"תוכנית מלונית"

תוכנית ההפגות מעניקה עצמאות לכל משפחה וקהילה לבחור בעצמה את הפתרון שנוח ומתאים לה, כשהיא מקבלת החזר כספי מלא עבור השהות. הזכאות להפגה ממשיכה אף – "זכאות" זה ממשיך או ממשיכה? כתבו לי "ממשיך", אבל יותר הגיוני להגיד "ממשיכה". הזכאות להפגה ממשיכה אף לאחר המבצע, ובכך היא מעניקה אפשרות לצוותי החירום וצוותי הרשות להתאוורר, מה שלא יכלו לעשות בזמן הלחימה בשל תפקידם. תקציב תוכנית ההפגות אושר על ידי משרד הביטחון ועומד על כ-6 מיליון שקלים, והיא ניתנה לרשויות המקומיות בעוטף עזה ובאשקלון. כל רשות תוקצבה בסכומים שבין 750,000 שקלים למיליון שקלים חדשים, והם חולקו על פי תבחינים שנקבעו על ידי הרשויות עצמן. עד כאן תשובתי, גברתי. תודה רבה, אדוני. גברתי, אמרת שהצלחתי לבלבל אותך, ואני מודה שאני חלש במתמטיקה. ציינתי כולה שני סכומים בתשובתי, אבל את, במסגרת ההגדה, הצלחת לבלבל אותי. בכל מקרה, לא הזכרתי את שדרות בתשובתי, גברתי. לא, לא, אנחנו לא בפינג-פונג. אני מתייחס לדברים שאני אמרתי ולא למה שמיכאל ביטון אמר. בכל מקרה, אני גם אבקש להשיב לך תשובה נוספת, דברים שנשלחו לי ממש ברגע זה. אני לא יודע אם זה יספק אותך, אבל את יודעת, אני פה דובר הממשלה ותו לא, אבל אני מקווה שתקבלי את זה בהבנה. החלטת ממשלה מס' 4877 מיום 18 ביוני 2012 – מלון אורחים – קבעה תוכנית פינוי ל-300,000 איש. מדובר על תוכנית לפינוי מאורגן לתושבים, שייקלטו בבתי הספר ברחבי הארץ. צה"ל ומשרד הביטחון אחראים לפינוי ומשרד הפנים אחראי לקליטת התושבים. כדי להפעיל תוכנית זו, צה"ל צריך לפנות לממשלה בבקשה להפעילה, והוא לא עשה זאת. קשב, ישיבה – – – יחד עם זאת, חברת הכנסת שפק, ולפנים משורת הדין, משרד הביטחון ומשרד הנגב והגליל הקצו יחד 3 מיליון שקלים לוואוצ'רים לבתי מלון, שהוקצו על ידי הרשויות המקומיות למשפחות שביקשו להתפנות. כמו כן, משרד הפנים שחרר לרשויות העוטף את המענק הביטחוני המיוחד, שיכול לשמש גם לצרכים כאמור. אלי רגב לא מכיר מקרים של משפחות שרצו להתפנות ולא ניתן להן פתרון. לעניין תוכנית מלונית, מדובר על רעיון להקצות למשרד הפנים תקציב גמיש, שניתן יהיה להוציא אותו בעיתות חירום בעבור בתי מלון לתושבים שירצו להתפנות. לדברי אלי רגב, התוכנית מוכנה ורק צריך לתקצב אותה. לך אני עוד אומר – – – לך אני אומר שתוכנית ההפגות, שכן מומשה בסוף ביוזמת משרד הביטחון והשר מיכאל ביטון, זוכה לשבחים ולשביעות רצון של ראשי הרשויות, וזה הוזכר על ידם גם בדיון שהתקיים בפני ועדת החוץ והביטחון. בזכות התוכנית הזאת, גברתי, ראשי הרשויות מדווחים כי הם מצליחים לשמר את החוסן החברתי והקהילתי ביישובים. במשרד הביטחון שמחים על הפיילוט הזה, שנעשה יחד עם ראשי הרשויות באזור. אני יודע, גברתי – – – – שאת תושבת האזור, וחווה וחיה את המציאות יותר מכל אחד אחר פה, בבית הזה ובאולם הזה. אני יודע שאת מדברת מדם ליבך. אני מכיר את התושבים. אני מכיר את התושבים, מכיר אותך, מכיר את משפחתי, שגרה בקיבוץ סמוך אלייך, ואת מכירה היטב את הקשר שלי למקום. אלה תשובותיהם של הגורמים המוסמכים. אני מציע – – – גברתי, אין לך מה לשאול מכיוון שאת יודעת שאין לי תשובה עליה, אז את תשאלי רק כדי לשאול, ישמעו אותך בטלוויזיה וזה אחלה, אבל את יודעת שלא תהיה תשובה בצד השני של המיקרופון, אז למה סתם להגיע לסיטואציה הזאת? אמרתי את זה. לכן, אני מבין את הכאב שבו התושבים חיים. יחד עם זאת, כן ניתן מענה בתקופה הזאת, למרות שהתוכנית שאת מדברת עליה לא באה לידי מימוש, והסברתי למה, לפי תשובת הממשלה. משרד הביטחון כן יזם משהו אחר, העביר תקציבים, ראשי הרשויות מעורבים בדבר הזה. נראה לי שבעת הזאת אפשר להסתפק בתשובה הזאת. אם רוצים להבא – ונראה לי שיש טעם בדברים, חברת הכנסת שפק – לעגן את התוכנית שעליה דיברת גם בתקצוב וגם בחוק. אני מזמין אותך לפנות לוועדת החוץ והביטחון ולקיים דיון בנושא הזה כדי לראות איך אפשר לממש את זה. בהחלט. איך אני יכול לעזוב אותך?