תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. כבוד השר, שאלה לי לגבי כניסות לארץ: פנו אליי כמה וכמה תיירים שנכנסים לארץ, שמחויבים בבידוד, לגבי בדיקות רגילות שהם עושים בשדה וגם סרולוגיות. מה שקורה הוא שאין בדיקות סרולוגיות בשדה והם נאלצים לנסוע לבידוד, ששם הם נמצאים. ואז הם צריכים לצאת למוחרת בבוקר, או שהם מזמינים אליהם הביתה ומשלמים – וזה בסדר גמור, אני לא מדברת כרגע על התשלום כי התשלום בסדר. השאלה שלי היא מדוע אין בדיקות סרולוגיות בשדה. כלומר, לצד כל העמדות שבהן עושים את הבדיקות הרגילות, לשים כמה עמדות סרולוגיות, ואז נכנס התייר, עושה את הרגיל, פונה לסרולוגי, נוסע לבידוד שלו ונשאר שם עד שיש לו תשובות. כי מה שקורה הוא שאנחנו מטרטרים סתם את התיירים. דבר שני, אנחנו גם חושפים אותם. הם צריכים לצאת החוצה לעשות שוב עוד בדיקה סרולוגית, אז אנחנו גם חושפים את אזרחי מדינת ישראל. אני חושבת שצריכים למצוא פתרון ואולי לעשות בשדה כמה עמדות. מה דעת כבוד השר על העניין? תודה.
155 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.