אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל אחד מאיתנו יודע מה החשיבות של חיילי צה"ל, מה הם עושים עבורנו 24/7, בכל עונה, בכל זמן ובכל מקום. בשנת 2017 הייתי שותף להעלאת שכרם ב-50%, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. הגיע הזמן להעלות זאת שוב.
אבל אני רוצה להתחיל בסיפור. השר לפיד, השר לפיד, השר לפיד.
השר יאיר לפיד שיוצא החוצה.
אני, אגב, רוצה לספר לכם סיפור שקשור אליו, והסיפור הזה נועד לטובת חברי הקואליציה. כשהייתי שר הכלכלה והתעשייה היינו בקואליציה. הביא בזמנו חבר הכנסת לפיד מהאופוזיציה הצעה להוסיף תקציב למשפחות עם ילדים אוטיסטים; יש לו קשר לנושא. אני מכיר לא מעט משפחות שיש להן ילדים אוטיסטים, ואני יודע עד כמה החיים שלהם קשים, עד כמה זה לא פשוט, עד כמה התוספת שהמדינה נותנת לא מספיקה.
באתי אז לשר הבריאות ליצמן, שנמצא עכשיו בארצות הברית, ואמרתי לו: השר ליצמן, אני לא אוכל להסתכל לאנשים האלה בעיניים. אני מכיר אותם, אני רואה את הילדים. חייבים לתת להם את הסכום הזה. חשב ליצמן – ואתם יודעים שליצמן ולפיד, צמד-חמד זה לא – ואמר לי: אתה יודע מה, בוא נראה איך אנחנו נפתור את זה. ודאגנו להעביר את זה לטובת הילדים האוטיסטים, כי אמרנו שזה חשוב, כי זה לא קואליציה ואופוזיציה. עשיתי את זה על מנת שאני אוכל להסתכל לאותם הורים בעיניים, לדעת שעשינו את השליחות שלנו.
ואני אומר לכם, חברי הקואליציה, תסתכלו בעיניים, היום כשאתם יורדים כאן מהכנסת עם הנהגים והעוזרים, לחיילים שעומדים בטרמפיאדה, לחיילי גולני שנמצאים עכשיו ברובאי, לתצפיתניות שנמצאות עכשיו בסוריה, ללוחמים שלנו בצנחנים, בנח"ל, בגבעתי, בכיפת ברזל, בקרק"ל, בחטיבות, ביחידות; תסתכלו על הילדים האלה, שנותנים את הנשמה שלהם 24/7, ותגידו להם שלא מגיע להם. תחשבו עליהם כשאתם עושים את זה.
אני מציע לך לא להרים יותר מדי. אם תתנגדו, זה בגלל שאין לכם אומץ. אין לכם אומץ להגיד להם שלא מגיע להם.
אני רק אומר לכם מה אמר לפני זמן קצר בנט – שאגב, לא נמצא כאן; מעניין למה הוא לא נמצא: לחיילים שלנו מגיע שכר נורמלי.
לא יכול להיות, אומר בנט – – –
לכי, לכי, לכי לאבו מאזן, שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין.
לכי, סעי לאבו מאזן. סעי אליו, סעי אליו.
זו הקואליציה שלכם. אתם רוצים ללכת נגד חיילי צה"ל.
תתביישי לך, מיכל רוזין. תתביישי שהלכת למי שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין. תתביישי.
וגם ראש הממשלה שלך, הבובה, שלא נמצא כאן.
ומה אומר אותו בובה, ראש הממשלה בנט? הוא אומר: לא יכול להיות שהחיילים נשענים על הכיס של ההורים. נעלה את השכר של החיילים.
הוא אומר – בוא נשמע – גברת רוזין, ב-2017 אנחנו העלינו ב-50%. אומר, אגב, שר האוצר ליברמן: נגדיל משמעותית את השכר של חיילי הסדיר. אומר, נוסף לכך: אנחנו נעלה את חיילי הסדיר לא רק על ראש שמחתנו, גם על ראש תקציבנו.
לכי לאבו מאזן. זה המקום שלך. יש לך כרטיס חד-כיווני, את יכולה ללכת.
אומר ליברמן: נעלה אותם לא רק על ראש שמחתנו – נעלה אותם על ראש תקציבנו.
בתקציב של 452 מיליארד שקל, 452 מיליארד שקל, לא מצאו סכום להעלות – אפילו בתקציב כזה רק ללוחמים לא מצאו סכום.
