מבחן יע"ל כחסם בעבור השתלבות סטודנטים ערבים באקדמיה

תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. אז אני אקרא לך, ברשותך, את הנתונים, את המספרים, ואחר כך אם תרצה אני גם אתן לך, כדי שיהיה לך זמין ונגיש.

אז על פי נתוני מאל"ו, המרכז הארצי לבחינות והערכה, שמצויים בידינו, ההתפלגות בקרב הנבחנים שהם דוברי ערבית במבחן יע"ל בחמש השנים האחרונות היא כזאת: ב-2016 שיעור העומדים בתנאי הסף לכל המוסדות להשכלה גבוהה מכלל דוברי ערבית הוא 26%, שיעור העומדים בתנאי הסף לחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה הוא 29%, ושיעור הנבחנים שלא עמדו בתנאי הסף לאקדמיה הוא 43%. על פי הסדר הזה אני מקריאה לך בכל שנה מה קרה: ב-2017 שיעור אלה שלא עמדו בתנאי הסף האלה הוא 44%, ב-2018 זה 47%, ב-2019 אנחנו רואים ירידה ל-44% וב-2020 – ל-43%, זאת אומרת, בשנים האחרונות אנחנו באמת רואים שינוי מגמה: יותר סטודנטים דוברי ערבית עוברים את מבחן יע"ל ועומדים בו בהצלחה, וגם בתנאי הסף לכניסה למוסדות אקדמיים.

אני רוצה להקריא לך כאן את התייחסות המשרד, משום שאנחנו מדברים על מספרים, אז שהדברים יהיו מאוד מדויקים: 56% מהנבחנים עברו את המבחן, חלקם בציונים שמאפשרים כניסה למכללות וחלקם בציונים שמאפשרים כניסה לאוניברסיטאות, כמובן בכפוף לתנאי הסף שמציג כל מוסד אקדמי על פי שיקול דעתו. מעבר לכך אין למשרד נתונים. אנחנו לא יכולים לדעת מי לא עבר את מבחן יע"ל כאן, יצא ללמוד בחוץ ועבר בהצלחה לימודים אקדמיים בחוץ. אין לנו, לא לנו ולא למל"ג, שום מידע על הסטודנטים האלה. בידי יש משרד החינוך נתונים על שיעור העוברים את המבחן וההתפלגות של הציונים בלבד.

אנחנו מקבלים מידע על המגמות הכלליות וההתפלגויות הרלוונטיות לשם מדידת האפקטיביות של התוכניות לחיזוק השפה העברית בקרב דוברי הערבית. בהקשר הזה חשוב לי לציין, חבר הכנסת טיבי, שאנחנו שותפים להערכה כי ככל ששיעור העוברים בהצלחה את מבחן יע"ל יעלה, כך יותר סטודנטים ישתלבו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ופחות יפנו ללימודים בחוץ, כך שגם לנו כמשרד יש אינטרס שכמה שיותר דוברי ערבית יהיו בקיאים בשפה העברית, יעברו את מבחן יע"ל ויוכלו להשתלב בצורה מיטבית במוסדות האקדמיים כאן, בישראל, ואנחנו מניחים שזה יפחית את שיעור אלה שיוצאים החוצה.

לגבי השאלה השלישית, במהלך השנים האחרונות נקט משרד החינוך כמה צעדים לחיזוק השפה העברית בקרב התלמידים הערבים, מתוך הכרה כי קידום ידיעת השפה העברית בכלל והשפה המדוברת בפרט – אגב, אני חושבת שזה נכון לעברית, אבל זה גם צריך להיות נכון לערבית ולאנגלית, ובכלל ואני חושבת שצריך לחזק את הנושא של השפה במדינת ישראל – ברור לנו שמדובר בצורך חיוני ובסיסי להשתלבותם של דוברי ערבית בחברה הישראלית, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה. בתוך כך, משנת תשע"ב, משנת הלימודים תשע"ב, פועלת במערכת החינוך תוכנית מערכתית לחיזוק לימודי העברית במגזר הערבי בכל שכבות הגיל. לצידה פועלות תוכניות תוספתיות כמו האולפנים לעברית בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות וקורסי הכנה למבחני יע"ל ולאקדמיה בכלל. לצעדים האלה, כפי שראית, חבר הכנסת טיבי, הייתה השפעה על אחוז התלמידים או אחוז הנבחנים דוברי הערבית במבחני יע"ל. הצגתי לך את הנתונים קודם לכן.

אם אתה רוצה התייחסות לפעולות שננקטות עצמן, אז הוגדל מספר האולפנים לעברית לכ-150 אולפנים; מתבצעת עבודה לעדכון תוכנית הלימודים בכל שכבות הגיל ופיתוח יחידות הוראה – יפותחו כ-300 יחידות הוראה חדשות בעברית לחברה הערבית על כל רצף הלמידה מכיתות ג' עד י"ב, תוך שימת דגש על שילוב השפה הדבורה והשפה הטקסטואלית ובהתבססות, כמובן, על כלים טכנולוגיים תומכים; יתבצע פיתוח מקצועי חדשני למורים לעברית; מבחני ההערכה יעודכנו.

