קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני שר הביטחון, מחלקת הפניות וחוק חופש המידע במשרד הביטחון לא חושפת נתונים סטטיסטיים יבשים שיכולים לעזור לנו בגיבוש מסקנות ורפורמות. מפניות רבות ומחקר מעמיק ניכר כי היחס הניתן לנשים – – –
1. כמה נכי PTSD קיבלו הכרה עד היום וכמה מתוכם הן נשים?
2. מבין הנשים, כמה מהן הוכרו בשל פעילותן המבצעית וכמה מהן הוכרו בשל עבירות מין שנפלו להן קורבן ביחידה שבה הן שירתו?
מחלקת הפניות וחוק חופש המידע במשרד הביטחון לא חושפת נתונים לאנשי מחקר, לאנשי רפואה, לאנשים שההתמחות שלהם היא טיפול בפוסט-טראומה על רקע עבירות מין. יתרה מזו, הנתונים על אחוז המוכרים לעומת אחוז המגישים בקשה לא מפורסמים, ויתרה מזו, גם מהלך הזמן בין הגשת הבקשה להכרה לא מפורסם. אנחנו יודעים שהזמן הממוצע הוא כחמש שנים. אנחנו יודעים שיש המון נשים שעבדו בשירות השב"ס, ומצד אחד הן שייכות לבט"פ ומצד אחר הן פונות למשרד הביטחון ולמחלקת השיקום ולא נענות. אני חושבת שכל רפורמה אמיתית ונכונה צריכה להתבסס על נתונים, שכרגע אין לציבור. מדוע?
162 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.