אגב, אני רוצה לומר לכם, בתקציב של 452 מיליארד שקל, מה כן מצאתם שאפשר לתת: מצאתם את מספר השרים הכי גדול ביחס לח"כים, שר בלי תיק, סגני שרים מיותרים, שני שרים במשרד האוצר; חוק נורבגי שלא היה כדוגמתו; 53 מיליארד שקלים למנסור עבאס; קרקעות הקיבוצים – מה שביקשו במפלגת העבודה; הולך גנץ, 500 מיליון לרשות הפלסטינית – את זה יש, על זה הוא נלחם; 1.1 מיליארד שקל פנסיות לפורשי צה"ל.
לחיילי החובה אין? תתביישו לכם, אתם, היום כשתצביעו נגד. תתביישו.
בנט, בנט – אני עכשיו רוצה לומר לכם – – –
מוזר, מוזר, מוזר – – –
תתביישו לכם שאלה השותפים שלכם.
תתביישו שאלה השותפים שלכם, נגד חיילי צה"ל. תתביישו. שכולם יראו איזו ממשלה אתם.
חברת הכנסת שטרית, שיתביישו שזאת השותפה שלהם. שיתביישו.
ואני רוצה לשאול אתכם: איפה בדיוק נמצא עכשיו גנץ? אותו גנץ שנלחם עבור הפנסיה, אותו גנץ שהלך ודאג להדליף שהוא נתן 500 מיליון שקלים למנסור עבאס – על גנץ אני יכול לומר: הרצחת וגם ירשת? רק ביום שני האחרון הוא הביא חוק להאריך את השירות של חיילי החובה בחודשיים, ביום שני האחרון; להעלות – הוא לא מצא את הזמן. ואני רוצה לספר לכם, ראיתי את גנץ השבוע. אמרתי לו: המטרה שלי היא לא להביך אותך, המטרה שלי היא להעביר את החוק. בוא נקדם את זה בטרומית, נתחיל עם הלוחמים. ומה אתם חושבים? הינה, כרגיל, כאן הוא ברח.
אגב, לא רק הוא ברח. כל הפנסיונרים המדושנים של צה"ל לא נמצאים כאן, כל אלו שמקבלים פנסיות של עשרות אלפי שקלים. איפה אורנה ברביבאי? איפה יאיר גולן, שמקבל פנסיות כפולות? איפה הם נמצאים כאן בדיוק, כל אלה שמקבלים את הפנסיות?
אגב, להבטיח לעצמם רוב – אל תדאגו, הרשימה המשותפת נותנת להם כרית ביטחון. הם לא יצביעו איתם. בזכות זה – – –
גם אתה פנסיונר וגם אתה צריך להצביע לחיילי החובה.
גם אתה צריך להצביע. אנחנו העלינו ב-50%. אנחנו לא מתביישים.
אגב, ללכת עם חיילים ולהצטלם – את זה אתם יודעים. אבל אני רק אגיד לכם, את אותה בושה, הפנסיונרים כאן שרוצים להרים את הקול – חיילי צה"ל מרוויחים בממוצע שלושה שקלים לשעה. שלושה שקלים לשעה.
רק שתדעו, זה לא על הזמן שלי.
חברת הכנסת שפק, רק שתדעי, השכר הממוצע של חיילי החובה הוא שלושה שקלים לשעה. לזה הם מתנגדים; לזה אתם לא מוצאים בכל התקציב של 452 מיליארד שקל.
אגב, גנץ, אם הוא היה גיבור, לפני שהוא נותן כסף לפנסיונרים – תן לחיילים. אל תברח מכאן היום. הייתם צריכים לראות, כשהייתה ישיבת הממשלה על הפנסיונרים, הגיעו כולם, עשו מאמרים, נלחמו. אצלנו, בשכונה שאני גדלתי בה, קודם כול אתה דואג לחלש, לפני שאתה דואג לזה שמרוויח עשרות אלפי שקלים. זה מה שאתה עושה. לכן אתם צריכים להתבייש לכם אם אתם תלכו נגד החוק הזה.
אגב, בנט הוא ראש הממשלה החלש ביותר שהיה מקום המדינה – אומר לכולם כן; תראו אחד שהוא אמר לו לא. אגב, אם היום יקומו ביניכם שני צדיקים – אגב, היה מספיק אחד, אבל הרשימה המשותפת. ברור, אגב, שמנסור עבאס איתכם, שהרשימה המשותפת מתנגדת. שני צדיקים שיגידו לא – ב-452 מיליארד נמצא את התקציב, ונוכל להעביר את החוק הזה. אבל אתם לא תוכלו לבוא ולהסתכל לחיילים שלנו בעיניים.