לסיכום, חשוב לי לציין כי תהליך של שינוי ושיפור בתחום השפה מחייב מאמץ והתמדה לאורך זמן, גם שלנו וגם של המערכת. עוד חשוב לי לציין שאסור לנו גם להתעלם מהעובדה שבעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה הישראלית מ-25,000 בשנת תש"ע לכ-54,000 סטודנטים בשנת תש"ף. זה כמובן פרי עבודה מאוד מאוד קשה של שינוי ושדרוג לאורך השנים, וכמובן אנחנו לא ננוח על זרי הדפנה. יש עוד מה לעשות, ואנחנו נעשה.

והשפה האנגלית.

לא, לא. אני מסכימה איתך.

אז חבר הכנסת טיבי, אני מוכרחה קודם כול לומר לך שהנושא של מבחן יע"ל והשפה הוא כלי, הוא כלי שאמור לסייע לסטודנטים להצליח בלימודים האקדמיים שלהם, זה לא מבחן שבא להכשיל. אגב, גם למבחני האנגלית יש את הרף שלהם, ואנחנו יודעים שגם שם הסטודנטים נבחנים ומחולקים לרמות, או בכלל לא מתקבלים על רקע של השפה האנגלית. אבל העניין של השפה העברית במקום שבו לומדים בעברית – ואנחנו יודעים שזה כלי שאמור לעזור לסטודנט להצליח, ואנחנו רוצים שהם יצליחו. זה לא מבחן מכשיל, זה מבחן שמראה מי מסוגל לעמוד בזה ומי לא. זה דבר אחד.

דבר שני, אמרתי בדבריי – אם היית עסוק פחות בלחשב ורגע מקשיב לי – שיש קורסים להכנה למבחן יע"ל ולהכנה לאוניברסיטה כדי לתת כלים. יש תהליכים שאנחנו עושים כדי לחזק את השפה כבר מכיתה ג'. זה לא משהו שאנחנו מחכים לשלב של התלמידים שיוצאים עכשיו לאקדמיה ורק אז מתחילים איתם את העבודה, אנחנו מתחילים כבר בכיתה ג' ועד כיתה י"ב. יש אולפנים, והמספר שלהם גדל בצורה מאוד משמעותית. יש הרבה מאוד שעות שאנחנו הכנסנו למערכת כדי לחזק את זה, וגם אמרתי בסוף דבריי: האם זהו? לא. אנחנו צריכים להמשיך לעשות הכול כדי לחזק עוד את השפה, כדי לתת עוד מענה לאתגרים השונים שעולים, ואנחנו לא מתכוונים לנוח על זרי הדפנה.

אני רק רוצה להתחבר גם לדברים שלך על השפות בכלל. אני חושבת שאחת המשימות של מערכת החינוך היא באמת לתת לילדים את הכלי של השפה גם בעברית, גם בערבית – אגב, אני חושבת שכל האוכלוסייה במדינת ישראל צריכה ללמוד לדבר גם את השפה הערבית, כדי שאנחנו נוכל לתקשר טוב יותר בינינו – וגם השפה האנגלית. אי-אפשר לדבר על הייטק ועל גלובליזציה והכול בלי שהילדים שלנו יצאו בי"ב כשהם דוברים את השפה האנגלית, אז הנושא של השפות הוא על סדר-היום של משרד החינוך.

אמרתי, זה כלי. אנחנו צריכים לראות מי יוכל להתמודד. אתה רוצה להכניס סטודנט שלא מסוגל להתמודד שם והוא ינשור אחרי שנה או אחרי חודשיים? בסוף אנחנו רוצים לתת להם את הכלים.

אפשר שגם הדיונים בלילה יהיו בנושאי חינוך?

תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב. גם באקדמיה, כמו בתחומים האחרים, אני מסכימה איתך לגמרי – העניין של יציבות וודאות זה שם המשחק. אנחנו מדברים על ציבור שכבר עייף אחרי שנה וחצי מאוד מאוד מורכבות ומאתגרות. אני חושבת שעיקר המתח שהיה זה מחוסר ודאות, מהנחיות שהיו סותרות או הנחיות שלא היו מובנות. כולנו היינו שם, והמטרה היא לתקן.

