התנעתי ועושים במשרד הבריאות. לא צריך את החוק הזה. יותר מזה, במשרד הבריאות, השר אמר לך שזה יחכה ולא יהיה עם זה שום דבר. סתם יצרת ביורוקרטיה, רגולציה, בשביל לקבל קרדיט. אז שרן, זו האמת, את יודעת את זה בדיוק כמוני. לא יעזור לך. אני הובלתי את השינויים האלה. הם קורים, הם מתרחשים. תקווה חדשה, מספיק עם הבלופים. לא רק שאתם לא עוברים אחוז חסימה, את מחפשים קרדיט מיותר בכנסת – עכשיו את החוקים שלכם, מהמצע שלכם, אתם צריכים לדעת להעביר. אני מאוד אשמח לשמוע מה השר אלקין ישיב, מדוע המפלגה שלו מתנגדת למצע שלה עצמה. תודה רבה.
אני אענה – זו לא הייתה תשובה, אלו היו כל מיני אמירות סרק, השר, אני מתנצל. מצע, לא מצע, כן מצע, היה בעבר. יש לי חזון, יש לי חזון לעשות שינוי. הגשתי הצעות חוק בנושא פסקת התגברות, שאני יודע, לצערי, שאין שום סיכוי שיעברו. לקחתי את הדבר הכי מינורי והכי קטן – נכון, לא הגשתי אותו בעבר, כי רציתי לעשות דברים הרבה יותר משמעותיים. מה זה קשור לעניין ההצעה?
ההצעה היא מאוד פשוטה: שימוע ציבורי, שיהיה שקוף לציבור הרי זה הדבר הכי בסיסי שיש. השר אלקין, ביקשתם ארבעה חודשים. ארבעה חודשים זה נצח בפוליטיקה, זה לזרוק את זה לפח. אם אתה אומר לי עכשיו: תחכה חודש, אני מוכן לרדת ולחכות חודש להחלטת ועדת השרים.
אז אל תגיד שאני עושה פוליטיקה. אתם באים לנפנף פה את הצעות החוק שבמצע שלכם. אתם נלחמים עם אחוז חסימה, כי אף אחד לא מאמין לכם, כי מכרתם את כל העקרונות שלכם לרע"מ ולמרצ. לא רק אתם, גם ימינה. לוקחים פה משהו שהוא הכי בסיסי. אומרים לך: אני יושב איתך חודש, ננסה לעשות – אתה זורק גם את זה לפח.
לפני שנייה עשיתם משהו רק בשביל לייצר קרדיט לחברת תקווה חדשה, שאין בזה כלום, הקנביס הרפואי. ממש מיותר, הצעת חוק שרק מפריעה למשרד הבריאות. משרד הבריאות עושה את הדברים. שר הבריאות ישב פה בעצמו ואמר שלא יקרה כלום עם הצעת החוק הזו.
על מי אתם עובדים? אתם לא עוברים אחוז חסימה. תעשו משהו לאג'נדה שלכם. אתם לא תקווה חדשה, אתם תקווה חלשה. זה פשוט הזוי שאתם נציגי ציבור. אני עכשיו מבין היטב את האכזבה הגדולה מכם. אתם לא עושים כלום, אתם רק דואגים לקיומה של ממשלת השמאל-לפיד-בנט הזו. אתם מחפשים ציבור אחר שיתמוך בכם. אתם לא נאמנים למצע שלכם. כל מה שאתם עושים פה הוא חסר ערך, והציבור רואה את זה. הוא לא נותן בכם אמון, אתם לא עוברים אחוז חסימה, אתם דבוקים לכיסאות שלכם. אנחנו נישאר פה ונראה לכם את האמת הזו פעם אחר פעם אחר פעם, כמה זמן שזה ייקח, ובסוף אתם תתפרקו, תתפוררו, וגם לא תהיו פה יותר לייצג אף אחד, כי אף אחד לא מאמין לכם. לא תקווה חדשה, תקווה חלשה.
1,345 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.