אכיפה בררנית של המינהל האזרחי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת בן גביר, חברי הכנסת במליאה, לפני שאפרט את פעולות האכיפה שנעשו ונעשות בכל מגזר ביהודה ושומרון, אציין כי השיחה בין הקב"ט לגורמי מתפ"ש – מפקדת תיאום פעולות ישראל ביהודה ושומרון – כפי שהוזכרה בשאילתה אינה מוכרת לגורמים במתפ"ש.

אבל לגופו של עניין, הבנייה הבלתי-חוקית ביהודה ושומרון היא תופעה שכיחה גם בצד הפלסטיני וגם בצד הישראלי. כיום יש בידי הרשויות כמה כלים שמטרתם לאכוף את דיני התכנון והבנייה בשטחי C ביהודה ושומרון. חובתן של הרשויות המוסמכות לפעול בשוויון כלפי כלל האוכלוסיות ביהודה ושומרון בכל היבט, ובפרט באכיפת דיני התכנון והבנייה, וכך הן פועלות בשטח, ומשתדלות, בהתאם לכלים העומדים לרשותן – את זה אפרט אולי בהמשך.

אחד מכלי האכיפה הוא צו סילוק מבנים חדשים, המאפשר לרשויות האזור להתמודד עם בנייה בלתי חוקית חדשה שעולה על הקרקע, ישראלית ופלסטינית כאחד. המדיניות שלפיה צו סילוק מבנים חדשים מיושמת, כפי שגם פורסמה לציבור, נעשית בהתאם לתבחינים האלה: מבנים המצויים בשטחי אש; מבנים בקרבה לצירי תנועה ראשיים, מתקנים ביטחוניים או תשתית אסטרטגית; מבנים שהוקמו בשמורות טבע או באתרים ארכיאולוגיים; מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים או במקרים שבהם יש למבנה השפעה משמעותית על הביטחון, הסדר הציבורי והבטיחות; בנייה פלסטינית חדשה על קרקע פרטית ישראלית או בנייה ישראלית חדשה על קרקע פרטית פלסטינית; בינוי שבוצעו לגביו ניסיונות לסיכול מימוש פעולות אכיפה מסוימות; הקמה חוזרת של בינוי שנהרס בעבר; מתקנים בעלי אופי של פגיעה בתשתיות או פגיעה סביבתית; הקמת נקודות בנייה חדשות – ככלל, במרחק של 200 מטרים מהבינוי הקיים, אך כל מקרה ייבחן לגופו בראי תכלית הצו והמדיניות.

תשעת התבחינים הללו הם המיקוד והדגש של השימוש בצו סילוק למבנים חדשים. המדיניות נבחנת מעת לעת בהתאם לנסיבות. על כן, הטענה כי מתבצעת אכיפה גזענית, כלשונך – –

לא, הוא אמר גזענית בשאילתה.

יש לי את הדף – רצוני לשאול: האם נכון הדבר? אם כן, מדוע קיימת אכיפה גזענית? זה מה שכתוב.

זה מה שכתוב, אז אני מקריא בדיוק. – – נטולת ביסוס לחלוטין, מאחר שהרשויות פועלות בהתאם לחוק ולאחריותן כגורם הריבון בשטח כלפי כלל האוכלוסיות במסגרת הדין החל באזור.

יש לציין כי המתפ"ש אינו מנתח את נתוני האכיפה בהתאם לאופי הקרקע – קרקע חקלאית או לא – ולכן אין בידי המתפ"ש נתונים ספציפיים הקשורים בפיקוח ואכיפה על קרקע שנועדה לחקלאות.

רגע, מה שאתה מספר הבוקר זה שיש עבירה יהודית חדשה, ואתה שואל למה הורסים אותה?

ההריסות של עבירות בנייה של יהודים וערבים ביהודה ושומרון מתקיימות בהיקף של מאות הריסות בשנה ובפרופורציה שהולמת את גודל האוכלוסיות. אבל אם אתה כבר רוצה להגן על שלטון החוק, המינהל האזרחי – שהוא הריבון ואמור לנהל את החיים האזרחיים ביהודה ושומרון – בכלל לא ערוך ומוכן לאירוע של אכיפת הסדר והחוק ביהודה ושומרון.

ואנחנו ביקשנו פה, בממשלה ובכנסת, לבסס את היכולת שלו לאכוף.

מי שרוצה שתהיה משילות ביהודה ושומרון ובנה מוסד שנקרא מינהל אזרחי – ואני לא יודע אם אתה יודע, מעטים יודעים את זה בכלל: המינהל הוא בכלל גוף סמך של משרד האוצר, זאת אומרת, מבחינה ארגונית ותשתיתית הוא צריך לקבל גיבוי מלא ממשרד האוצר למלא את תפקידו. והגודל שלו ומספר הפקחים שבו – היו אולי 17 פקחים בזמנו, כשבדקתי בשנה האחרונה, ולא כולם בעבירות בנייה; חלק בארכיאולוגיה, חלק בסביבה. ויש לך מיליונים – יש לך 400,000 פלוס יהודים ועוד מיליוני ערבים. אתה לא יכול לנהל את המציאות הזאת ביהודה ושומרון עם כוח האדם הזה ולכסות את עבירות הבנייה, והעובדות המצערות הן שבכל חודש נוספות עבירות בנייה ביהודה ושומרון, גם של יהודים וגם של פלסטינים; בכל חודש נוספות, והכמות היא באלפים – יש אלפי בתים ערביים לא חוקיים בשטחי C וגם כ-2,000, אם אני זוכר, או יותר, של בנייה – – –

לא, לא. זה לא 1% ולא 2%. אני לא יודע. אתה מדבר על אחוזים. אני אומר לך שיש בעיה יותר גדולה. מדינת ישראל לא בנתה את המינהל האזרחי – אני חושב שצריך להיות אפס עבירות בנייה; לא של יהודים ולא של פלסטינים.

מצד שני, צריך לאפשר גידול טבעי ולאפשר תוכניות בנייה. חובתנו היא גם לאפשר את זה בשטחי C, לפי ההסכמים, וגם הממשלה והקבינט קיבלו החלטות. אבל גם יהודים צריכים את האפשרות לחיות ביהודה ושומרון, לפי תפיסת הממשלה, כל עוד אין החלטה אחרת בהסדרים מדיניים.

אני אומר לך שבינתיים המערכת לא קיבלה את הגיבוי של הממשלה ואת התקנים ואת הכוח לאכוף. זה מצער מאוד. אני הנחתי בפני הממשלה ההצעה להגדיל את התקנים במינהל האזרחי ולהגיע לאפס עבירות בנייה. נקווה שזה יקרה יום אחד.