תוכנית מלונית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

זו שאילתה דחופה שהגשתי, בנושא תוכנית מלונית, שאילתה לראש הממשלה. לקחי צוק איתן, עופרת יצוקה ועמוד ענן הביאו להחלטה שהעורף זקוק לתוכנית מלונית – פינוי תושבים מיישובים סמוכי גדר בשעת חירום.

ברצוני לשאול:

1. מדוע התוכנית לא מומשה במבצע שומר החומות?

2. באחריות מי לאשרה ולהוציאה לפועל?

3. מי מוודא שאכן כלל התושבים מקבלים את המענה הנדרש? תודה.

אני חייבת לציין שהצלחת לבלבל אותי בגרסאות ובתשובות השונות. מזל שבאתי מצוידת במחשבון, כי פחדתי שהרמה שלי במה שנקרא ארבע פעולות החשבון תיתקל בבעיה פה.

אני רוצה להגיד לפני כן, לפני שאגיע ואשאל את השאלות, כמה דברים: בשאילתה הזאת ובתהליך שעברתי עם התשובות של מי יבוא וייתן לי מענה הרגשתי כמו הגדי בחד גדיא; רק שלא בי מדובר, והגדי זה לא אני אלא העוטף. פניתי לראש הממשלה נתניהו, שהפנה אותי לשר הביטחון בני, שהפנה אותי לשר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל, שהפנה אותי לשר שוסטר, שהפנה אותי לשר חילי, שהפנה אותי לשר גינזבורג, ונקווה שפה תיגמר הסאגה ושאקבל את התשובות. אני רק מקווה, מאוד מקווה, שכשאני אשיר, או תושבי העוטף ישירו, "דזבין אבא בתרי זוזי", אז הגדי שאבינו יביא לא ייטרף; כי על זה מדובר, וזו הסיבה שלא הסכמתי לדחות, כי עוד דקה ועוד שעה יכול להיות שנזדקק לתוכנית הזאת וזה לא יקרה.

עכשיו נתחיל עם הדבר הפשוט, החשבונאי, ואולי ממנו נצא. אמרת שנתתם כ-6 מיליון שקל. אני כותבת: 6 מיליון שקל. אמרתם שזה לשישה ימים, זאת התשובה הרשמית שקיבלתי. נחלק לשישה ימים.

רגע, נחלק. אני לא חזקה בזה, אמרתי. אוי, יצא לי מיליון ליום. אמרתם שהתשלום שיינתן לכל נפש – אני חוזרת על המילה עוד פעם, שכולם ישמעו – לכל נפש ביישובים סמוכי גדר יהיה סכום של 250 שקל לבן אדם. מיליון שקל נחלק ל-250 – זה שווה 4,000. שאלה לי אליך: אם כולם יקבלו את המענה, תושבי היישובים צמודי או סמוכי הגדר – יש נתונים, יודעים מי היישובים האלה, וספרתי בספירת חסר שהם 17,500 נפש. כלומר, התוכנית שנותנת מענה ליישובים צמודי או סמוכי גדר לא נותנת מענה אפילו לרבע מהם. לא רק שהיא לא נותנת מענה לרבע מהם, אתה ציינת בתשובתך שלתוך הסכום הזה הוכנסו גם אשקלון ושדרות, ולא ציינת כמה. אבל אני אומרת: בואו נשאיר את זה כך שאין את אשקלון ושדרות; בואו נגיד מה מקבלים התושבים האלה. הבנתי שפרץ שלום עולמי אחרי היום השישי – התשובה היא לא. אז אחדד את השאלות שלי שוב.

הדבר הבא: דיברת על המנגנון, שהמנגנון סדור. שמחתי לקבל את תשובתכם, שיתפתי בכך את תושבי עוטף עזה, שפנו לרשויות, כי בתשובתכם אמרתם שכל מי שיצא בצורה סדורה דרך הרשות לא נדרש לשלם, ואלה שיצאו באופן עצמאי – שיביאו חשבוניות. הלכו לרשות אלה שיש להם חשבוניות והגישו. אמרו: אין מנגנון כזה. באו אלה שלא ידעו על זה, ואמרו: חבר'ה, אין לי, למה לא אמרתם לי? באו אליי אלה שחשבון הבנק שלהם סגור אחרי השנה שעברנו כאן – כי שניהם לא עבדו – ואמרו: למה אני נשארתי לבד? כולם יצאו, ואני לא יכולתי להעביר את כרטיס האשראי שלי, כי חשבון הבנק שלי לא נתן לי לצאת ולהציל את הילדים שלי, לא רק מהיותם פגועים פיזית אלא גם מהיותם פגועים נפשית. לא ברור לי. תקשיב, נשארתי עם יותר סימני שאלה. זו משוואה עם יותר משני נעלמים, אז זה בכלל קשה לי.

ועכשיו אחזור למה שאמרת כאן.

אני חייבת – – –

כן, כן, אבל – – –

אז אני אקצר. אני אקצר.

אני אשתדל לא לשים פסיקים, וזה יהיה משפט ארוך-קצר. תוכנית מלונית אינה רעיון. לא ברור לי. השאלה שלי היא למה אתה קורא לה "רעיון" כשמבקר המדינה נתן עליה פעמיים הערות ואמר שהיא לא תעמוד ביום פקודה. מרחק בטוח לא הושג רק לפני כמה חודשים, תרגלנו אותו מ-2014, זו פקודה צבאית ולא פקודה ממשלתית. לא הבנתי מהי המציאות שמזמנת דברים אחרים – משפט מעורפל שבא להטיח לנו חושך בעיניים ולא להראות לנו. לא ברור לי מה התיעדוף, ואני רוצה לדעת איך תושבי סמוכי וצמודי הגדר מקבלים את הכסף. אני רוצה שהם ישמעו אותך מפה – הם מקשיבים לנו – והם ידעו לאן ללכת עם החשבונית הזאת. תודה.