העלייה בתאונות הדרכים והמאמצים לצמצומן

אבל ברשותך, היושב-ראש וחבר הכנסת השואל, אני בכל אופן רוצה להתמקד בנושא של ועדת השרים המיוחדת, שהיא לא סטנדרטית בעבודה. לפני כמה ימים, ביום ראשון בשבוע שעבר, התכנסה ועדת שרים בראשות שרת התחבורה. השתתפו שמונה שרים – שר המשפטים ושר החינוך ושר הבריאות ושר הכלכלה, כמובן הרלב"ד והגופים האחרים – ודנו בהרחבה באופן שבו צריך להתמודד עם תאונות הדרכים. הישיבה במקרה הזה התמקדה בדוח של הרלב"ד. אני גם השתתפתי בישיבה הזו, ואני יכול להגיד שיש לנו בעצם שלושה נדבכים שהם גורמים לתאונות דרכים: התשתיות, כפי שאתה מזכיר בשאלה הדחופה שלך; הנושא השני הוא הסברה, חינוך, תרבות – כמובן, שם נמצא הרבה הגורם האנושי; ואכיפה ושפיטה. אלה שלושה דברים. קשה להגיד היום. התשתיות הן ודאי היום משופרות הרבה יותר. וגם אם מישהו עוקב אחרי האופי של תאונות הדרכים – וכפי שהרלב"ד מציין והגופים החוקרים את זה וגם משטרת התנועה – זה הגורם האנושי. לגורם האנושי יש שני הסברים. ההסבר הראשון זה אכיפה, וכמובן שפיטה – גורם מרתיע, ויחד עם זאת גם נושא של חינוך ודברים כאלה. בכל אופן, אם אנחנו מתמקדים היום, הרלב"ד שם את הדגש בוועדת השרים הזו כמובן על תקציבים ועל אמצעים חוקיים שהוא יוכל לקבל – הרבה הרבה מידע, הרבה מחקר, ובשביל זה הוא צריך שינוי חקיקה. אני אתן לך דוגמה, הבאתי את הדוגמה הזאת גם בוועדה. לחברות הביטוח יש מידע רב מאוד בנושא תאונות הדרכים. ואנחנו יודעים שאין היום באמת מקור מידע אמיתי שתוכל לחקור ותוכל לדעת ותוכל לכוון. אני אביא לך עוד דוגמה. הגורמים החוקרים – למשל, המשטרה רוצה לעשות אכיפה, ויש לה יעדים. מה היעדים שיש לה? לפי מה היא קובעת את היעדים שהיא שמה שם דגש? מעבר לכך, גם המשטרה עצמה, משטרת התנועה, שמשתדלת – היא עסוקה בהרבה דברים בזמן המלחמה: חוסר כוח אדם; משימות אחרות לגמרי שיש לה בתקופת המלחמה – – – – מהפגנות ועד תהלוכות ועד אירועים, פיגועים, שהיו בתקופה הזאת. המשטרה הייתה עסוקה מאוד בדברים האלה. וכוח אדם. אבל ודאי ששיתוף הפעולה צריך להיות גדול מאוד. אני אתן לך דוגמה, מה שהתחלתי להגיד. המשטרה רוצה באמת לעשות מבצע או להתמקד בגורמים אמיתיים. גורמים אמיתיים. אני זוכר שלפני זמן לא רב המשטרה התמקדה בשני דברים: היסח הדעת, שבאמת יש לו השלכה ישירה על תאונות דרכים, ולמשל, נסיעה בצד שמאל. נסיעה בצד שמאל של הכביש היא כמובן מקור לתאונות דרכים, אבל זה לאו דווקא בגלל תאונת הדרכים אלא בגלל הגורם של הזרימה של התחבורה. בכבישים צריכים לנסוע. זה אכיפה, ולאו דווקא תמיד מתמקד. כדי לדעת את זה צריך לעשות מחקר, צריך מידע רב, וההחלטות שיוצאות מוועדת המשנה בראשותו של שר הכלכלה – שתמקד גם את כל הנתונים שיש לנו, כולל חקיקה, כולל להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את ההתמודדות הגדולה. יש עוד נושא אחד שדיברו עליו, וזה מאגר הפסולים; יש כמעט 400,000 – 380,000 פסולי נהיגה שהמשטרה לא יכולה לדעת עליהם, ואין סנכרון במערכות. בעיות קשות, וגם את זה החליטו לפתור תוך תקופה קצרה. וגם, ודאי, מה שאמרתי על שר הכלכלה – ענן מידע שישמש את כלל הגורמים, צוות בין-משרדי לקידום תיקוני חקיקה, בשיתוף משטרת