קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לפי הלמ"ס, שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בגיל 20 עד 24 ירד משמעותית. כ-30% מהם לא רשומים ללימודים או מועסקים החל מגיל 18. בחוק ההסדרים ישנה התייחסות לקביעת יעד לאומי לתעסוקה לאוכלוסיית גברים ערבים מגיל 25 עד 66. דווקא 18 עד 24, שהכי מועדים לפורענות מבחינת פשיעה, לא כלולים.
מדוע לא הוגדרה אוכלוסייה זו ביעדי התעסוקה בחוק ההסדרים?
קודם כול, אני מאוד מעריכה את התשובה המאוד-מקיפה, ואין ספק, גם אחרי שיעורי בית לא מעטים. מהדברים שלך עולה שגם משרד הכלכלה, זרוע התעסוקה, אבל לא רק, וגם המשרד לשוויון חברתי ותוכנית החומש שמתגבשת, 923, מאוד מאוד לוקחים בחשבון את הסוגיה של התעסוקה, ובכלל החברה הערבית. עם זאת, 30%, על פי הסטטיסטיקה, לא הולכים או לא מכוונים את עצמם לא ללימודים ולא לתעסוקה, וככל הנראה בגילי 18 עסקים קטנים ובינוניים זה עדיין לא הכיוון. התחושה היא שאותם גילאים – כפי שהיה עם נשים ערביות, שהפכו ליעד לאומי לתעסוקה, וההצלחה שם הייתה פנומנלית – צריכים להילקח ברמה הרבה יותר גבוהה מבחינת ההשלכות הפוטנציאליות של אחוזים כל כך ניכרים שאחרי זה לא מוצאים תעסוקה. פה השאלה היא למה לא לקחת את כל המכלול המרשים ולשים אותו תחת מטרייה שכבר הוכיחה את עצמה כדי למנוע את הנושא בעתיד? אגב, "הוכיחה את עצמה" זה יכול להיות עד רמה מסוימת, לא 100%, אבל עשתה משהו מרשים ביותר בקרב נשים בגילים מסוימים. תודה.
218 מילים של רות וסרמן לנדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.