התשובה על שאלתך היא כן, אנחנו בהחלט נערכים. המודל שמוביל אותנו – כמו בפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים והחטיבות והתיכוניים, כך גם באקדמיה – שיהיה אפשר לנהל שגרת חיים ולימודים לצד ניהול אחראי של הקורונה. יותר בדיקות; אנחנו יודעים שבקרב האוכלוסייה המבוגרת יש יותר אנשים שהתחסנו, שזה דבר מבורך כשלעצמו, וגם הוא מאפשר לנו לשמור על איזושהי שגרה. אנחנו בהחלט נבנה את התוכנית יחד עם המוסדות האקדמיים. אני יכולה להבטיח לך דבר אחד: ההנחיות שיצאו יהיו מאוד ברורות, יהיו מאוד אחידות, ואנחנו נהיה בקשר שוטף עם המוסדות השונים כדי לוודא שהדברים בסופו של דבר גם קורים בשטח והסטודנטים מקבלים את ההנחיות כמו שאנחנו רוצים שהם יקבלו ולא כל אחד לפי תפיסתו.

אוקיי, אז אני אתייחס לשתי הסוגיות, ואתחיל דווקא מהסיפא של הדברים. אני לא מכירה את המקרה הפרטי הזה. צריך לבדוק אותו. אתה יודע, דברים לפעמים עוברים לא כמו שהם באמת, אבל אני אשמח לבדוק ולראות ואפילו להשיב.

לגבי העניין הראשון, בואו נזכור שלגבי האנגלית – זו לא השפה שדבורה במוסדות להשכלה גבוהה כאן, במדינת ישראל. סטודנט שנכנס ללמוד במוסד אקדמי במדינת ישראל – השפה שמדברים שם היא עברית, לכן אנחנו צריכים לדעת שיש לסטודנט את הכלי הבסיסי הזה כדי שהוא יוכל להשתלב בתוך הלימודים וגם להצליח. הרי מה אנחנו רוצים? הסיפור הגדול זה לא שהם ייכנסו לאקדמיה, הסיפור הגדול זה שהם יצליחו באקדמיה, ובשביל זה אנחנו צריכים לראות שיש להם את הכלים להצליח בכך.

אנחנו לא אומרים: תראו, מי שלא עובר מבחן יע"ל – זהו, נגמר הסיפור, או: תלכו תעשו מבחן יע"ל, ומה שיצא יצא. אנחנו מקיימים תוכניות שעוזרות לאותם סטודנטים שרוצים להשתלב באקדמיה להצליח במבחן יע"ל, להצליח במוסדות להשכלה גבוהה, ולכן אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס למבחן הזה כאל כלי, לראות איך אנחנו עוזרים לכמה שיותר דוברי ערבית לעבור אותו. זה לא אומר שהם טובים יותר או פחות, זה אומר שהם יוכלו להשתלב טוב יותר או טוב פחות בגלל אלמנט השפה.

שוב אני אומרת: אנחנו נעשה הכול כדי לעזור לדוברי הערבית לעבור את המבחן הזה, ולא רק לפני שהם מגיעים לשם אלא במהלך הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, שהשפה העברית המדוברת והטקסטואלית תונגש להם והם יוכלו להגיע מוכנים גם ללימודים.

זה לא אותו הדבר.

אני מבינה מה אתה אומר, אדוני היושב-ראש, וזה מה שעניתי לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. באקדמיה אצלנו לומדים בעברית, לא באנגלית. סטודנט שנמצא ברמות שונות באנגלית – אגב, יש כאלה שגם על הבסיס של האנגלית לא מתקבלים לאקדמיה – הוא נכנס, הוא לומד בעברית, ובמקביל הוא מתחיל לחזק את עצמו גם בשפה האנגלית. דובר ערבית שנכנס למוסד אקדמי שלומדים בו בעברית, מ-day one הוא לומד בעברית; הוא צריך את השפה כבר מהשלבים הראשונים של הלמידה. זה לא שאנחנו יכולים לתת לו שנתיים עד שהוא יחזק את השפה שלו. בסוף, השפה היא כלי. הוא קורא בעברית, הוא צריך לדבר עברית, הוא מקשיב למרצה שמדבר בעברית, הוא צריך את השפה, ולכן המבחן הזה הוא איזושהי אינדיקציה לדעת אם הוא יוכל להתמודד בצורה טובה עם הלימודים או לא. יש לנו אינטרס שכמה שיותר דוברי ערבית יתמודדו טוב עם הלימודים בהשכלה הגבוהה, ולכן התפקיד שלנו הוא, לפני השלב הזה, להכשיר אותם, לתת להם את השפה, להנגיש להם את השפה, ושהם יגיעו כשהשפה שלהם דבורה בצורה הרבה יותר טובה ממה שאנחנו רואים כאן. ואגב, כן רואים שינוי. אנחנו צריכים כן לקבל בברכה גם את השינוי, אפילו שהוא קטן, אבל הוא מעיד על מגמה במספר הנבחנים שעוברים את מבחן יע"ל וכן יכולים להשתלב באקדמיה. אנחנו רק צריכים לשאוף ליותר, כמו תמיד.