חברים יקרים, לסיכום, ממשלת בנט, לפיד, סער וליברמן, איבדתם את הדרך, או כמו שהחיילים הטובים שלנו אומרים, התברברתם בניווט. השרים שלכם מחזרים אחרי אבו מאזן, שרוצה להעמיד לדין את חיילי צה"ל. במקום עשר מעלות ימינה, לקחתם עשר מעלות שמאלה ממרצ. חברתם לאחים המוסלמים. כסף לחיילי צה"ל לא מצאתם; כסף לחיילים של האחים המוסלמים מצאתם גם מצאתם. תתביישו. אני מציע לכם היום להצביע בעד החוק החשוב הזה, אחרת לא תוכלו להסתכל לחיילי צה"ל בעיניים. תודה.
תסתכלו על שולחן הממשלה כאן. כשתראו את שולחן הממשלה כאן, אתם תראו את הממשלה המושחתת והמנותקת.
תסתכלו כאן מסביב לשולחן הממשלה, ותראו את הממשלה המושחתת והמנותקת ביותר מקום המדינה. כל אחד שלא יושב כאן בכיסא – זה 9 מיליון שקל לקדנציה. לזה, אגב, הם לא הקימו ועדות; את זה הם אישרו באופן מיידי. שר בלי תיק שהוא גם נורבגי – זה מה שנקרא חטא על פשע, גם עשו. כל הפנסיונרים של צה"ל, שמרוויחים עשרות אלפי שקלים, נעלמו. אגב, עוד מעט נראה כאן את האלוף אלעזר שטרן. מה רשמו בבית הספר לקצינים? ממני תראו וכן תעשו. תתבייש לך. ממני תראו וכן תעשו?
דאגתם לפנסיות שלכם, להעלות אותן, אבל בחיילי צה"ל, שמרוויחים 3 שקלים בשעה, לא טיפלתם? לא הייתם? חבר הכנסת לפיד, שיושב – אגב, הוא ראש הממשלה בפועל; כל האחרים נעלמו. גנץ נעלם, אמר שיעלה, ליברמן נעלם. אגב, שם את חמד עמאר כשר בלי תיק, שנמצא איתו. אגב, לפיד, לפני שיצאת, הזכרתי סיפור מלפני שלוש שנים. כשאתה הבאת את החוק של האוטיסטים, אני הייתי בקואליציה, אתה היית באופוזיציה. הלכתי לליצמן, שאתה והוא לא בדיוק חברים, ואמרתי לו: תעביר את זה. אתה יודע למה אמרתי לו? כי יש לי חברים עם ילדים אוטיסטים. רציתי להסתכל להם בעיניים. אבל היום, לפיד, כשאתה תיסע הביתה עם הנהג שלך, כשתראה את החיילים, אתה לא יכול להסתכל להם בעיניים, לא אתה ולא אף אחד מהחברים שלכם.
452 מיליארד שקל מצאתם לכל דבר. 200 מיליון שקל – אמרתי לגנץ: תתחיל בלוחמים – את זה הוא לא מצא.
אבל דבר אחד: כל היום מחזרים אחרי מנסור עבאס. תפתחו את רשימת הדרישות של ה-53 מיליארד שקל. הולכים השרים בממשלה הזאת לאבו מאזן, להיפגש איתו, זה שרוצה להעמיד לדין את חיילי צה"ל. תתביישו לכם, אתם לא ראויים. רואים כמה שאתם מושחתים. תסתכל סביב שולחן הממשלה, תראה כמה אתם מושחתים.
תראה, 25. אני אגיד לך, אנחנו אמרנו ועשינו. אנחנו העלינו ב-50% בזמן שאתה הצבעת, ולדימיר בליאק, בעד חוק נורבגי, בעד שר בלי תיק, בעד סגני שרים מיותרים, בעד 1.1 מיליון, בעד אותו בני גנץ, שלא נמצא כאן עכשיו.
500 מיליון שקל היו לאבו מאזן. אדון שוסטר, אדון שוסטר, אתה החזרת אותנו לימי מפא"י, למלמולים. אי-אפשר להבין ממך שום דבר. ממדים ללימודים, ממדים למדים. יכולת להגיד בצורה ברורה: נעביר את ההצעה הזאת, לא כמו הבוס שלך גנץ, שברח, לא רצה להיות כאן.
כשגם אתה וגם גנץ תלכו לבסיסי צה"ל, אל תסתכלו לחיילים בעיניים. תתביישו לכם.
1,449 מילים של אלי כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.