ישראל. תהיה רשימת עבירות לאכיפה שהמשטרה תציג, כפי שאמרתי קודם, וכמובן, היא תוכל להשתפר בנושא הזה. למשל, נקטו שם – לא תמיד דווקא המהירות היא זאת שקובעת, ולפעמים האכיפה היא של מהירות במקומות שלאו דווקא המהירות שם היא הגורם. יש לנו מקטעים שלמים שבהם אפשר היה לתת מהירות אחרת, ושם האכיפה מתמקדת לפעמים. את כל זה צריך לדעת בתוכניות עבודה הרבה יותר מסודרות. מערכת השיפוט – שר המשפטים יבחן תגבור שופטי תעבורה. נושא יהודה ושומרון, שהעלו שאין שם בכלל אכיפה. גם תקציבי הרלב"ד. בסך הכול אנחנו מתמודדים עם מדרג שלם של דברים שאין ספק שכשהם יתבצעו אנחנו נראה את השינויים האלה. אני השתתפתי בוועדת שרים, ושמונה שרים השתתפו בה. תהיה ישיבה של עשרה יחד עם שר האוצר כדי להעלות ולראות את התקציב של הרלב"ד. אני מקווה שהדברים האלה יחד ישפרו לנו את המצב. תודה. זאת באמת השאילתה הבאה, היא מדברת על הדרום. אבל התשובה תהיה גם בנושא התחנה בכרמיאל. חבר הכנסת חמד עמאר, אתה העלית את הנושא של תאונות חצר. הייתי שותף איתך הרבה בטיפול בנושא. אני הגשתי הצעת חוק על חיישני רוורס. אני גם זוכר את הסיפור שלך, שקרה לך באופן אישי, שילד עבר מקדימה ולא ראית אותו מהרכב שלך, שהוא גבוה. אני אומר דברים נכונים. הדברים האלה עדיין מחוללים ונמצאים וצרובים בזיכרוני – הסכנה. בעיקר בחברה הערבית, תאונות החצר, וזה ירד היום – גם זה הרבה יותר מדי – שניים-שלושה מתוך 17 או 14 הרוגים – – – היו 19? 19 הרוגים בשנה. זה ירד וזה יכול להיות הלאה, ואנחנו היום נמצאים במספר הרבה יותר נמוך, וגם זה מיותר. ואני זוכר את הקשיים שהיו לנו רק לחוקק את החקיקה הזאת. בזמנו משרד התחבורה התנגד לחקיקה הפרטית שלנו בנושא – ומי אמר, ואולי לא בטוחים. אני חושב שמה שגרם לזה זה הסברה. אבל אין ספק שגם חיישני הרוורס עשו מהפך בעניין הזה, וחשובה גם הטכנולוגיה. אני אומר, חלק מהמסקנות זה הכנסת הטכנולוגיה גם באכיפה. זה קשור לנושא האכיפה. היום האכיפה היא כל כך לא אפקטיבית, היא יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית כשתהיה אכיפה טכנולוגית, כשכל המידע יהיה והכול יוצג ויינתן מייד, כפי שזה קורה באירופה. אנחנו רואים מצלמות מהירות – כולנו נוסעים באירופה וראינו כמה שאתה נזהר בעצמך כשאתה יודע שיש לך כל כמה קילומטרים, גם בערים ובכבישים צדדיים כאילו – אתה רואה את המצלמות. וזה מתחבר למה שאמרת על נושא האכיפה. גם זה. חלק מ"עיר בטוחה" זה זהירות בתוך העיר – – – – מה שדיברתי קודם על קול קורא ל"עיר בטוחה" – מדובר על הורדת המהירות. זאת תוכנית שמבוססת על תוכנית אירופית כללית של מדינות אירופה, מה שנקרא תוכנית 5030, או 3050, להורדת תאונות הדרכים ב-50% עד שנת 2030. כשאנחנו מדברים היום על ניתוח תאונות דרכים רואים שזה חסר מאוד, רואים את החסר ורואים כמה זה משפיע על תרבות הנהיגה ועל אופן הנהיגה בכבישים. אנחנו חווים היום נהיגה הרבה יותר עבריינית ואי-שמירה על החוקים כשאנחנו לא רואים את האכיפה. האכיפה מאוד מאוד מועילה בעניין הזה. אני מקווה שיהיו לנו תוצאות, וטוב שאתה מעלה את זה, ואני מעריך את זה שאתה מעלה את זה, ואני תמיד אשמח לבוא לבשר פה במליאה שנחווה ירידה דרמטית בתאונות הדרכים. תודה.