תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בדבריך הזכרת למעשה שאין לכם, אין למינהל האזרחי – לא ניכנס כרגע לאם יש לו מוטיבציה או אין לו מוטיבציה – את היכולת, אין לו את המקל. אבל גם אם אנחנו מתכוונים להתנהל – ואני לא חושב שזה נכון, בהפרת ריבונות כזאת – בשיטה של מקל וגזר, לא ייתכן שאת המקל אין לנו ואת הגזר אנחנו נותנים להם.
על מה אני מדבר? על הסדרת בנייה פלסטינית בלתי חוקית. ועדת החוץ והביטחון עדכנה בנובמבר 2020 על החלטת קבינט מנובמבר 2019 שקובעת שלא יקודמו תוכניות מתאר שיזמה הרשות הפלסטינית בדיוק בגלל ההבנה שמדובר במערכה שרוצה לחנוק יישובים ישראליים, לקטוע רצפים ישראליים; מבינים שהמערכה הזאת קיימת, והקבינט החליט לא לאשר. אם ככה, איך מטפלים מוסדות התכנון של המינהל האזרחי בתוכניות מתאר פלסטיניות? מדוע אושרו בינואר האחרון שמונה תוכניות כאלה על ידך, אדוני השר? לא ייתכן שנותנים מתנות ומצד שני לא מבצעים את מה שצריך לעשות.
147 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.