דילוג לתוכן
כנסת לכולם
נענתהשאילתה מס' 8

חשיפת נתונים לפי חוק חופש המידע

שאלהגלית דיסטל אטבריאן · הליכוד
סוג
שאילתה דחופה
הוגשה
10 במאי 2021
אל
משרד הביטחון
סטטוס
נענתה
תשובת השר
9 ביוני 2021

נוסח השאילתה

חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן שאלה את שר הביטחון ביום כ"ח באייר התשפ"א (10 במאי 2021): מחלקת הפניות וחוק חופש המידע במשרד הביטחון לא חושפת נתונים סטטיסטיים יבשים שיכולים לעזור לנו בגיבוש מסקנות ורפורמות. מפניות רבות ומחקר מעמיק ניכר כי היחס הניתן לנשים במהלך תביעתן להכרה כפוסט טראומטיות הוא שונה מהיחס הניתן לגברים. רצוני לשאול: 1. כמה נכי PTSD קיבלו הכרה עד היום וכמה מתוכם הן נשים? 2. מתוך הנשים, כמה הוכרו בשל פעילותן המבצעית וכמה הוכרו בשל עבירות מין שנפלו להן לקורבן ביחידה בה שירתו?

התשובה במליאה

מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.

בנימין גנץ · שר הביטחון · 9 ביוני 2021

תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, חברי הכנסת במליאה, בראשית דבריי אזכיר כי ביום 9 במאי 2021 אושרה בישיבת הממשלה רפורמת "נפש אחת", בהובלתי ובסיוע מצד ראש הממשלה, שר האוצר והשר מיכאל ביטון, שנאחל לו בריאות שלמה. רפורמת "נפש אחת" היא יותר מאשר סיוע לאגף השיקום. רפורמת "נפש אחת" משמשת חוב מוסרי לחיילות וחיילי צה"ל שגוררים איתם פציעה פיזית או פציעה שקופה. החלטת הממשלה הייתה רק צעד ראשון בדרך, ובמהלך החודשים הקרובים, באמצעות צעדי חקיקה, נצטרך להביא צעדים משלימים, כך שבחודשיים הקרובים נחזור עם כל הדברים שאנחנו רוצים לעשות במסגרת הרפורמה הזאת. בכלל זה, יש חמישה צוותים שפועלים בנושאים אלה: צוות אחד שעוסק בתפיסת השירות; צוות שעוסק במכלול ההכרה והטיפול בנכי פוסט-טראומה; צוות שעוסק בשירות הרפואי, בוועדות הרפואיות; צוות שמטפל בשער הכניסה לתוך התהליך הזה; צוות שעוסק ביחסי גומלין ורציפות, בעיקר עם צה"ל, ובמעבר של הנכים משירותם הצבאי הפעיל להמשך הטיפול של מערכת הביטחון. אנחנו עובדים עם ארגון נכי צה"ל, שער לכל הרגישויות האלה, ובהן גם הנושאים שאת העלית. אני מדגיש שהצוותים האלה הם צוותים יישומיים שמבקשים לשנות את הדברים עצמם. לגופה של השאלה, כיום מוכרים ומטופלים בידי אגף השיקום כ-5,438 נכים המוכרים בגין פוסט-טראומה. מהם מוכרות כ-379 נשים עם PTSD של יותר מ-20%. בשנתיים האחרונות אגף השיקום החל לסווג את תיקי ההכרה לפי נסיבות הפגיעה כדי לגבש בסיס מידע רחב שיוכל לשמש את קובעי המדיניות, במידת הצורך. התהליך הזה נמצא עדיין בלמידה והוא תהליך ראשוני יחסית, ועל כן הפילוח מתייחס רק לתביעות שהוגשו בשנתיים האחרונות. מתוכן חמש כאלה סווגו כפגיעה על רקע של תקיפה מינית ו-88 נשים – בנסיבות מבצעיות שהן חלק מפעילות קרבית. כאמור, שאר התביעות התקבלו בשנים שבהן זה לא סווג, ולכן אני לא יכול להתייחס למה שהיה בעבר.
להמשך הדברים
בשולי העניין אני מבקש לציין שביצענו בדיקה מול הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד הביטחון, ולפי מה שאנחנו מכירים לא נמצאה פנייה בנושא זה. הגם שכך, אני רואה בסוגיה שהעלית נושא חשוב וערכי, ואשמח להנחות את משרדי לסייע בכל מה שיכול לגרום לטיפול ולהכרה בנשים שנפגעו בשל תקיפה מינית במהלך שירותן, מאחר שהנושא רגיש וחשוב מאוד. תודה. ראשית, אני יכול להגיד שהעניין הזה של לאפשר לגופי מחקר, במגבלות צנעת הפרט, מידע שיש בו כדי לסייע לטיוב ההבנות שלנו בראייה מערכתית הוא דבר שהוא נכון בהחלט, ונבחן אותו. אני אנחה שתיעשה בחינה בעניין הזה. אני לא מכיר באופן קונקרטי את הנושא של פניית שירות בתי הסוהר ואני אבדוק את הסיפור הזה.
לדיון המלא במליאה, עם שאלות ההמשך ←